Page 4 - ETMOL_ֹ35

‫נסקי בצדקתו של טרומפלדור‪ ,‬ותיק‪-‬המלחמה‪ ,‬שמיעט בהב­‬ ‫ממטהו עם הקולונל והמג׳׳ד המיועד‪ ,‬לויטננט־קולונל ג׳ון‬
‫דל בין ״שירות הרובה״ ו״שירות ההובלה״‪ ,‬כי ״כולם‬ ‫פטרטון ואליהם נילוו מנהל מחנות הפליטים והרב של‬
‫חיילים‪ ,‬בלי חיילי ההובלה אי‪-‬אפשר‪ ,‬ובסכנה ישתתפו עם‬ ‫אלכסנדריה‪ .‬נראה שהגנרל היטה את הכף בדבריו על‬
‫הלוחמים״‪ .‬אולם משיקולים מדיניים ראה חיוניות בגדוד‬ ‫״ברית״ בין העם האנגלי והעם היהודי‪ ,‬וברומזו על המשך‬
‫לוחם דווקא‪ ,‬וברוח זאת אמנם התמיד בפעולתו להקמת‬
‫הגדודים‪ .‬בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי לא ראו את העיקר בחיילי‬ ‫הברית ״בפלסטינה משוחררת״‪.‬‬
‫הכידון והרובה‪ ,‬ובן‪-‬גוריון ראה את הגדוד האלכסנדרוני‬ ‫הנאספים נענו לנימת הדברים והחליטו להתנדב‪ .‬היו בהם‬
‫יוצא ״להילחם בתורכים״‪ .‬אולם הוא ובן‪-‬צבי שללו את‬ ‫מפועלי העליה השניה מרוסיה‪ ,‬חניכי הגימנסיה ״הרצליה״‬
‫הגיוס בנימוק ש״בארץ יש רבבות יהודים‪ ,‬ודבר זה עלול‬ ‫והסמינריון הירושלמי‪ ,‬פליטים מכל ״שבטי״ ישראל‪ ,‬אשכנ­‬
‫להביא לידי חורבן הישוב״‪ .‬השנים היו מוכנים לסכן את‬ ‫זים וספרדים מהישוב הישן והחדש‪ ,‬ועמם גם מיהודי‬
‫הישוב בהתגייסות רק בתנאי שיתגייסו לכיבוש הארץ‪ ,‬אך‬
‫נרתעו מייד בראותם שאין הבריטים אומרים לפתוח במער­‬ ‫אלכסנדריה‪.‬‬
‫טרומפלדור נרתם להקים את הגדוד‪ .‬ב״‪ 1‬באפריל נשבעו‬
‫כה יבשתית בכיוון ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫אמונים‪ ,‬ולמחרת החלו מתאמנים‪ .‬לגדוד ניתן השם ‪Zion‬‬
‫בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון ויתרו‪ ,‬איפוא‪ ,‬על רעיונם לפי שעה‪,‬‬ ‫‪ ,Mule Corps‬הרומז בשם ציון על הזהות היהודית״לאומית‬
‫והתנגדו למעשי טרומפלדור משיקול מדיני במהותו‪ ,‬שעיק­‬ ‫של אנשיו)התקשו לתרגם את שמו לעברית ‪ -‬ובתולדותינו‬
‫רו‪ :‬רק לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אם ז׳בוטינסקי שלל גדוד שאינו‬ ‫נודע כ״גדוד נהגי הפרדות״(‪ .‬לאחר כשבועיים של אימונים‬
‫קרבי‪ ,‬ושני אנשי הארץ דחוהו על שאינו נשלח ארצה‪ ,‬הלך‬ ‫הפליגו כ־‪ 650‬אנשי הגדוד ב*‪ 17‬באפריל ‪ 1915‬לאי למנוס‬
‫טרומפלדור לדרכו מפני שבכל זאת נשא הגדוד את שם ציון‪,‬‬ ‫בים האגאי‪ .‬עד ראשית שנת ‪ ,1916‬כאשר פינו הבריטים את‬
‫וכחייל ‪ -‬לעומת המדינאים ‪ -‬היה נכון לשרת בכל תפקיד‬ ‫חיל‪-‬המשלוח מגליפולי משם ניסו לכבוש את מעבר הדרדנ­‬
‫ובכל מקום‪ .‬בפני המתנדבים לא עמדה השאלה באילו תנאים‬ ‫לים שבתורכיה‪ ,‬עמד הגדוד במבחנים הקרביים והמוראליים‬
‫להתגייס‪ ,‬אלא אם לעשות עכשיו‪ ,‬או לא לעשות כלל‪.‬‬ ‫של המערכה ובמשברי משמעת בשירותם הקשה‪ .‬הפרשה‬
‫תוארה בהרחבה‪ ,‬על גילויי הגבורה והחולשה של חיי‬
‫וטרומפלדור בחר לעשות‪.‬‬ ‫מתנדבים בחזית רחוקה מהארץ‪ ,‬בפיקודם של קצינים ברי­‬
‫טיים ובתלאות של אחזקת הפרדות והובלתן בשיירות‪-‬הספקה‬
‫גדודים בלונדון ובאמריקה‬ ‫ליליות‪ .‬טרומפלדור עצמו‪ ,‬הרוח החיה בגדוד‪ ,‬הציב זיכרון‬
‫ספרותי לגליפולי בסיפור על בנימין ורטהיימר‪ ,‬מצעירי‬
‫על הראשוניות של גדוד נהגי הפרדות ועל החוט המשוך‬ ‫הישוב הישן‪ ,‬אשר במותו ״הראה באומץ‪-‬לב את אהבתו‬
‫ממנו אל שלושת גדודי המתנדבים שקמו במלחמת‪-‬העולם‬ ‫לארץ‪-‬ישראל״‪ .‬בין המצטיינים בחזית היה ניסן )ניסל(‬
‫הראשונה‪ ,‬הלונדוני‪ ,‬האמריקני והארץ‪-‬ישראלי שנשלחו‬ ‫רוזנברג‪ ,‬שלימים ראה בו טרומפלדור את ידידו ואת הטוב‬
‫אחר‪-‬כך לחזית ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬מעידות קורותיהם של‬ ‫בחייליו‪ ,‬ואשר עמד בראש קבוצת ה״אלכסנדרונים״ ששבו‬
‫שלושת בני הפלוגתה לטרומפלדור באלכסנדריה‪ .‬ז׳בוטינס‪-‬‬ ‫והתגייסו לגדוד העברי שהוקם בלונדון‪ .‬חברו רפאל‬
‫קי לא נח ולא שקט עד שקם הגדוד הלונדוני ב‪, 1917-‬‬ ‫אבולעפיה נפצע בגליפולי‪ ,‬ובשובו לאלכסנדריה היה לאחד‬
‫בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי עשו להקים את הגדוד האמריקני‪ .‬כל‬
‫השלושה הספיקו לשרת בארץ‪ ,‬וז׳בוטינסקי הצטיין בקרב‪,‬‬ ‫מנאמניו של אהרן אהרונסון בניל״י‪.‬‬
‫בפקדו על הפלוגה הראשונה שצלחה את הירדן בספטמבר‬
‫״לגדוד כזה לא אכנס״‬
‫‪. 1918‬‬
‫מבין השלושה היה ז׳בוטינסקי הראשון שהכיר בערכו‬ ‫כאשר התמסר טרומפלדור לארגון הגדוד ולאימון המזורז‬
‫של המעשה אשר התנגד לו‪ .‬בצאתו מאלכסנדריה ניסה‬ ‫של טירוניו לשירות צבאי ולטיפול בפרדות‪ ,‬פנה לו ז׳בוטי‪-‬‬
‫לפעול עם רוטנברג להקמת לגיון כרוחו‪ ,‬אך נתקל בכל‬ ‫נסקי עורף‪ .‬כבר לאחר הפגישה הראשונה עם גנרל מכסוול‪,‬‬
‫מקום בהתנגדות מחוץ ומבית‪ .‬באותו קיץ הגיע לקופנהגן‪,‬‬ ‫החליט‪ :‬״אני לגדוד כזה לא אכנס״‪ .‬כעבור כמה ימים יצא‬
‫לכינוס הועד הפועל הציוני‪ ,‬ושוב נתקל בגישה עוינת‪ ,‬עד‬ ‫לאירופה‪ ,‬ובבואו להיפרד מטרומפלדור‪ ,‬אמר לו‪ :‬״אם‬
‫כדי כך שהכינוס החליט לחייב כל ציוני להתנגד לתעמולת‬ ‫יסכים המצביא מכסוול לייסד גדוד עברי אמיתי‪ ,‬גדוד‬
‫הלגיון‪ .‬בימי שהותו בקופנהגן כתב מאמר על ״הבטליון‬ ‫חיילים אז אשוב‪ .‬אם לא יסכים‪ ,‬אחפש מצביאים שיסכימו״‪.‬‬
‫האלכסנדרוני״‪ ,‬בו קבע שאין דבר בין הלגיון שבו מדובר‬ ‫בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון הגיעו לאלכסנדריה מיפו ב‪ 23-‬במרס‪,‬‬
‫ובין אותו גדוד‪ ,‬המשרת בעצם הימים ההם בחזית גליפולי‪.‬‬ ‫ויצאו לאמריקה ב‪ 21-‬באפריל‪ .‬בן‪-‬צבי עוד פגש את דבוטי‪-‬‬
‫״לפני מעשה״ צריך היה להתנגד לו‪ ,‬אבל כיוון שהדבר‬ ‫נסקי‪ ,‬ושני המגורשים מהארץ הספיקו להביע בפני‬
‫נעשה‪ ,‬״אין לכם ברירה אלא לסמוך עליו את ידיכם״‪ ,‬כי יש‬
‫מבקרים שאינם עושים דבר‪ ,‬אך שם בגליפולי יש ״נוער‬ ‫טרומפלדור את התנגדותם למעשהו‪.‬‬
‫שממלא את תפקידו תחת ברד של פגזים״‪ ,‬ונפלו כבר‬ ‫מדוע התנגדו השלושה והקדימו לעזוב את אלכסנדריה‪,‬‬
‫אבידות‪ .‬כן הדגיש את הערך המדיני של ההפגנה הלאומית‪,‬‬
‫ושל ״ההפגנה הציונית״ מצד אנגליה‪ ,‬שעשתה את הפעולה‬ ‫ומדוע נשאר טרומפלדור לבדו‪ ,‬אך איתן בעמדתו?‬
‫לעיניהם של מנהיגי התנועה הלאומית הערבית במצרים‪.‬‬ ‫מכניסת הקיסרות העותמנית למלחמה‪ ,‬דגל ז׳בוטינסקי‬
‫בסיכום‪ :‬הצעירים מארץ‪-‬ישראל מצאו‪ ,‬כנראה‪ ,‬את ״הדרך‬ ‫בהקמת כוח לוחם מבין יהודי העולם‪ ,‬והעלה את סיסמת‬
‫היחידה שבה יש תוחלת לעם ללא ארץ וללא שלטון‪,‬‬ ‫״הלגיון היהודי״‪ ,‬שרצה להקימו כדוגמת הלגיון הפולני‬
‫במסיבות הקיימות‪ ,‬להעלות את בעייתו על הזירה הבין‪-‬‬ ‫שהקים פילסודסקי‪ ,‬והלגיון הצ׳כי שהוקם במרוצת המלח­‬
‫מה‪ .‬גם פנחס רוטנברג‪ ,‬שעשה באותו זמן באיטליה‪ ,‬הציע‬
‫לאומית״‪.‬‬ ‫לוייצמן כבר במחצית נובמבר ‪ 1914‬להקים צבא יהודי‪ ,‬כי‬
‫אכן‪ ,‬יש לראות את המשמעות המדינית של המעשה על‬ ‫״נוכל לקבלה )את ארץ‪-‬ישראל( ‪ -‬רק אם דם יהודי יישפך‬
‫רקע זמנו‪ :‬בריטניה קיוותה להוציא את הקיסרות העותמנית‬ ‫על שחרורה‪ ,‬יהודים ונשק בידם״‪ .‬לכן תבע מוייצמן לפעול‬
‫מהמלחמה במהלומה אחת‪ .‬להתגייס אז ‪ -‬באביב ‪- 1915‬‬ ‫לכך ש״הממשלה האנגלית תקרא למתנדבים יהודים למלח­‬
‫משמע‪ ,‬להספיק עוד ללחום במלחמה לשיחרורה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬לא ללכת‪ ,‬כי נדחו תנאיך ‪ -‬משמע‪ ,‬להחמיץ את‬ ‫מה בתורכים בארץ‪-‬ישראל ולשיחרורה למען היהודים״‪.‬‬
‫שעת הכושר‪ ,‬בבחינת‪ :‬אם לא עכשיו ‪ -‬אימתי? משמעות‬ ‫במרכז תפישה זאת עמד השירות הקרבי‪ .‬דרכיהם של‬
‫אותו ״גדוד ציוני״ ראשון עולה מתוך כך‪ ,‬שבין הגייסות‬ ‫ז׳בוטינסקי וטרומפלדור נפרדו מייד כשהוברר שגנרל מכס‪-‬‬
‫וול לא יקים גדוד חיילים לוחם‪ ,‬ולאו דוקא מפני הנסיבות‬
‫שמנעו מסע לארץ‪-‬ישראל באותו זמן‪ .‬בדיעבד הכיר ז׳בוטי‪-‬‬