Page 4 - ETMOL_ֹ35
P. 4
נסקי בצדקתו של טרומפלדור ,ותיק-המלחמה ,שמיעט בהב ממטהו עם הקולונל והמג׳׳ד המיועד ,לויטננט־קולונל ג׳ון
דל בין ״שירות הרובה״ ו״שירות ההובלה״ ,כי ״כולם פטרטון ואליהם נילוו מנהל מחנות הפליטים והרב של
חיילים ,בלי חיילי ההובלה אי-אפשר ,ובסכנה ישתתפו עם אלכסנדריה .נראה שהגנרל היטה את הכף בדבריו על
הלוחמים״ .אולם משיקולים מדיניים ראה חיוניות בגדוד ״ברית״ בין העם האנגלי והעם היהודי ,וברומזו על המשך
לוחם דווקא ,וברוח זאת אמנם התמיד בפעולתו להקמת
הגדודים .בן-גוריון ובן-צבי לא ראו את העיקר בחיילי הברית ״בפלסטינה משוחררת״.
הכידון והרובה ,ובן-גוריון ראה את הגדוד האלכסנדרוני הנאספים נענו לנימת הדברים והחליטו להתנדב .היו בהם
יוצא ״להילחם בתורכים״ .אולם הוא ובן-צבי שללו את מפועלי העליה השניה מרוסיה ,חניכי הגימנסיה ״הרצליה״
הגיוס בנימוק ש״בארץ יש רבבות יהודים ,ודבר זה עלול והסמינריון הירושלמי ,פליטים מכל ״שבטי״ ישראל ,אשכנ
להביא לידי חורבן הישוב״ .השנים היו מוכנים לסכן את זים וספרדים מהישוב הישן והחדש ,ועמם גם מיהודי
הישוב בהתגייסות רק בתנאי שיתגייסו לכיבוש הארץ ,אך
נרתעו מייד בראותם שאין הבריטים אומרים לפתוח במער אלכסנדריה.
טרומפלדור נרתם להקים את הגדוד .ב״ 1באפריל נשבעו
כה יבשתית בכיוון ארץ-ישראל. אמונים ,ולמחרת החלו מתאמנים .לגדוד ניתן השם Zion
בן-צבי ובן-גוריון ויתרו ,איפוא ,על רעיונם לפי שעה, ,Mule Corpsהרומז בשם ציון על הזהות היהודית״לאומית
והתנגדו למעשי טרומפלדור משיקול מדיני במהותו ,שעיק של אנשיו)התקשו לתרגם את שמו לעברית -ובתולדותינו
רו :רק לארץ-ישראל .אם ז׳בוטינסקי שלל גדוד שאינו נודע כ״גדוד נהגי הפרדות״( .לאחר כשבועיים של אימונים
קרבי ,ושני אנשי הארץ דחוהו על שאינו נשלח ארצה ,הלך הפליגו כ־ 650אנשי הגדוד ב* 17באפריל 1915לאי למנוס
טרומפלדור לדרכו מפני שבכל זאת נשא הגדוד את שם ציון, בים האגאי .עד ראשית שנת ,1916כאשר פינו הבריטים את
וכחייל -לעומת המדינאים -היה נכון לשרת בכל תפקיד חיל-המשלוח מגליפולי משם ניסו לכבוש את מעבר הדרדנ
ובכל מקום .בפני המתנדבים לא עמדה השאלה באילו תנאים לים שבתורכיה ,עמד הגדוד במבחנים הקרביים והמוראליים
להתגייס ,אלא אם לעשות עכשיו ,או לא לעשות כלל. של המערכה ובמשברי משמעת בשירותם הקשה .הפרשה
תוארה בהרחבה ,על גילויי הגבורה והחולשה של חיי
וטרומפלדור בחר לעשות. מתנדבים בחזית רחוקה מהארץ ,בפיקודם של קצינים ברי
טיים ובתלאות של אחזקת הפרדות והובלתן בשיירות-הספקה
גדודים בלונדון ובאמריקה ליליות .טרומפלדור עצמו ,הרוח החיה בגדוד ,הציב זיכרון
ספרותי לגליפולי בסיפור על בנימין ורטהיימר ,מצעירי
על הראשוניות של גדוד נהגי הפרדות ועל החוט המשוך הישוב הישן ,אשר במותו ״הראה באומץ-לב את אהבתו
ממנו אל שלושת גדודי המתנדבים שקמו במלחמת-העולם לארץ-ישראל״ .בין המצטיינים בחזית היה ניסן )ניסל(
הראשונה ,הלונדוני ,האמריקני והארץ-ישראלי שנשלחו רוזנברג ,שלימים ראה בו טרומפלדור את ידידו ואת הטוב
אחר-כך לחזית ארץ-ישראל -מעידות קורותיהם של בחייליו ,ואשר עמד בראש קבוצת ה״אלכסנדרונים״ ששבו
שלושת בני הפלוגתה לטרומפלדור באלכסנדריה .ז׳בוטינס- והתגייסו לגדוד העברי שהוקם בלונדון .חברו רפאל
קי לא נח ולא שקט עד שקם הגדוד הלונדוני ב, 1917- אבולעפיה נפצע בגליפולי ,ובשובו לאלכסנדריה היה לאחד
בן-גוריון ובן-צבי עשו להקים את הגדוד האמריקני .כל
השלושה הספיקו לשרת בארץ ,וז׳בוטינסקי הצטיין בקרב, מנאמניו של אהרן אהרונסון בניל״י.
בפקדו על הפלוגה הראשונה שצלחה את הירדן בספטמבר
״לגדוד כזה לא אכנס״
. 1918
מבין השלושה היה ז׳בוטינסקי הראשון שהכיר בערכו כאשר התמסר טרומפלדור לארגון הגדוד ולאימון המזורז
של המעשה אשר התנגד לו .בצאתו מאלכסנדריה ניסה של טירוניו לשירות צבאי ולטיפול בפרדות ,פנה לו ז׳בוטי-
לפעול עם רוטנברג להקמת לגיון כרוחו ,אך נתקל בכל נסקי עורף .כבר לאחר הפגישה הראשונה עם גנרל מכסוול,
מקום בהתנגדות מחוץ ומבית .באותו קיץ הגיע לקופנהגן, החליט :״אני לגדוד כזה לא אכנס״ .כעבור כמה ימים יצא
לכינוס הועד הפועל הציוני ,ושוב נתקל בגישה עוינת ,עד לאירופה ,ובבואו להיפרד מטרומפלדור ,אמר לו :״אם
כדי כך שהכינוס החליט לחייב כל ציוני להתנגד לתעמולת יסכים המצביא מכסוול לייסד גדוד עברי אמיתי ,גדוד
הלגיון .בימי שהותו בקופנהגן כתב מאמר על ״הבטליון חיילים אז אשוב .אם לא יסכים ,אחפש מצביאים שיסכימו״.
האלכסנדרוני״ ,בו קבע שאין דבר בין הלגיון שבו מדובר בן-צבי ובן-גוריון הגיעו לאלכסנדריה מיפו ב 23-במרס,
ובין אותו גדוד ,המשרת בעצם הימים ההם בחזית גליפולי. ויצאו לאמריקה ב 21-באפריל .בן-צבי עוד פגש את דבוטי-
״לפני מעשה״ צריך היה להתנגד לו ,אבל כיוון שהדבר נסקי ,ושני המגורשים מהארץ הספיקו להביע בפני
נעשה ,״אין לכם ברירה אלא לסמוך עליו את ידיכם״ ,כי יש
מבקרים שאינם עושים דבר ,אך שם בגליפולי יש ״נוער טרומפלדור את התנגדותם למעשהו.
שממלא את תפקידו תחת ברד של פגזים״ ,ונפלו כבר מדוע התנגדו השלושה והקדימו לעזוב את אלכסנדריה,
אבידות .כן הדגיש את הערך המדיני של ההפגנה הלאומית,
ושל ״ההפגנה הציונית״ מצד אנגליה ,שעשתה את הפעולה ומדוע נשאר טרומפלדור לבדו ,אך איתן בעמדתו?
לעיניהם של מנהיגי התנועה הלאומית הערבית במצרים. מכניסת הקיסרות העותמנית למלחמה ,דגל ז׳בוטינסקי
בסיכום :הצעירים מארץ-ישראל מצאו ,כנראה ,את ״הדרך בהקמת כוח לוחם מבין יהודי העולם ,והעלה את סיסמת
היחידה שבה יש תוחלת לעם ללא ארץ וללא שלטון, ״הלגיון היהודי״ ,שרצה להקימו כדוגמת הלגיון הפולני
במסיבות הקיימות ,להעלות את בעייתו על הזירה הבין- שהקים פילסודסקי ,והלגיון הצ׳כי שהוקם במרוצת המלח
מה .גם פנחס רוטנברג ,שעשה באותו זמן באיטליה ,הציע
לאומית״. לוייצמן כבר במחצית נובמבר 1914להקים צבא יהודי ,כי
אכן ,יש לראות את המשמעות המדינית של המעשה על ״נוכל לקבלה )את ארץ-ישראל( -רק אם דם יהודי יישפך
רקע זמנו :בריטניה קיוותה להוציא את הקיסרות העותמנית על שחרורה ,יהודים ונשק בידם״ .לכן תבע מוייצמן לפעול
מהמלחמה במהלומה אחת .להתגייס אז -באביב - 1915 לכך ש״הממשלה האנגלית תקרא למתנדבים יהודים למלח
משמע ,להספיק עוד ללחום במלחמה לשיחרורה של ארץ-
ישראל .לא ללכת ,כי נדחו תנאיך -משמע ,להחמיץ את מה בתורכים בארץ-ישראל ולשיחרורה למען היהודים״.
שעת הכושר ,בבחינת :אם לא עכשיו -אימתי? משמעות במרכז תפישה זאת עמד השירות הקרבי .דרכיהם של
אותו ״גדוד ציוני״ ראשון עולה מתוך כך ,שבין הגייסות ז׳בוטינסקי וטרומפלדור נפרדו מייד כשהוברר שגנרל מכס-
וול לא יקים גדוד חיילים לוחם ,ולאו דוקא מפני הנסיבות
שמנעו מסע לארץ-ישראל באותו זמן .בדיעבד הכיר ז׳בוטי-