Page 89 - מהפכניות בעל כורחן

‫העשייה – חסד‪ ,‬קליטה‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‬

‫בקרב נשים לשמירה על בריאותן ובריאות ילדיהן‪ ,‬בהקמת תחנות 'טיפת חלב'‬
‫ועוד‪ 15.‬נוסף על פעילות זו שכוונה בעיקר לנשים ולאימהות‪ ,‬העניקו נשי המזרחי‬
‫סיוע רפואי ללא הבחנה מגדרית ולא חרגו ממסגרת הפעילות הנשית‪-‬ירושלמית‬
‫המסורתית‪ ,‬לא מבחינת מגדר‪ ,‬שכן התפיסה הנשית‪-‬עצמית של הנשים הייתה עוד‬
‫בחיתוליה‪ ,‬ואף לא מבחינת התנועה‪ ,‬שכן גם ההשתייכות לתנועה לא עמדה בראש‬
‫סדר העדיפות‪ .‬גם היזמה וגם הביצוע היה של הנשים‪ ,‬ובכך לא היה חידוש‪ .‬עם זאת‬

‫עשייה זו הייתה בסיס לעשייה של נשים למען נשים בעתיד‪.‬‬

‫סיוע לנזקקים‪ :‬ממון ומזון‬

‫המשברים הכלכליים שפקדו את היישוב בתקופת המנדט והעולים הרבים שהיתוספו‬
‫ליישוב‪ ,‬הביאו חלק ניכר מהאוכלוסייה עד פת לחם‪ .‬מראשית שנות העשרים עסקו‬
‫נשי המזרחי בירושלים בסידור הלוואות לנזקקים ובאיסוף מזון וביגוד בעבורם‪16.‬‬
‫בפעילות זו עסקו נשי המזרחי מתוך יזמה נשית‪-‬עצמית ובאופן עצמאי לאורך כל‬
‫השנים‪ .‬אופי הפעילות היה נשי‪-‬מסורתי‪ ,‬וגם קהל היעד‪ ,‬שלאו דווקא היה דתי‪ ,‬מחזק‬

‫טענה זו‪ .‬הנשים ביססו עשייה זו בכוחות עצמן וללא סיוע של גברים‪.‬‬
‫לעתים הסיוע לנזקקים חרג מתחומי הארץ‪ .‬עם תום מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫הופיעו בעיתונות היהודית ידיעות על סבל היהודים באוקראינה בשל פרעות ורעב‬
‫כבד‪ 17.‬הנשים בירושלים החלו בארגון סיוע מהארץ בשיתוף עם ועדים במערב‬
‫אירופה שהוקמו לצורך העניין‪ .‬נשי המזרחי בירושלים‪ ,‬לצד ארגונים אחרים‪ ,‬ארגנו‬
‫אספות וקראו לנשים מכל הזרמים להצטרף למאמצי הסיוע‪ .‬זוגות של חברות‬
‫התהלכו בשכונות ירושלים ואספו תרומות; לאה זליגר והינדה אוסטרובסקי ארגנו‬
‫קונצרט גדול שהכנסותיו הוקדשו למטרה זו‪ 18.‬מפעל זה‪ ,‬שהחל ביזמה מקומית של‬

‫על הדסה ראו אוליצור‪ ,‬ההון הלאומי‪ ,‬עמ' ‪ .158-153‬על ויצ"ו והסתדרות נשים עבריות ראו‬ ‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫גרינברג והרצוג‪ ,‬ארגון נשים‪ ,‬עמ' ‪ ;30-25‬שורץ‪ ,‬הסתדרויות נשים‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫לאה זליגר‪ ,‬פרטי‪-‬כל מישיבת המועצה המרכזית לענייני העלייה והעבודה בלשכת המרכז של‬
‫‪18‬‬
‫המזרחי‪ ,22.11.1923 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪/39 ,‬ו ‪ ;2/7‬שריג‪ ,‬אמא אגדה‪ ,‬עמ' ‪.140‬‬

‫בשנים ‪ 1921-1919‬היו פרעות ביהודי אוקראינה גם בשל אנטישמיות שהושפעה מהלכי הרוח‬

‫הלאומיים שלאחר מהפכת אוקטובר גם מאנטישמיות מסורתית‪ .‬גייסות פטליורה עמדו בראש‬

‫מסכת הפוגרומים שגרמו למאות אלפי הרוגים ופליטים‪ .‬מלבד הפרעות נכונו ליהודי אוקראינה‬
‫חיי רעב ומחסור‪ ,‬ראו ב' בן‪-‬ענת‪' ,‬פרעות אוקראינה‪ ,'1921-1919 ,‬כיוונים‪) 47 ,‬טבת תשנ"ז(‪,‬‬

‫עמ' ‪ ;139-105‬ש' רדליך‪' ,‬השתקפותה של פרשת פטליורה בעיתונות האוקראינית והיהדות‬

‫בפולין'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות‪ ,‬ב‪) 1 ,‬תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪.433-429‬‬

‫הכסף והביגוד שנאספו נמסרו לוועד הלאומי ששלחם לוועדי העזרה בפריז ובלונדון‪ .‬תמורת‬

‫החבילות קיבלו קבלות מהרבנים בחו"ל או מהנתמכים עצמם‪ ,‬ראו מכתב להתאחדות הנשים‬
‫הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ללא תאריך )מכתב לוואי ‪ ,(13.7.1919‬אצ"מ‪ ;L3/532 ,‬גרייבסקי‪ ,‬בנות ציון‪,‬‬

‫עמ' ‪.66‬‬

‫‪87‬‬