Page 91 - מהפכניות בעל כורחן
P. 91

‫העשייה – חסד‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‬

‫ראוי לציין כי בגמילות חסדים עסקו נשי המזרחי‪ ,‬ואילו הפועלות הדתיות היו‬
‫שותפות לכך במידה מעטה‪ ,‬שכן הללו היו בראש ובראשונה טרודות בדאגה לעצמן‪,‬‬
‫ולאמתו של דבר נכללו בקבוצת ציבור הנזקקים ביישוב‪ .‬גם ארגון הפועלות הדתיות‬
‫עסק בעיקר בדאגה לחלוצה הפועלת הדתית ובהמשך לאם העובדת הדתית‪ ,‬ועל כך‬
‫הוטחה עליו ביקורת של התנועה שטענה כי אף על פי שיש כר נרחב לפעולה‬
‫סוציאלית‪ ,‬החברות לא נרתמות לעזור‪ 25.‬בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה‪ ,‬עת‬
‫רבים ביישוב היו מחוסרי דיור ומזון והמוסדות הסוציאליים של הוועד הלאומי לא‬
‫יכלו לתת מענה לביקוש הרב‪ ,‬החל גם ארגון הפועלות הדתיות לסייע בתחום זה‬
‫באמצעות סיוע לחולים‪ ,‬משלוח בגדים לנזקקים ופתיחת מטבחים זולים‪ 26.‬אולם‬

                                         ‫הארגון סייע בעיקר למשתייכים לתנועה‪.‬‬

                                                      ‫קליטת עלייה‬

                                                    ‫סיוע כללי לעולים חדשים‬

‫גלי העלייה בתקופת המנדט העצימו את היישוב מבחינה מספרית‪ ,‬אולם קליטת‬
‫העולים הייתה למעמסה כבדה על המוסדות הצעירים של היישוב‪ .‬המוסדות‬
‫הלאומיים תלו תקוות רבות בעלייה החלוצית‪ ,‬לפיכך העניקו לה משאבים וקלטו‬
‫אותה בנקודות ההתיישבות הלאומיות‪ .‬אך רוב העולים זרמו לערים ובהן נאלצו‬
‫להסתדר בכוחות עצמם בלא תמיכה מוסדית‪ .‬רבים מהם היו במצוקה כלכלית ועל סף‬
‫רעב‪ .‬הסוכנות היהודית השאירה את התחום הסוציאלי לוועד הלאומי ולא הועידה‬
‫לכך תקציבים מספיקים‪ .‬בשנות העשרים היה היישוב מחוסר מנגנון קליטה ממוסד‪.‬‬
‫העלייה ממרכז אירופה‪ ,‬בשנות השלושים‪ ,‬הייתה אמנם גורם חשוב להתפתחות‬
‫מנגנון קליטה במסגרת מוסדות היישוב‪ ,‬אולם התהליך נמשך זמן רב‪ 27.‬נותר חלל‬

                          ‫ריק שאותו ביקשו למלא ארגונים וולונטריים של נשים‪28.‬‬
‫נשי המזרחי בירושלים קבעו את קליטת העלייה כאחת ממטרותיהן כבר ב‪29,1919-‬‬

‫נשים בדפוסי עשייה מסורתיים כדי לחדור לסביבה הציבורית‪ ,‬באנגליה‪ :‬קראופורד‪ ,‬דת ופעולה;‬
                                                              ‫בהולנד‪ :‬פלמפר‪ ,‬אסטרטגיות‪.‬‬

                                ‫‪ 25‬דוח הפוהמ"ז תרצ"ז‪-‬תרצ"ט‪ ,1939 ,‬עמ' ‪ ,40‬אצ"ד‪ ,‬מדף כ"ע‪.‬‬
                                ‫‪ 26‬סקירת פעולות מוה"פ של הפוהמ"ז‪ ,1940 ,‬אצ"ד‪ ,‬מוה"פ‪.12 ,‬‬
‫‪ 27‬במחצית השנייה של שנות השלושים‪ ,‬נאלץ היישוב להתאים עצמו לקליטת עולים שהיו תלויים‬
‫לגמרי במנגנון הקולט‪ .‬מחלקת העלייה של הסוכנות קיבלה על עצמה את האחריות לקליטת כל‬
                                ‫העולים ולא רק החלוצים‪ .‬גלבר‪ ,‬מולדת חדשה‪ ,‬עמ' ‪.290-237‬‬
‫‪ 28‬לצד הנשים התארגנו יוצאי גרמניה לקליטת העולים בשנות השלושים‪ :‬גלבר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;277‬‬

                                                        ‫שורץ‪ ,‬הסתדרויות נשים‪ ,‬עמ' ‪.68-67‬‬
‫‪' 29‬הסתדרות של נשים מזרחי'‪ ,‬דואר היום‪ ,‬לו )‪ ,(18.9.1919‬עמ' ‪ ;3‬המ"ע של המזרחי במכתב‬

‫‪89‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96