Page 93 - מהפכניות בעל כורחן
P. 93

‫העשייה – חסד‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‬

‫צעירים דתיים רבים עלו לארץ בעליית הנוער‪ .‬היישוב לא היה ערוך לקליטתם‬
‫והציונות הדתית ביקשה לפרוס עליהם את חסותה‪ 36.‬בחורף ‪ ,1943‬הגיעו לארץ‬
‫למעלה מ‪ 700-‬ילדים יתומים מפולין שנמלטו עם שרידי הצבא הפולני דרך ברית‬
‫המועצות‪ ,‬ולאחר שלוש שנות נדודים התרכזו בסביבות טהרן והועלו ארצה‪ .‬קליטת‬
‫ילדים אלה‪ ,‬שכונו 'ילדי טהרן'‪ ,‬הייתה מלווה בהתרגשות רבה אך גם עוררה‬
‫מחלוקות על החינוך שיש להעניק לילדים‪ .‬המזרחי תבע חינוך דתי לילדי טהרן בני‬
‫‪ 14‬ומטה‪ ,‬בשל ההנחה כי רוב הילדים הם מבתים דתיים‪ .‬לאחר דין ודברים בין‬
‫הגופים השונים שביקשו להשתתף בקליטת הילדים ובמיונם נקלטו ‪ 278‬ילדים מילדי‬

                                                       ‫טהרן במוסדות המזרחי‪37.‬‬
‫ארגוני הנשים בארץ‪-‬ישראל הן שדאגו לילדים‪ .‬ויצ"ו לדוגמה עשתה מאמץ‬
‫לקליטתם והפנתה אותם לבית התינוקות בירושלים‪ ,‬למוסד לאם ולילד בתל אביב‬
‫ולמעונות היום‪ .‬כן פתחה ויצ"ו קייטנות במקומות שונים לילדים הפליטים‪ 38,‬אולם‬

                ‫לא הקצתה מוסדות שלמים לצורך קליטתם כפי שעשו נשי המזרחי‪.‬‬
‫המזרחי הועיד לנשים הדתיות תפקיד מרכזי בקליטת ילדי עליית הנוער‪ ,‬מתוקף‬
‫תכונותיהן 'האימהיות' הטבעיות ובשל אמצעיהן הכספיים ומוסדותיהן‪ .‬גם הנשים‬
‫סברו כי יש להעניק לילדים חינוך דתי והן שאפו ליצור בשבילם אווירה משפחתית‬
‫מתוך התחייבות כלפי ההורים שלא זכו לגדל את ילדיהם‪ .‬הנשים עשו מאמצים‬

‫הנוער ‪ ,'1939-1933‬קתדרה‪) 37 ,‬תשרי תשמ"ד(‪ ,‬עמ' ‪ ;176-149‬גלבר‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬עמ' ‪-218‬‬
                                                                            ‫‪.356-352 ,221‬‬

‫‪ 36‬הקבוצה הדתית הראשונה עלתה ארצה ב‪ 1934-‬ונקלטה בקיבוץ רודגס‪ .‬בשנת ‪ ,1939‬הגיע מספר‬
‫הנערים הדתיים במסגרת עליית הנוער ל‪ 530-‬מסך כל ‪ 5,600‬הנערים והנערות‪ ,‬וב‪ 1942-‬גדל‬
‫המספר ל‪ 1,300-‬מתוך ‪ .7,500‬הוועדה לעליית הנוער הדתי‪ ,‬שהשתייכו אליה עסקני המזרחי‪,‬‬
‫הפועל המזרחי והקיבוץ הדתי‪ ,‬קלטה את עליית הנוער הדתי עם לשכת עליית הנוער של‬

                                            ‫הסוכנות‪ ,‬דוח לוועידת הפוהמ"ז‪ ,1942 ,‬עמ' ‪.159‬‬
‫‪ 37‬על ילדי טהרן ראו גלבר‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬עמ' ‪ ;564‬ה' גרינברג‪ ,‬ילדי ציון‪ :‬דרך התלאות של‬
‫ילדי טהרן‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ .‬על המחלוקת בסוגיית החינוך לילדי טהרן ראו א' דון‪-‬יחיא‪' ,‬דת‪,‬‬
‫חינוך ופוליטיקה‪ :‬מאבקים והסדרים בשאלות החינוך הדתי בחברה היישובית'‪ ,‬מ' אליאב‪,‬‬
‫וי' רפאל )עורכים(‪ ,‬ספר שרגאי‪ :‬פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;155-140‬ע' שיין‪' ,‬הפולמוס היישובי סביב קליטת "ילדי טהרן"'‪ ,‬ילקוט מורשת‪,‬‬
‫נד )ניסן תשנ"ג(‪ ,‬עמ' ‪ .161-133‬הגופים הדתיים היו מוטרדים מענייני כשרות ותפילה‪ ,‬משילוב‬
‫ילדים דתיים במוסדות ובמשפחות שאינן דתיות‪ ,‬מרגישות העובדים הסוציאליים והמדריכים‬
‫לענייני הדת‪ ,‬ומן השאלה מי קובע איזה ילד הוא דתי ומעוד עניינים‪ ,‬ראו גם 'הרהורים על סידור‬
‫ילדים דתיים'‪ ,‬ללא חתימה וללא תאריך‪ ,‬גצ"ד‪ ,‬הפוהמ"ז בירושלים‪ ,‬חילופי מכתבים עם‬

                                                                                  ‫הועה"פ‪.‬‬
                                                      ‫‪ 38‬גרינברג והרצוג‪ ,‬ארגון נשים‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬

‫‪91‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98