Page 17 - etmol 82

‫וכן מופיעים הפתרונות ורשימות הפות­‬ ‫ארתור קסטלר‬ ‫הבינונו‪ ,‬כי לא יתכן לקוראן בשם‬
‫רים )הארוכות( כולל ששה מקבלי‬ ‫חידות שתי״וערב! עצם הרמז על צלב‬
‫כונה ״חידת שתי וערב״ וחובר על‪-‬ידי‬ ‫היה עלול לגרום לכך שתוקם זעקה‬
‫פרסים‪.‬‬ ‫מרדכי כהן‪ .‬במבוא לתשבץ הסביר‬ ‫בקרב הקוראים האדוקים‪ .‬אפילו ז׳בו‬
‫״עדן״ לקוראיו‪ :‬״המשחק של חידות‬ ‫נרתע מפני סכנת שערוריה כזאת‪.‬‬
‫חידה בחוך חידה‬ ‫שתי וערב‪ ,‬שהתפשט כעת בכל אמרי­‬ ‫ולפיכך הסכמנו לכנותן בשם ׳חידוד‬
‫קה‪ ,‬הוא בלי ספק משחק מעניין מאד‪.‬‬ ‫המוח׳‪ .‬לעולם לא אחדל להתגאות‬
‫בתשבץ שבחוברת ה‪ 11-‬מוכנס‬ ‫מלבד זאת יש למשחק הזה גם ערך‬ ‫בעובדה שאני הוא חלוץ חידות״התשבץ‬
‫חידוש‪ :‬״חידה בתוך חידה״ ויש לחפש‬ ‫חינוכי‪ ,‬כי על‪-‬ידיו אנו לומדים מלים‬
‫בתוך התשבץ הפתור ולמצוא בו מלים‬ ‫חדשות וקשות והן נעשות שגורות‬ ‫העבריות״‪.‬‬
‫שיצרו שמות של סופר ומשורר עברי‪.‬‬ ‫בפינו‪ .‬בכל בית באמריקה עתה מתע­‬ ‫עיון ב׳׳דואר היום״ משנת ‪1928‬‬
‫את השמות יש לכתוב במסגרת מיוחדת‬ ‫ניינים בחידות האלה‪ .‬אנשים גדולים‬ ‫אמנם מגלה עמוד חידונים באחדים‬
‫מתחת לחידה ״והיה אם נכון פתרונכם‬ ‫וילדים קטנים‪ ,‬מורים ותלמידים ‪ -‬כלם‬ ‫מגליונות יום ו׳‪ ,‬כאשר בראשם ״חידוד‬
‫לכל החידה כולה ‪ -‬נכון יהיה הפתרון‬ ‫מתאמצים לפתור חידות שתי וערב‪ ".‬כל‬ ‫המח ‪ -‬סבך מלים״‪ .‬במדור זה מובאים‬
‫העתונים מדפיסים בכל יום את החידות‬ ‫תשבצים‪ ,‬פתרונות של תשבצים‬
‫גם לשמותיהם של שני הסופרים״‪.‬‬ ‫האלה‪ ,‬ואחדים גם נותנים פרסים לקור­‬ ‫קודמים‪ ,‬שמות הפותרים וכן הכרזה על‬
‫השמות ״חידת שתי וערב״ ו׳׳חידוד‬ ‫אים‪ ,‬השולחים את פתרונותיהם למער­‬ ‫פרסים לפותרים‪ :‬ספרים של ז׳בוטינסקי‬
‫מח״ נדחו לדברי ראובן סיון‪ ,‬מפני השם‬
‫״חידת תשבץ״ ו׳׳תשבץ״ בחידות‬ ‫כת‪ .‬גם ׳עדן׳ יעשה כן״‪.‬‬ ‫ואביגדור המאירי‪.‬‬
‫שפירסם קדיש ליב‪-‬יהודה סילמן ב׳׳דו‪-‬‬ ‫אחר‪-‬כך באו ההוראות ״איך לפתור‬
‫אר היום״ )שנערך באותו זמן על‪-‬ידי‬ ‫חידות שתי וערב״‪ :‬״בכל משבצת לבנה‬ ‫ארבע שנים לפני כן‬
‫איתמר בן‪-‬אב׳׳י( ובעתונים אחרים‬ ‫באה רק אות אחת‪ ...‬מתחת לחידה אנו‬
‫שקדמו לו‪ .‬סילמן‪ ,‬אביו של ראובן סיון‪,‬‬ ‫אולם גאוותו של קסטלר על היותו‬
‫הוא ממציא השם העברי ״תשבץ״‪ ,‬שם‬ ‫נותנים את פרוש המלים״‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫חלוץ התשבצים בעיתונות העברית‬
‫התשבץ הראשון עצמו היה בצורת‬ ‫אינה עומדת במבחן האמת ההיסטורית‪.‬‬
‫המציין סוג זה של חידה עד היום‪.‬‬ ‫מגן‪-‬דוד‪ ,‬וכלל הגדרות כמו‪ :‬״בית עקד‬ ‫מסתבר שקדם לו איש אחר שהכניס את‬
‫תשבץ של סילמן מופיע ב׳׳החבר״‬ ‫ספרים״‪ ,‬״גשם פתי קרח״ ו׳׳החשמל‬ ‫התשבצים הראשונים לעתונות העב­‬
‫לשנת תר׳׳ץ‪ ,‬שיצא‪-‬לאור ב‪.1929-‬‬ ‫הנראה לפני הרעם״‪ .‬הייתה גם הצעה‬ ‫רית‪ .‬כותב עליו הלשונאי ד״ר ראובן‬
‫קדיש ליב‪-‬יהודה סילמן היה מן‬ ‫לפותרים‪ :‬״הפותרים שאינם רוצים‬ ‫סיוון ב׳׳לשוננו לעם ‪ -‬חוויות בהוראת‬
‫הדמויות הבולטות על בימת העיתונות‬ ‫לקלקל את החוברת יכולים להעתיק את‬ ‫הלשון״ מחזור ל״ד קונטרס ב‪-‬ג)כסלו‬
‫העברית‪ .‬הוא נולד בליטא בשנת ‪,1881‬‬ ‫ציור החידה בעזרת ניר דק‪ ,‬למלא את‬ ‫‪ -‬טבת תשמ׳׳ג(‪ :‬״לאמיתו של דבר‬
‫למד בישיבת סלובודקה‪ ,‬ורכש השכלה‬ ‫המשבצות הלבנות במלים הנכונות‬ ‫דניאל פרסקי הוא שהכניס את חידות‬
‫כללית בלימודים אכסטרניים‪ .‬כבר‬ ‫התשבץ לעברית בשבועון לילדים ׳עדן׳‬
‫בנעוריו ייסד שבועון בשם ״הקול״‬ ‫ולשלוח אל עדן״‪.‬‬ ‫שיצא בניו״יורק כארבע שנים לפני כן‪,‬‬
‫ואחר‪-‬כך החל לכתוב ב״המליץ״‪ ,‬ומאז‬ ‫בחוברת התשיעית מובא התשבץ‬ ‫בתרפ׳׳ה )‪ .(1924‬פרסקי קרא לחידות‬
‫השני‪ ,‬רחב ומורכב מקודמו‪ ,‬מאת יצחק‬
‫במרבית העתונים העבריים‪.‬‬ ‫אבן‪-‬עזריאל‪ .‬כאן מופיעה הערה‪,‬‬ ‫האלה ׳שתי וערב״׳‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1907‬עלה לארץ‪ .‬עסק בהור­‬ ‫הנראית היום תמימה ביותר‪ :‬״אלה‪,‬‬ ‫הנה‪-‬כי״כן‪ ,‬דניאל פרסקי‪ ,‬סופר‬
‫אה עשרות שנים‪ :‬בבית‪-‬הספר העברי‬ ‫שידיעותיהם עדיין אינן מספיקות לכך‪,‬‬ ‫ועתונאי עברי בארצות־הברית‪ ,‬הוא‬
‫״יהודיה״ בווילנה‪ ,‬בבית‪-‬הספר לבנות‬ ‫מותרים לשתף אל בקשת הפתרונים גם‬ ‫חלוץ התשבצים בעתונות העברית‪.‬‬
‫ביפו‪ ,‬בבית‪-‬הספר הריאלי בחיפה‬ ‫את הוריהם ומוריהם ‪ -‬והיתה החידה‬ ‫פרסקי נולד ב־‪ 1887‬ברוסיה והגיע‬
‫ובגימנסיה העברית בירושלים‪ ,‬שהיה‬ ‫שעשועים גם לגדולים״‪ .‬וישנו גם‬ ‫לארצות״הברית ב־‪ .1906‬בשנים‬
‫ממייסדיה ולימד בה קרוב לעשרים‬ ‫התיקון לשגיאות שנפלו בתשבץ הרא­‬ ‫‪ 1933-1930‬שהה בארץ־ישראל‪ .‬הוא‬
‫שון‪ ,‬שגיאות האופייניות למדורים‬ ‫לימד עברית בבתי״ספר בארצות־‬
‫שנה‪.‬‬ ‫הראשונים בעתונות העברית בכל נושא‬ ‫הברית‪ .‬היה מן הכותבים הבולטים‬
‫סילמן היה איש‪-‬ציבור‪ ,‬נואם שהתח­‬ ‫בעתונים ובכתבי־העת העבריים באותו‬
‫בב על שומעיו בחוש‪-‬ההומור שלו‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫הזמן והתפרסם בפיליטונים‪ ,‬קטעי‬
‫וממציאם של שמות ומונחים עבריים‬ ‫בחוברות הבאות מוקדשות חידות‬ ‫הומור‪ ,‬מחקרים וספרי״לימוד בנימה‬
‫רבים‪ .‬גם כתביו הצטיינו בהומור‪,‬‬ ‫״שתי וערב״ לנושאים כמו מגילת‪-‬‬ ‫הומוריסטית‪ .‬בין היתר השתתף יחד עם‬
‫ומאמריו‪ ,‬פיליטוניו‪ ,‬סיפוריו ושיריו‬ ‫אסתר‪ ,‬כתבי‪-‬הקודש והלשון העברית‪,‬‬ ‫צבי שארפשטיין בעריכת עתוני־ילדים‬
‫התפרסמו בכתבי‪-‬העת העבריים בארץ‬ ‫וערך את הירחון המצוייר לילדים‬
‫ובחו׳׳ל‪ .‬הוא היה חבר מערכת ״הארץ״‬ ‫״עדן״ שבו פירסם את התשבצים העב­‬
‫בראשיתו ואחר‪-‬כך ב׳׳דואר היום״‪.‬‬ ‫ריים הראשונים‪ .‬העתון ״עדן״‪ ,‬כעתוני‪-‬‬
‫קרוב לעשרים שנה היה כתבו הארץ‪-‬‬ ‫ילדים עבריים אחרים שיצאו‪-‬לאור‬
‫ישראלי של ״הדואר״ הניו‪-‬יורקי‪.‬‬ ‫בארצות‪-‬הברית אחרי מלחמת‪-‬העולם‪,‬‬
‫הוציא לאור עתוני‪-‬הומור רבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫לא האריך ימים והופיע רק בתרפ׳׳ד‪-‬‬
‫תרפ׳׳ו )‪ .(1925-1924‬פרסקי נפטר‬
‫לפורים‪.‬‬
‫כתביו עוסקים במכלול נושאים‬ ‫בניו‪-‬יורק ב‪ 1962-‬ונקבר בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מגוון‪ :‬קובץ שירי‪-‬עם ארץ‪-‬ישראליים‪,‬‬
‫מונוגרפיה על חיפה‪ ,‬ספר לימוד‬ ‫חידת שתי־וערב‬
‫לעולים‪ ,‬סיפורים לילדים‪ ,‬מחזות‪,‬‬
‫חוברות הומוריסטיות‪ ,‬שבועון ספרותי‬ ‫התשבץ העברי הראשון התפרסם‬
‫ומדיני ״אספקלריה״‪ ,‬ועוד‪ .‬כל זאת‬ ‫בחוברת השמינית של ״עדן״ בחודש‬
‫בשמו האמיתי ובלמעלה מחמישים‬ ‫חשוון תרפ׳׳ה )נובמבר ‪ .(1924‬הוא‬
‫פסיבדונים‪ :‬״ליבבתיני״‪ ,‬״מקסימי״‪,‬‬
‫״אשנב״‪ ,‬״בן שמעון״‪ ,‬״רס׳׳י״‪ ,‬״ד׳ י׳‬
‫אברבנאל״ ועוד‪ .‬בשנת ‪ 1937‬נפטר‬

‫בירושלים‪.‬‬

‫‪17‬‬