Page 4 - ETMOL_ֹ35
P. 4

‫נסקי בצדקתו של טרומפלדור‪ ,‬ותיק‪-‬המלחמה‪ ,‬שמיעט בהב­‬                ‫ממטהו עם הקולונל והמג׳׳ד המיועד‪ ,‬לויטננט־קולונל ג׳ון‬
‫דל בין ״שירות הרובה״ ו״שירות ההובלה״‪ ,‬כי ״כולם‬                    ‫פטרטון ואליהם נילוו מנהל מחנות הפליטים והרב של‬
‫חיילים‪ ,‬בלי חיילי ההובלה אי‪-‬אפשר‪ ,‬ובסכנה ישתתפו עם‬                ‫אלכסנדריה‪ .‬נראה שהגנרל היטה את הכף בדבריו על‬
‫הלוחמים״‪ .‬אולם משיקולים מדיניים ראה חיוניות בגדוד‬                 ‫״ברית״ בין העם האנגלי והעם היהודי‪ ,‬וברומזו על המשך‬
‫לוחם דווקא‪ ,‬וברוח זאת אמנם התמיד בפעולתו להקמת‬
‫הגדודים‪ .‬בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי לא ראו את העיקר בחיילי‬                                               ‫הברית ״בפלסטינה משוחררת״‪.‬‬
‫הכידון והרובה‪ ,‬ובן‪-‬גוריון ראה את הגדוד האלכסנדרוני‬                ‫הנאספים נענו לנימת הדברים והחליטו להתנדב‪ .‬היו בהם‬
‫יוצא ״להילחם בתורכים״‪ .‬אולם הוא ובן‪-‬צבי שללו את‬                   ‫מפועלי העליה השניה מרוסיה‪ ,‬חניכי הגימנסיה ״הרצליה״‬
‫הגיוס בנימוק ש״בארץ יש רבבות יהודים‪ ,‬ודבר זה עלול‬                 ‫והסמינריון הירושלמי‪ ,‬פליטים מכל ״שבטי״ ישראל‪ ,‬אשכנ­‬
‫להביא לידי חורבן הישוב״‪ .‬השנים היו מוכנים לסכן את‬                 ‫זים וספרדים מהישוב הישן והחדש‪ ,‬ועמם גם מיהודי‬
‫הישוב בהתגייסות רק בתנאי שיתגייסו לכיבוש הארץ‪ ,‬אך‬
‫נרתעו מייד בראותם שאין הבריטים אומרים לפתוח במער­‬                                                                    ‫אלכסנדריה‪.‬‬
                                                                  ‫טרומפלדור נרתם להקים את הגדוד‪ .‬ב״‪ 1‬באפריל נשבעו‬
                             ‫כה יבשתית בכיוון ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬          ‫אמונים‪ ,‬ולמחרת החלו מתאמנים‪ .‬לגדוד ניתן השם ‪Zion‬‬
‫בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון ויתרו‪ ,‬איפוא‪ ,‬על רעיונם לפי שעה‪,‬‬                ‫‪ ,Mule Corps‬הרומז בשם ציון על הזהות היהודית״לאומית‬
‫והתנגדו למעשי טרומפלדור משיקול מדיני במהותו‪ ,‬שעיק­‬                ‫של אנשיו)התקשו לתרגם את שמו לעברית ‪ -‬ובתולדותינו‬
‫רו‪ :‬רק לארץ‪-‬ישראל‪ .‬אם ז׳בוטינסקי שלל גדוד שאינו‬                   ‫נודע כ״גדוד נהגי הפרדות״(‪ .‬לאחר כשבועיים של אימונים‬
‫קרבי‪ ,‬ושני אנשי הארץ דחוהו על שאינו נשלח ארצה‪ ,‬הלך‬                ‫הפליגו כ־‪ 650‬אנשי הגדוד ב*‪ 17‬באפריל ‪ 1915‬לאי למנוס‬
‫טרומפלדור לדרכו מפני שבכל זאת נשא הגדוד את שם ציון‪,‬‬               ‫בים האגאי‪ .‬עד ראשית שנת ‪ ,1916‬כאשר פינו הבריטים את‬
‫וכחייל ‪ -‬לעומת המדינאים ‪ -‬היה נכון לשרת בכל תפקיד‬                 ‫חיל‪-‬המשלוח מגליפולי משם ניסו לכבוש את מעבר הדרדנ­‬
‫ובכל מקום‪ .‬בפני המתנדבים לא עמדה השאלה באילו תנאים‬                ‫לים שבתורכיה‪ ,‬עמד הגדוד במבחנים הקרביים והמוראליים‬
‫להתגייס‪ ,‬אלא אם לעשות עכשיו‪ ,‬או לא לעשות כלל‪.‬‬                     ‫של המערכה ובמשברי משמעת בשירותם הקשה‪ .‬הפרשה‬
                                                                  ‫תוארה בהרחבה‪ ,‬על גילויי הגבורה והחולשה של חיי‬
                                    ‫וטרומפלדור בחר לעשות‪.‬‬         ‫מתנדבים בחזית רחוקה מהארץ‪ ,‬בפיקודם של קצינים ברי­‬
                                                                  ‫טיים ובתלאות של אחזקת הפרדות והובלתן בשיירות‪-‬הספקה‬
        ‫גדודים בלונדון ובאמריקה‬                                   ‫ליליות‪ .‬טרומפלדור עצמו‪ ,‬הרוח החיה בגדוד‪ ,‬הציב זיכרון‬
                                                                  ‫ספרותי לגליפולי בסיפור על בנימין ורטהיימר‪ ,‬מצעירי‬
‫על הראשוניות של גדוד נהגי הפרדות ועל החוט המשוך‬                   ‫הישוב הישן‪ ,‬אשר במותו ״הראה באומץ‪-‬לב את אהבתו‬
‫ממנו אל שלושת גדודי המתנדבים שקמו במלחמת‪-‬העולם‬                    ‫לארץ‪-‬ישראל״‪ .‬בין המצטיינים בחזית היה ניסן )ניסל(‬
‫הראשונה‪ ,‬הלונדוני‪ ,‬האמריקני והארץ‪-‬ישראלי שנשלחו‬                   ‫רוזנברג‪ ,‬שלימים ראה בו טרומפלדור את ידידו ואת הטוב‬
‫אחר‪-‬כך לחזית ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬מעידות קורותיהם של‬                       ‫בחייליו‪ ,‬ואשר עמד בראש קבוצת ה״אלכסנדרונים״ ששבו‬
‫שלושת בני הפלוגתה לטרומפלדור באלכסנדריה‪ .‬ז׳בוטינס‪-‬‬                ‫והתגייסו לגדוד העברי שהוקם בלונדון‪ .‬חברו רפאל‬
‫קי לא נח ולא שקט עד שקם הגדוד הלונדוני ב‪, 1917-‬‬                   ‫אבולעפיה נפצע בגליפולי‪ ,‬ובשובו לאלכסנדריה היה לאחד‬
‫בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי עשו להקים את הגדוד האמריקני‪ .‬כל‬
‫השלושה הספיקו לשרת בארץ‪ ,‬וז׳בוטינסקי הצטיין בקרב‪,‬‬                                         ‫מנאמניו של אהרן אהרונסון בניל״י‪.‬‬
‫בפקדו על הפלוגה הראשונה שצלחה את הירדן בספטמבר‬
                                                                           ‫״לגדוד כזה לא אכנס״‬
                                                          ‫‪. 1918‬‬
‫מבין השלושה היה ז׳בוטינסקי הראשון שהכיר בערכו‬                     ‫כאשר התמסר טרומפלדור לארגון הגדוד ולאימון המזורז‬
‫של המעשה אשר התנגד לו‪ .‬בצאתו מאלכסנדריה ניסה‬                      ‫של טירוניו לשירות צבאי ולטיפול בפרדות‪ ,‬פנה לו ז׳בוטי‪-‬‬
‫לפעול עם רוטנברג להקמת לגיון כרוחו‪ ,‬אך נתקל בכל‬                   ‫נסקי עורף‪ .‬כבר לאחר הפגישה הראשונה עם גנרל מכסוול‪,‬‬
‫מקום בהתנגדות מחוץ ומבית‪ .‬באותו קיץ הגיע לקופנהגן‪,‬‬                ‫החליט‪ :‬״אני לגדוד כזה לא אכנס״‪ .‬כעבור כמה ימים יצא‬
‫לכינוס הועד הפועל הציוני‪ ,‬ושוב נתקל בגישה עוינת‪ ,‬עד‬               ‫לאירופה‪ ,‬ובבואו להיפרד מטרומפלדור‪ ,‬אמר לו‪ :‬״אם‬
‫כדי כך שהכינוס החליט לחייב כל ציוני להתנגד לתעמולת‬                ‫יסכים המצביא מכסוול לייסד גדוד עברי אמיתי‪ ,‬גדוד‬
‫הלגיון‪ .‬בימי שהותו בקופנהגן כתב מאמר על ״הבטליון‬                   ‫חיילים אז אשוב‪ .‬אם לא יסכים‪ ,‬אחפש מצביאים שיסכימו״‪.‬‬
‫האלכסנדרוני״‪ ,‬בו קבע שאין דבר בין הלגיון שבו מדובר‬                ‫בן‪-‬צבי ובן‪-‬גוריון הגיעו לאלכסנדריה מיפו ב‪ 23-‬במרס‪,‬‬
‫ובין אותו גדוד‪ ,‬המשרת בעצם הימים ההם בחזית גליפולי‪.‬‬               ‫ויצאו לאמריקה ב‪ 21-‬באפריל‪ .‬בן‪-‬צבי עוד פגש את דבוטי‪-‬‬
‫״לפני מעשה״ צריך היה להתנגד לו‪ ,‬אבל כיוון שהדבר‬                   ‫נסקי‪ ,‬ושני המגורשים מהארץ הספיקו להביע בפני‬
‫נעשה‪ ,‬״אין לכם ברירה אלא לסמוך עליו את ידיכם״‪ ,‬כי יש‬
‫מבקרים שאינם עושים דבר‪ ,‬אך שם בגליפולי יש ״נוער‬                                            ‫טרומפלדור את התנגדותם למעשהו‪.‬‬
‫שממלא את תפקידו תחת ברד של פגזים״‪ ,‬ונפלו כבר‬                      ‫מדוע התנגדו השלושה והקדימו לעזוב את אלכסנדריה‪,‬‬
‫אבידות‪ .‬כן הדגיש את הערך המדיני של ההפגנה הלאומית‪,‬‬
‫ושל ״ההפגנה הציונית״ מצד אנגליה‪ ,‬שעשתה את הפעולה‬                            ‫ומדוע נשאר טרומפלדור לבדו‪ ,‬אך איתן בעמדתו?‬
‫לעיניהם של מנהיגי התנועה הלאומית הערבית במצרים‪.‬‬                   ‫מכניסת הקיסרות העותמנית למלחמה‪ ,‬דגל ז׳בוטינסקי‬
‫בסיכום‪ :‬הצעירים מארץ‪-‬ישראל מצאו‪ ,‬כנראה‪ ,‬את ״הדרך‬                  ‫בהקמת כוח לוחם מבין יהודי העולם‪ ,‬והעלה את סיסמת‬
‫היחידה שבה יש תוחלת לעם ללא ארץ וללא שלטון‪,‬‬                       ‫״הלגיון היהודי״‪ ,‬שרצה להקימו כדוגמת הלגיון הפולני‬
‫במסיבות הקיימות‪ ,‬להעלות את בעייתו על הזירה הבין‪-‬‬                  ‫שהקים פילסודסקי‪ ,‬והלגיון הצ׳כי שהוקם במרוצת המלח­‬
                                                                  ‫מה‪ .‬גם פנחס רוטנברג‪ ,‬שעשה באותו זמן באיטליה‪ ,‬הציע‬
                                                     ‫לאומית״‪.‬‬     ‫לוייצמן כבר במחצית נובמבר ‪ 1914‬להקים צבא יהודי‪ ,‬כי‬
‫אכן‪ ,‬יש לראות את המשמעות המדינית של המעשה על‬                      ‫״נוכל לקבלה )את ארץ‪-‬ישראל( ‪ -‬רק אם דם יהודי יישפך‬
‫רקע זמנו‪ :‬בריטניה קיוותה להוציא את הקיסרות העותמנית‬               ‫על שחרורה‪ ,‬יהודים ונשק בידם״‪ .‬לכן תבע מוייצמן לפעול‬
‫מהמלחמה במהלומה אחת‪ .‬להתגייס אז ‪ -‬באביב ‪- 1915‬‬                    ‫לכך ש״הממשלה האנגלית תקרא למתנדבים יהודים למלח­‬
‫משמע‪ ,‬להספיק עוד ללחום במלחמה לשיחרורה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬לא ללכת‪ ,‬כי נדחו תנאיך ‪ -‬משמע‪ ,‬להחמיץ את‬                      ‫מה בתורכים בארץ‪-‬ישראל ולשיחרורה למען היהודים״‪.‬‬
‫שעת הכושר‪ ,‬בבחינת‪ :‬אם לא עכשיו ‪ -‬אימתי? משמעות‬                    ‫במרכז תפישה זאת עמד השירות הקרבי‪ .‬דרכיהם של‬
‫אותו ״גדוד ציוני״ ראשון עולה מתוך כך‪ ,‬שבין הגייסות‬                ‫ז׳בוטינסקי וטרומפלדור נפרדו מייד כשהוברר שגנרל מכס‪-‬‬
                                                                  ‫וול לא יקים גדוד חיילים לוחם‪ ,‬ולאו דוקא מפני הנסיבות‬
                                                                  ‫שמנעו מסע לארץ‪-‬ישראל באותו זמן‪ .‬בדיעבד הכיר ז׳בוטי‪-‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9