Page 88 - מהפכניות בעל כורחן
P. 88

‫פרק שלישי‬

‫לפעולה בתחום הסעד בשל המצוקה שהיה שרוי בה היישוב עם תום המלחמה‪ 9.‬גם‬
‫ההתעוררות הלאומית לאחר מלחמת העולם הראשונה והעלייה לארץ עם תחילת‬

                                  ‫המנדט הבריטי יצרו צורך חדש – סיוע בקליטה‪.‬‬
‫בשנות הארבעים שאפו נשי המזרחי בתל אביב להיות חלק מהמזרחי ולא רק מוסד‬
‫פילנתרופי‪ ,‬לפיכך ביקשו לעסוק במגוון פעילויות הקשורות למטרות התנועה‪ .‬אולם‬
‫המצב הקיומי הקשה ביישוב אילץ אותן‪ ,‬לדבריהן‪ ,‬לעסוק בפעילות סוציאלית‪10.‬‬
‫לעומתן הנשים בירושלים בחרו מעצמן לעסוק בגמילות חסדים‪ .‬ייתכן שהמסורת‬
‫הנשית בירושלים‪ ,‬של פעילות בתחום הסעד היא שהשפיעה עליהן בעוד הנשים בתל‬
‫אביב נחשפו לפעילות ארגונית‪-‬נשית מגוונת יותר והעדיפו תחומים אחרים‪ 11.‬ראוי‬
‫לציין כי יש פער של עשר שנים בין זמן הקמת הארגון בירושלים לזמן הקמתו של‬
‫הארגון בתל אביב‪ ,‬ובטווח זמן זה חלו שינויים והתפתחויות‪ ,‬כגון מתן שוויון פוליטי‬

                        ‫לנשים ועלייה גדולה שגיוונה את אוכלוסיית הנשים בארץ‪.‬‬

                              ‫סיעוד וטיפול רפואי‪ :‬יזמה מקומית ירושלמית‬

‫עקב מוראות מלחמת העולם הראשונה היה היישוב היהודי בארץ במצב קשה‬
‫מבחינה גופנית ונפשית‪ .‬סבל רב במיוחד היה נחלת הציבור הירושלמי‪ ,‬וסיוע רפואי‬
‫מכל סוג שהוא היה חיוני‪ 12.‬הפעולה הראשונה והמרכזית של נשי המזרחי בירושלים‬
‫בשנות העשרים של המאה העשרים הייתה טיפול בחולים עניים‪ ,‬באמצעות חלוקת‬
‫מצרכי מזון ותרופות‪ .‬הנשים‪ ,‬ובראשן לאה זליגר‪ ,‬ייסדו קופת חולים שהתבססה על‬
‫תרומות ומימנה את הסיוע‪ 13.‬מלבד זה סידרה ההסתדרות תחנות ברוב השכונות‬
‫בירושלים ובהן העניקו 'כלי מרפא עממיים לשימוש הקהל לשם עזרה מהירה'‪14.‬‬

         ‫העשייה בתחום הבריאות הייתה יזמה ירושלמית‪ ,‬שעיקרה בשנות העשרים‪.‬‬
‫בטיפול רפואי לחולים עסקה בעיקר הדסה‪ ,‬ושאר ארגוני הנשים סייעו לה בהפעלת‬
‫תכניות הדרכה ורפואה מונעת‪ ,‬בטיפול בנשים הרות וביולדות‪ ,‬בפעולות הסברה‬

‫‪ 9‬על הדסה‪ ,‬ראו שחורי‪-‬רובין‪ ,‬הקפטריה‪ .‬נשים מויצ"ו התלוו אל 'ועד הצירים' בביקורו בארץ‬
‫וראו את המצב החמור של האוכלוסייה‪ .‬גם 'הסתדרות נשים עבריות' שחברותיה היו מבנות‬
‫העלייה השלישית שפגשו במציאות הארץ‪-‬ישראלית הקשה וביקשו לסייע ליישוב‪ .‬עוד בנושא‬

                                             ‫זה‪ ,‬ראו גרינברג והרצוג‪ ,‬ארגון נשים‪ ,‬עמ' ‪.14 ,9‬‬
                     ‫‪' 10‬נשי "מזרחי" בת"א ופעולותיהן הארגוניות'‪ ,‬הצופה‪ ,29.12.1940 ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫‪ 11‬כמו למשל ארגון של חוגי תרבות‪' ,‬התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות' שנאבקה לשוויון‬

                                                                      ‫זכויות פוליטי לנשים‪.‬‬
‫‪ 12‬צ' שילוני‪' ,‬השירות הרפואי ובתי החולים בירושלים בתקופת המלחמה'‪ ,‬מ' אליאב )עורך(‪,‬‬

         ‫במצור ובמצוק‪ :‬ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.82-75‬‬
‫‪ 13‬ראו לדוגמה לאה זליגר‪ ,‬סקירה של הפעילות )באנגלית(‪ ,4-9.1922 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪,‬‬

                                                 ‫תרפ"ג‪ ,‬נ; גרייבסקי‪ ,‬בנות ציון‪ ,‬עמ' ‪.65 ,41‬‬
                    ‫‪ 14‬לאה זליגר למ"ע של המזרחי‪ ,16.3.1925 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תרפ"ה‪.‬‬

                                                                             ‫‪86‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93