Page 68 - מהפכניות בעל כורחן
P. 68

‫פרק שני‬

‫כפי שאירע בתנועה החלוצית הכללית‪ ,‬גם אצל החלוצות הדתיות השילוב בתנועה‪-‬‬
‫האם‪ ,‬דהיינו בפועל המזרחי‪ ,‬לא פתר את מצוקתן‪ ,‬שכן הן הוסיפו להיות בעדיפות‬
‫שנייה‪ .‬בוועידות רבות של הציונות הדתית לא הייתה נוכחות של נשים ועניינן לא‬
‫הוזכר כלל‪ .‬לאה ספיר‪-‬תירוש‪ ,‬חברה פעילה בתנועת הפועל המזרחי‪ ,‬סיפרה כי היו‬
‫זמנים שבהם החברה התקבלה בהיסוס‪ ,‬בחוסר הבנה ובחוסר אמון בכוחה היוצר‬

                                                   ‫והפועל ונדחתה לקרן זווית‪69.‬‬
‫קבלת חלוצות לשורות הפועל המזרחי לא טמנה בחובה שינוי תפיסות מסורתיות‬
‫על נשיות וגבריות‪ .‬החלוצות עצמן סברו כי לא מרוע לב נמנע מהן סיוע‪ ,‬אלא בשל‬
‫הבעיות הרבות שבהן הייתה טרודה התנועה‪ :‬בהתבססות בחברה ביישוב; בדאגה‬
‫לחלוצים הגברים שהיו במצוקה קיומית קשה וכדומה‪ 70.‬נוסף על כך‪ ,‬החלוצות‬

       ‫עצמן‪ ,‬שהיו טרודות במצוקתן‪ ,‬חסרו את הכוח לפעול ולהביא לשינוי במצבן‪.‬‬
‫התגברות מצוקתן הפיזית של החלוצות הדתיות מצד אחד‪ ,‬וקיפוחן בחברה הדתית‬
‫והכללית מצד אחר‪ ,‬הובילו אותן להתארגנות עצמית בשלהי ‪ 71.1934‬את הקריאה‬
‫להתארגנות החברות השמיעו לראשונה גברים בפועל המזרחי‪ ,‬שכבר כמה שנים‬
‫קודם לכן מינו את אחת החברות לטפל בענייני הפועלות‪ 72.‬נשי המזרחי יזמו בעצמן‬
‫את הקמת ארגוניהן‪ ,‬אך הפועלות הדתיות נענו לקריאת הגברים‪ .‬בניגוד לנשי המזרחי‬
‫שהתארגנו בסיוע נשים מקומיות‪ ,‬ילידות הארץ או ותיקות‪ ,‬את ארגון הפועלות‬
‫הדתיות הקימו עולות חדשות‪ ,‬בעלות ניסיון בפעילות בתנועה ומנוסות בעשייה‬

                                                ‫ציבורית‪ ,‬ובראשן טובה סנהדראי‪.‬‬
‫טובה סנהדראי עלתה לארץ ב‪ 1934-‬עם מרים אליאש‪ ,‬אף היא פעילה ציונית‪-‬‬
‫דתית‪ .‬עם עוד חברות הגיעו למסקנה כי כדי לחזק את מעמדן ולתרום לבניין הארץ‬
‫עליהן להתארגן‪ .‬עלייתה של טובה סנהדראי לארץ ופעילותן של עוד חלוצות כמו‬
‫דבורה אלינר‪ ,‬לאה תירוש ואחרות האיצה את התארגנות הפועלות הדתיות‪ .‬בשנת‬

‫‪ 69‬מתוך ישיבה ארצית של מועצת ארגון הפועלות הדתיות‪ ,10.1.1937 ,‬עמ' ה‪ ,‬אצ"ד‪ ,‬מוה"פ‪,‬‬
                                                                                      ‫‪.1/8‬‬

                                                         ‫‪ 70‬ש' חבר‪ ,‬עמינח‪ ,‬עלי עשור‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪ 71‬ב‪ 31.12.1934-‬נערך כינוס ראשון של חברות כדי ליצור ארגון ארצי שיטפל בכל ענייני הפועלת‬
‫הדתית‪ .‬נערכו בחירות‪ ,‬נקבעה הנהלה ארצית והוקמו יסודות המנגנון‪ .‬נוסדה מועצה ארצית‬
‫שמנתה ‪ 15‬חברות מועצת הפועלות ומזכירות ארצית של ‪ 5‬חברות‪ .‬במהלך השנים הוקמו סניפים‬
‫של ארגון הפועלות במקומות שונים ברחבי הארץ‪ ,‬ותפקידם היה לטפל בענייני עבודה ולארגן‬
‫פעילות תרבותית‪ .‬המזכירות הארצית הייתה בקשר עם הסניפים וערכה אספות כלליות מפעם‬
‫לפעם‪ ,‬רוזנברג‪ ,‬הפועלות הדתיות‪ ,‬עמ' ‪ ;154-95‬דוח דו‪-‬שנתי של מוה"פ‪ ,‬יוני ‪-1939‬מאי ‪,1941‬‬

                                                                      ‫אצ"ד‪ ,‬מוה"פ‪.2/13 ,‬‬
‫‪ 72‬בלומה בורג טיפלה בענייני החברות עוד לפני הקמת ארגון הנשים‪ ,‬בהתאם להנחיות התנועה‪,‬‬
‫ראו רוזנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .108‬לפי מרים אליאש‪ ,‬משה שפירא ביקש ממנה לארגן את חברות‬

                                               ‫התנועה‪ ,‬גוטקינד‪-‬גולן‪ ,‬מרים אליאש‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬

                                                                             ‫‪66‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73