Page 22 - etmol 82

‫על נהרות בבל‬

‫בראשית השנה נפטר‬
‫בירושלים בגיל ‪ 92‬אמוץ‬
‫כהן‪ ,‬ראשון הבנים שנולדו‬
‫במוצא‪ ,‬מורה לטבע ולתנ״ך‬
‫שהעמיד אלפי תלמידים;‬
‫לפני מותו העלה זכרונות‬

‫מימי מלחמת העולם‬
‫הראשונה כששירת בצבא‬
‫התורכי בצפון עירק ונפגש‬
‫שם עם בני העם האשורי‬

‫קבוצת תלמידים מ״הרצליה״ שעברה קורס קצינים בצבא התורכי‪ ,‬אמוץ כהן ביניהם‬

‫מאת אמוץ כהן‬

‫רגשי צפיה לראות עין בעין את הנהר הגדול שדמותו‬ ‫אחרי שסיימתי באביב שנת ‪ ,1917‬ביחד עם תלמידי‬
‫חקוקה בלבי משחר ילדותי‪ ,‬מאז השיעור הראשון בספר‬ ‫הסמינר והגימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬את קורס קציני המילואים‬
‫החומש‪ ,‬המספר על גן העדן וארבעת הנהרות הגדולים‬ ‫בקושטא‪ ,‬הושאלתי מאת הצבא העות׳מני לצבא העזר‬
‫והנכבדים היוצאים מהגן וכן מתוך שיעורי הראשון‬ ‫הגרמני בעירק על מנת לשמש מתורגמן‪ .‬נפל בגורלי‬
‫בנביאים בספר יהושע המדבר שוב בנהר הגדול נהר פרת‬ ‫להישלח למוסול‪ ,‬מקום מושבה של מיפקדת המחנה השישי‪.‬‬
‫מוסול עיר נידחת ומפגרת היושבת על גדות החידקל סמוך‬
‫כגבול הקיצוני של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫לגבול פרס‪ ,‬מנותקת מקו התנועה הער שבין קושטא‬
‫לדאבוני לא נתאפשר לי לראות את הנהר לאור היום‬ ‫לירושלים וממגע קרוב עם ארץ־ישראל ונתונה באיזור‬
‫בשל איחור המסע עקב התקלה בקטר‪ .‬רק מאוחר בשעות‬ ‫אקלימי יבשתי שחון בנוף קרח ומאובק‪ ,‬מאוד לא נוח למי‬
‫הלילה עברנו את הנהר‪ ,‬אך למזלי עמדה אז הלבנה‬
‫במילואה ובשעה שהרכבת עשתה דרכה על הגשר הנטוי על‬ ‫שהורגל באקלים הנוח של הים התיכון‪.‬‬
‫הנהר‪ ,‬נצצו פני המים באור הירח בזוהר קדומים מלכותי‪.‬‬ ‫המעבר מנופי ההוד של גדות הבוספור‪ ,‬הראי התכלכל‬
‫אותו מקום היה הנהר רדוד ורחב מאוד‪ .‬בפעימת לב ליוויתי‬ ‫העזליו של ים השיש על אןיו המקסימים ובמיוחד מאיזור‬
‫את משק אופני הקרונות וזמן רב שיקשקה הרכבת על שלד‬ ‫הרי הטורום העוטה יערות"צפופים של מיני אורן וארזים‬
‫הגשר ואני ספגתי לרווייה את ניצנוצי פני המים‪ .‬חצינו את‬ ‫והחצוי גיאיות‪ ,‬נחלי מים רועשים ופסגות הרים וגבעות‪,‬‬
‫הנהר וגבול ארץ־ישראל התנ״כית נשאר מאחורי ואני‬
‫היה מדכא ומכאיב‪.‬‬
‫ראיתי את עצמי מוטל לארץ נכריה‪.‬‬
‫למחרת הבוקר נמצאנו שרויים בעיירה קטנה נוסיבין‬ ‫שירי ציון ברכבת‬
‫היא נציבין הידועה לנו מדברי ימי ישראל‪ .‬השם עורר נימה‬
‫בלב‪ .‬צף ועלה כמו מתוך נשיה פרק עתיק של קיום ישובים‬ ‫מחלב מסתעפת דרך הרכבת מזרחה ועוברת במישורים‬
‫מאוכלסים קהילות יהודים מושרשים באדמת בבל‪ ,‬שבהן‬ ‫רחבי ידיים קרחים חרוכים משרב‪ ,‬הרגשת נכר העיקה על‬
‫נתרקם הווי יהודי עשיר ומגוון ונתקיימו נכסי רוח שטבעו‬ ‫הלב‪ .‬יחידי הייתי בתוך קהל חיילים תורכים שמילא את‬
‫חותמם על יהודי כל הפזורות במשך כל הדורות עד ימינו‪.‬‬ ‫הקרונות ולא היה לי בפני מי להשיח את ליבי‪ .‬אירעה‬
‫נזדקרו וצפו בדמיוני הישובים הפוריים סורא‪ ,‬פומפדיתא‪,‬‬ ‫תקלה בקטר באחת התחנות השוממות והמסע נעצר לשעות‬
‫מחוזא‪ ,‬נהרדעא והרגשת הזרות שהעיקה תחילה עלי הלכה‬ ‫אחדות‪ .‬הקרונות להטו מחום ויצאתי החוצה‪ .‬הוצאתי את‬
‫הספרון ״כנור ציון״ שהוציא לאור חוקר ארץ־ישראל‬
‫והפשירה‪.‬‬ ‫העיוור מירושלים‪ ,‬א‪.‬מ‪ .‬לונץ‪ ,‬שנטלתי עמי יחד עם ספר‬
‫התנ״ך בצאתי לפני שנה מירושלים‪ ,‬והתהלכתי אנה ואנה‬
‫פרחים לסוכה‬ ‫בצד המסילה ושפכתי ליבי בפיזום חשאי של שירים משירי‬
‫ציון בפני עצמי והמתקתי את המון געגועי למולדת‪ .‬ראיתי‬
‫לאחר נסיעה מייגעת נוספת במשך שלושה ימים בדרך־‬ ‫את עצמי שרוי במידת מה בקרבה כלשהי למולדת‪ ,‬אם כי‬
‫לא־דרך‪ ,‬טובעים באבק עד למעלה מן הברכיים ועד צירי‬ ‫בקצווי מרחקים ממנה‪ ,‬שהרי עד נהר הפרת עדיין נחשב‬
‫הגלגלים של מכוניות המסע הגעתי למקום עבודתי במוסול‪.‬‬ ‫האיזור בתנ״ך כחלק מהארץ המובטחת‪ ,‬והתכוננתי מתוך■‬
‫עיסוקי היה תירגום כתבים רשמיים של חליפת מו״מ בין‬
‫‪22‬‬
‫שלטונות הצבא הגרמני לבין הצבא התורכי‪.‬‬