Page 8 - ETMOL_ֹ35
P. 8

‫■■ ‪V..:‬‬                               ‫■יוצא פעמיס נחדש‬                                    ‫העתון‬
    ‫‪ -‬רהטנייה‪ :‬תסתדרית י^דיס‬                                                                          ‫הצעיר‬
‫‪rn‬והפיס ? לחו‪/‬פתהית חחגית‪.‬‬                      ‫ידי׳ אגירת יןזימה"‪.‬‬                                   ‫ביותר‬

‫אריה רובינשטיין התפרסם בימי‬                     ‫חדשות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬ותגובות על הנע­‬                       ‫תל־אביב קמה זה עתה‪ ,‬תלמידי‬
‫מלחמת העולם הראשונה בשירו‬                       ‫שה בין התלמידים ובבית‪-‬הספר‪.‬‬                           ‫גימנסיה ״הרצליה״ עדיין למדו‬
‫שהיה מעין המנון ל״גדודים העב­‬                   ‫יצחק יפה‪ ,‬ממשתתפי העתון‪ ,‬הוא‬                          ‫בבניין ממזרח ליפו‪ ,‬ליד השכונה‬
‫רים״‪ ,‬והוא מושר עד היום‪ :‬״אריה‬                  ‫הנער אשר גם כתב חלק גדול‬                              ‫הגרמנית‪ .‬חלקם של התלמידים‬
‫אריה קום התגייס לגדוד העברי״‪.‬‬                   ‫מהגליונות בכתב יד יפה מאוד ואף‬                        ‫בבית־הספר העל״יסודי העברי‬
‫רובינשטיין הילד גם הוא כותב שי­‬                 ‫עיטר את עמודיו‪ .‬באחד הגליונות‬                         ‫הראשון בעולם ‪ -‬באו מהארץ‪,‬‬
                                                ‫הראשונים הוא זוכה לברכה‪ :‬״ליצ­‬                        ‫חלקם מחוץ לארץ‪ .‬הם הרגישו‬
                                  ‫רים‪:‬‬          ‫חק יפה‪ ,‬מברכים אותו ליום הולדתו‬                       ‫הרגשה של ייחוד‪ ,‬המורים אמרו‬
                                                ‫ה‪ 13-‬ומאחלים לך שתוסיף לכתוב‬                          ‫להם יום־יום‪ ,‬כי הם ״עתיד הנוער״‪.‬‬
                            ‫הבה אחי הדגל נרימה‬  ‫׳הדגל׳״‪ .‬חלק של תלמידי הגימנסיה‬                       ‫כיתה ז׳ בבית״הספר ‪ -‬ילדים בני‬
                                                ‫נשלח על‪-‬ידי הוריו מחוץ לארץ‪ .‬עם‬                       ‫‪,13-12‬החליטו להקים אגודה בשם‬
                            ‫דגל תחית עם ישראל‬   ‫החופש‪ ,‬חזרו לחודשיים לבתיהם‬                           ‫״קדימה״‪ ,‬שמטרתה ״הסתדרות‬
                                                ‫ולבסוף כל שנה הופיעה בעתון מוד­‬                       ‫ילידים השואפים להתפתחות רוח­‬
                       ‫ובצעדי גאון נצעד קדימה‬   ‫עת ברכה‪ :‬״שלום לנוסעים לגולה״‪.‬‬                        ‫נית״‪ .‬הם עשו חותמת והחליטו להו­‬
                                                ‫באמצע השנה הראשונה של העתון‬                           ‫ציא עתון פעמים בחודש בשם‬
                   ‫ובעבודת הקודש אנחנו נחל‪.‬‬     ‫עברה הגימנסיה לביתה החדש‬                              ‫״הדגל״‪ .‬עתון זה‪ ,‬שנכתב בכתב יד‪,‬‬
                                                ‫באחוזת‪-‬בית וידיעה גדולה סיפרה‬                         ‫יצא לאור במשך שלוש שנים והוא‬
‫משתתף קבוע ורגשני הוא נחום‬                                                                            ‫נמצא כיום בספרית מהלמן‪ ,‬בבית‬
‫נכד ציון‪ .‬הוא מספר אגדות כמו זו‬                                                ‫על כך‪.‬‬
‫על מלך העומד בחלונו‪ ,‬מביט על‬                    ‫משתתף נוסף בעתון הוא דוד כהן‬                                       ‫התפוצות‪ ,‬מכון המחקר‪.‬‬
‫בתי האכרים‪ ,‬מקנא בחייהם הפשו­‬                   ‫)הכהן(‪ ,‬לימים חבר כנסת סוער‬                           ‫כמה מהילדים שהיו קשורים באו­‬
‫טים וחסרי הדאגה וחולם להיות‬                     ‫ומסעיר ואיש‪-‬ציבור שעד היום‬                            ‫תו עתון נתפרסמו בבגרותם‪ ,‬הרא­‬
‫אכר‪ ,‬ועל אכר אחד שבאותו לילה‬                    ‫עדיין נשמע קולו ברמה בעניינים‬                         ‫שון בהם ‪ -‬״העורך והמסדר״ ‪-‬‬
‫עומד בפתח ביתו‪ ,‬מסתכל על ארמון‬                  ‫שונים‪ .‬דוד כהן זה הוא נער שובב‬                        ‫כלשון העתון ‪ -‬היה שמואל קיזרמן‪.‬‬
‫המלך‪ ,‬מקנא בו‪ ,‬וחולם להיות מלך‬                  ‫בעל רגשות חרטה עמוקים‪ ,‬והוא‬                           ‫אחר‪-‬כך התפרסם בשם אורי קיסרי‪,‬‬
‫שאז יחלק את כל אוצרות מלכותו‬                                                                          ‫מטובי העתונאים והעורכים בא­‬
                                                                                ‫כותב‪:‬‬                 ‫רץ‪ .‬הוא שכתב את ״מאמר המע­‬
                ‫לעניים‪ .‬והוא מסיים‪:‬‬
                                                ‫״שוכב אני על גבי חול נקי שבחצר‬                            ‫רכת״ הראשון על מטרת העתון‪:‬‬
‫״עיני המלך מביטות למטה־למטה על‬
                                                ‫בית ספרי שקוע במחשבות‪ ...‬אני לא מביט‬                  ‫׳׳ישבנו וחשבנו ודיברנו‪ ,‬דיברנו ועשינו‬
‫בתי האכרים‪ ,‬הוא מקנא בם‪ ,‬ועיני האכר ‪-‬‬
                                                ‫על ספר התנ״ך המונח לפני‪ ,‬כי אם חושב‬                   ‫ואנו יצרנו דבר גדול‪ ,‬דבר רם אשר אם רק‬
‫מעלה־מעלה אל ארמון המלך‪ .‬באותה‬
                                                ‫על דבר כל הילדים המשתמשים בעשרה‬                       ‫נרצה ישאר לעולם‪ .‬הדבר היה ‪ -‬האגודה‪,‬‬
‫שעה שחקה הלבנה בשחוק קל ותעבור‬
                                                ‫הרגעים הנתונים להם בין השעורים‪,‬‬                       ‫אגודת ילדים השואפים להתפתחות רוח­‬
                        ‫הלאה ותסתתר בענניה״‪.‬‬
                                                ‫משתובבים‪ ,‬משחקים ומפטפטים‪ .‬הרבה־‬                      ‫נית וזאת נוכל להשיג בארבעה דרכים‪ :‬א(‬
‫מחברה של אגדה זו‪ ,‬נחום נכד‬
‫ציון‪ ,‬התפרסם אחר‪-‬כך כאחד‬                        ‫הרבה פעמים שמעתי שכל הילדים האלה‬                      ‫קריאת ספרים‪ ,‬ב( הצגת חזיונות‪ ,‬ג( עריכת‬
‫מהציירים הישראלים החשובים וסו­‬
 ‫פר ילדים ומבוגרים ‪ -‬נחום גוטמן‪.‬‬                ‫תקותנו‪ ,‬אבל כשאני רואה שבין ילדים‬                                           ‫טיולים‪ ,‬ד( הוצאת עתוף׳‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1913‬לאחר שלוש שנות‬
‫הופעה‪ ,‬פסק העתון מלהופיע‪ .‬עד‬                    ‫אלה יש כאלה שתוחבים מסמר איש בבגד‬                     ‫בעתון הופיעו סיפורים‪,‬‬
‫אותו זמן יצאו לאור ‪ 37‬חוברות של‬                                                                       ‫סנטימנטליים מאוד‪ ,‬חזיונות‪ ,‬חידות‪,‬‬
‫עתון הילדים הראשון בארץ שנכתב‬                   ‫רעהו‪ ,‬לבי מתכווץ‪ ...‬במקום כל המחשבות‬

          ‫על‪-‬ידי ילדים בבית ספרם‪.‬‬               ‫על דבר העתיד שלנו‪ ,‬אנו מכעיסים את‬
‫ש‪.‬ש‬
                                                ‫מורינו‪ ...‬גם אני אינני נקי ביותר מהמעשים‬

                                                                                              ‫האלה״‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13