Page 5 - ETMOL_ֹ35

‫עליה‪ .‬בספרו על הכרזת בלפור מייחם ליאונרד שטיין‬ ‫התורכיים שתקפו את תעלת סואץ ושהגנו על הדרדנלים‪,‬‬
‫חשיבות רבה לגיוס הגדוד הלונדוני בשבועות שקדמו‬ ‫רבים היו הערבים ששירתו בנאמנות את הסולטן‪ .‬ניצני‬
‫לדיונים המכריעים בקבינט הבריטי‪ ,‬ומדגיש שהקשיים‬ ‫״המרד במדבר״ לא הנצו ‪ -‬למרות מגעים דיפלומטיים עם‬
‫באיסוף מתגייסים־מתנדבים מבין יהודי וייטצ׳פל העלו את‬ ‫חוסיץ השריף ממכה‪ ,‬שנמשכו כבר מקיץ ‪ - 1915‬אלא‬
‫לאחר שנה‪ ,‬בקיץ ‪ .1916‬בלי חובת ציות לכל ממשלה‪ ,‬ובאין‬
‫הערך המיוחד שנודע לגרעין של נהגי הפרדות ולמפקדם‪.‬‬ ‫הנהגה יהודית או ציונית מוסמכת‪ ,‬נהגו הצעירים מארץ״‬
‫כאשר החלו בן־גוריון ובן־צבי בתעמולת הגיוס לגדוד‬
‫בארצות״הברית ובקנדה‪ ,‬פעלו מכוח שני מאורעות ששינו‬ ‫ישראל לפי צו המצפון והשעה‪ ,‬והקדימו את ״המרד הערבי״‬
‫את מצב הרוחות‪ :‬הכרזת בלפור מזה וכניסת אמריקה‬ ‫שנקשר מלמעלה‪ ,‬ואשר לורנס שילם בעבורו בשקלי זהב‬
‫למלחמה מזה‪ .‬הם ידעו שמשהו נעשה באנגליה‪ ,‬אך פעלו‬ ‫עובר לסוחר‪ .‬בגמר מלחמת־העולם חזר ז׳בוטינסקי והבליט‬
‫היבט זה ש״צעירי הישוב העברי בארץ־ישראל‪ ,‬למחרת‬
‫ללא כל קשרים עם אנשי לונדון‪ ,‬ולא הצליחו להשיג קשר‬ ‫צאתם מן הארץ התנדבו‪ ...‬בתור גדוד ציוני והיתנו תנאי‬
‫אל ז׳בוטינסקי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ידעו על התארגנות המתנדבים‬ ‫שילכו להילחם אך ורק בתורכיה‪ ...‬והצעד גילה את הסוד ‪-‬‬

‫לגדוד עברי בארץ‪ .‬אולי איחר בן־גוריון להכיר בערכו של‬ ‫מלחמה בין תורכיה לציונות״‪.‬‬
‫הגדוד האלכסנדרוני מפני שלא ידע על הזיקה הישירה בינו‬ ‫לאחר כשלון המערכה בדרדנלים פוזר גדוד נהגי הפרדות‬
‫והגדוד הלונדוני‪ .‬עוד לאחר מלחמת״העולם החזיק בדעתו‬ ‫בקיץ ‪ 1916‬על אף כל הנסיונות שעשו טרומפלדור וחבריו‬
‫שהגדוד סיכן את הישוב בארץ‪ ,‬אולם לימים שינה דעתו‪,‬‬ ‫לקיימו ולשלבו בצבא הבריטי‪ .‬אותה שעה נתקל ז׳בוטינסקי‬
‫והודה שיוסף טרומפלדור אירגן את ״הלגיון היהודי הרא­‬ ‫בלונדון בהתנגדות מבפנים לתעמולתו ״הלגיונרית״‬
‫שון‪ ,‬שנלחם שכם אחד עם הבריטים בגליפולי״‪ ,‬והציגו‬

‫המתנדבים במפקד לפני הגיוס‬ ‫טרומפלדור קצין בצבא הרוסי‬

‫כמופת לתביעה ל״צבא יהודי״ במלחמת־העולם השניה‪.‬‬ ‫ובספקנות מבחוץ‪ .‬במסעו זה היו המג״ד הבריטי פטרסון‬
‫אליהו גולומב הצביע לאחר זמן על כך שהתגשמות‬ ‫וטרומפלדור לבני״ברית‪ ,‬בתעמולת הגיוס‪ ,‬כהוכחה חיה‬
‫הגדודים העבריים באה בדרך של ״התחלות קטנות ובלתי‬ ‫שהיהודים ידעו לעמוד במבחני חזית‪ .‬פטרסון הרשים בעצם‬
‫מושלמות״‪ ,‬אולם מן ״ההתחלה המעטה״ הגיע המפעל‬ ‫נכונותו לצאת לחזית בראש גדוד יהודי‪ .‬לא פחות מנאומי‬
‫לגידול ולהתפתחות בתפקיד שמילאו מתנדבי גליפולי ביצי­‬ ‫האישים השפיעה הופעת קבוצה של כמאה מותיקי הגדוד‬
‫רת הגדודים העברים‪ .‬אכן‪ ,‬נגזר על התנדבות‪-‬המגן היהו­‬ ‫האלכסנדרוני‪ ,‬שחזרו והתנדבו שנית‪ ,‬ושוב יצאו בתביעה‬
‫דית לשוב מדי פעם להתחלות מעטות ולחבלי גידול ממוש­‬ ‫להישלח כגדוד רגלי לארץ״ישראל‪ .‬הם היו נאמנים להכרתם‬
‫בים‪ .‬האירוניה של ההיסטוריה היהודית גרמה שבמלחמת‪-‬‬ ‫ולדרכם‪ ,‬אף כי נבצר מטרומפלדור עצמו להצטרף כקצין‬
‫העולם השניה‪ ,‬כעשרים וחמש שנה אחרי הגדוד‬ ‫לגדוד הלונדוני‪ ,‬והוא יצא לרוסיה לאחר מהפכת קרנסקי‬
‫האלכסנדרוני‪ ,‬נאלצו מתנדבים מארץ‪-‬ישראל לפסוע שוב‬
‫בדרך חתחתים ונפתולים ‪ -‬מגיוס חפרים ליחידות מעור­‬ ‫בראשית ‪.1917‬‬
‫בות‪ ,‬ועד שהוקמה פלוגה יהודית ראעזונה בחיל התובלה‪.‬‬
‫מהתחלות אלה עוד ארכה הדרך לפלוגות בחיל הרגלים‪,‬‬ ‫ההשפעה על הצהרת בלפור‬

‫לגדודים ולבסוף ל״חטיבה היהודית הלוחמת״‪.‬‬ ‫בפעולתו המדינית הממושכת של וייצמן בבריטניה‪,‬‬
‫שהביאה לבסוף להכרזת בלפור‪ ,‬שימשו הגדודים העבריים‬
‫לעיון נוסף‪ :‬טרדמפלדור ‪ -‬ש‪ .‬לסקוב; הגדודים העברים‬ ‫אולי יסוד מוחשי עיקרי‪ ,‬אם לא יחידי‪ ,‬לקיומם של יהודים‬
‫הרואים בארץ־ישראל את מולדתם‪ ,‬עד כדי נכונות ללחום‬
‫־־ י‪ .‬עילם; אלכסנדריה ‪ 1915‬״ א‪ .‬אודן במערכות יולי ‪.1976‬‬