Page 13 - etmol 82

‫רשיון לפתיחה בשעות מאוחרות‪ .‬אך טרם היה טלפון‬ ‫פנחס לנדר‪ ,‬אריה ליפשיץ )שהיווה יחד עם חיים תורן‪,‬‬
‫ב״כסית״‪ .‬זכורני שפנו אל קצת מהאורחים שיחתמו על‬ ‫יעקב אורלנד‪ ,‬יהודה האזרחי ואחרים חוג ירושלמי(‪,‬‬
‫בקשה־המרצה לדואר‪ ,‬שיתקין מכשיר טלפון‪ ,‬שהוא חיוני‬ ‫שושנה שרירא‪ ,‬ב‪ .‬מרדכי‪ ,‬דוב חומסקי‪ ,‬ישראל זרחי‪,‬‬
‫לקהל אורחים שעיקרו אמנים‪ ,‬סופרים ועתונאים‪ .‬חתמתי‬ ‫יצחק עוגן‪ ,‬אברהם ברוידם‪ ,‬אפרים תלמי‪ ,‬דויד רוקח‪ ,‬יוסף‬

‫גם אני על הבקשה‪.‬‬ ‫חנני‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫אלא שליובה התעייפה כנראה מהמאמץ הבלתי־פוסק‬ ‫ואילו המרכז התוסס והלוחם‪ ,‬האוונגרד״של״הזמן היה‬
‫של עבודה מאוחר בלילה ונתקיימו התייעצויות עם ראשי‬ ‫בראשותו של שלונסקי‪ ,‬תחילה עם אליעזר שטיינמן‪ ,‬אחר‬
‫הקהל על דבר מחליף לליובה‪ .‬ההיה עוד בית קפה שבו‬
‫האורחים משתתפים בבחירת בעל־הבית הבא? כפי‬ ‫כך עם אלתרמן‪ ,‬לאה גולדברג‪ ,‬פן‪ ,‬עזרא זוסמן וחבריהם‪.‬‬
‫שהבנתי‪ ,‬אלתרמן שהכיר את חצקל ויינשטיין‪ ,‬ששימש‬ ‫אלא שמרכז זה התפצל בראשית שנות הארבעים לשניים‪:‬‬
‫מנהלו של מועדון־המלצרים‪ ,‬המליץ עליו‪ ,‬או הזמין אותו‪,‬‬ ‫כששלונסקי פנה עם לאה גולדברג ומשה ליפשיץ אל העתון‬
‫ואכן חצקל נעשה בעל״הבית החדש של ״כסית״‪ .‬בחכמתו‪,‬‬ ‫״השומר הצעיר״ ורפאל אליעז ומנשה לוין ל״משמר״ ‪-‬‬
‫בהבנתו וברגישותו של חצקל ויינשטיין‪ ,‬שאימץ אחר״כך‬ ‫נפרדו הדרכים‪ .‬בעבר השני נתרכזו אלתרמן והוא ציר‬
‫את השם איש״כסית‪ ,‬בהתחשבותו בסופרים ובאמנים‬ ‫החבורה‪ ,‬ישראל זמורה‪ ,‬יעקב הורוביץ‪ ,‬יעקב אורלנד‪ ,‬א‪.‬‬
‫ובחיבה הרבה שאלה רחשו לו‪ ,‬יצא שמו של ״כסית״ כמרכז‬
‫ספרותי ואמנותי‪ ,‬שלא רק ישבו בו וחשו בו בבית‪ ,‬אלא‬ ‫טסלר‪ ,‬יחיאל פרלמוטר)אחר״כך אבות ישורון(‪.‬‬
‫בעל״הבית היה גם יועץ ולעתים‪ ,‬במקרים מיוחדים‪ ,‬גם‬ ‫את גבריאל טלפיר מצאתי בחדר צר ברחוב מאפו‪ ,‬שממנו‬
‫מסייע‪ ,‬ונתקיימו בו גם מסיבות־יחד מיוחדות‪ ,‬כשחצקל‬ ‫עבר אחר כך לרחוב צבי ברוק מאחורי בנין העיריה הישן‪.‬‬
‫היה סוגר את הקפה לקהל הרחב ומיעדו לערב״מסיבה‬ ‫טלפיר כבש נתיב מיוחד לעצמו‪ :‬״גזית״‪ ,‬כתב עת ליצירה‬
‫לכבוד סופר או אמן‪ ,‬לרגל יובל או הופעת יצירה‪ .‬לשיאו‬ ‫החזותית‪ ,‬ירחון לאמנות ולספרות‪ ,‬עם דגש על האמנות‪.‬‬
‫הגיע ״כסית״ בסוף תקופה זו‪ ,‬עם הקמת המדינה‪ ,‬בלילות‬ ‫החלק הספרותי היה חלק נלווה לתמונות הרבות ולרשימות‬
‫על ציור ופיסול וארכיטקטורה‪ .‬הוא כמעט שלא התערב‬
‫חג״העצמאות הראשונים שנחוגו בו‪.‬‬ ‫במאבקים שהתרחשו ב״טורים״ ״מאזנים״ וב״גליונות״‬
‫ואחר כך ב״עתים״ ולבסוף בעיקר בעמודים הספרותיים‬
‫בתי־קפה אחרים‬
‫בעתונים היומיים‪.‬‬
‫בזמן שהיה קיים קולנוע ״מגדלור״‪ ,‬מול מוגרבי‪ ,‬בבן‬ ‫מרכז קטן אך די קולני קיימו ה״כנענים״ ‪ -‬יונתן רטוש‪,‬‬
‫יהודה‪ ,‬היתה קיימת בבית הסמוך לקולנוע נקניקיה‪ ,‬בנוסח‬ ‫אהרון אמיר‪ ,‬בנימין תמוז ואחר״כך דומני גנט עמוס קינן וגם‬
‫המקובל אז‪ :‬דוכן מצד אחד‪ ,‬שורת שולחנות לאורך הקיר ‪-‬‬
‫מצד שני‪ .‬המבחר היה מצומצם‪ :‬לחם‪ ,‬נקניק‪ ,‬בירה‪ ,‬קוניאק‬ ‫פנחס שדה‪ ,‬שאמנם היה תמיד יותר סופר־בודד‪.‬‬
‫ואולי עוד משהו‪ .‬בודאי תה‪ .‬בעל הנקניקיה היו לו פנים‬ ‫ואילו בני דורי שנתכנה דור־בארץ‪ ,‬החלו להופיע אחד‬
‫ארוכות מאד‪ ,‬היה משרת אורחים ללא הבעת״רגש‪ ,‬ללא‬ ‫אחד‪ ,‬ותוך הופעת קובצי ״ילקוט הרעים״‪ ,‬ולפתע התברר‬
‫זיע״ארשת וזכה בפי אלתרמן וחבריו לכנוי ״היהודי‬ ‫שחברים מילדות‪ ,‬מבית־הספר ומתנועת־הנוער נעשים‬
‫העצוב״‪ .‬לא היה זה בית״קפה‪ ,‬שבו ישבו יום־יום או שעות‬ ‫סופרים‪ :‬בנימין גלאי‪ ,‬עוזר רבין‪ ,‬אמיר גלבוע )שאמנם בא‬
‫ארוכות‪ ,‬אלא מבתי״המקלט‪ ,‬שאליו פנו כשביקשו להחליף‬ ‫משלוחה אחרת( משה שמיר‪ ,‬יגאל מוסינזון‪ ,‬מתי מגד‪,‬‬
‫אוויר או כשהיה מצב״רוח מיוחד ו״קנקן״ או ״כסית״ נעשו‬ ‫מרדכי טביב‪ ,‬ע‪ .‬הלל‪ ,‬נתן שחם‪ ,‬אהרון מגד‪ ,‬א‪.‬ב‪ .‬יפה‪,‬‬
‫״צרים״ מדי לשעה‪ .‬היו נודדים לאורך פינסקר או דרך‬ ‫שלמה ניצן‪ ,‬חיים גורי‪ ,‬חנוך ברטוב‪ ,‬יצחק שליו‪ ,‬יחיאל‬
‫מנדלי לבן־יהודה אל ״היהודי העצוב״ ובדרך כלל לאחר‬
‫שעה לא ארוכה‪ ,‬אם לא היה מאוחר מדי‪ ,‬היו חוזרים עוד‬ ‫מר‪ ,‬דן בן־אמוץ‪.‬‬
‫והיה עוד חוג‪ ,‬אלה סופרי ההתישבות‪ ,‬ובמיוחד הקבוץ‪.‬‬
‫קצת לדיזנגוף‪ ,‬בחינת מפטיר‪.‬‬ ‫מסופרים אלה של שיוויון חברתי וחלוציות ‪ -‬קיוו שפרי'‬
‫לקראת שנת ‪ 1948‬היה ״מאור״‪ ,‬שמול ״עטרה״־שדרות־‬ ‫עטם תהיה בו בשורת חידוש בתכנים‪ ,‬בתוך ספרות שרובה‬
‫רוטשילד מרכז הומה בשעות הבוקר‪ .‬אלתרמן היה בא‬ ‫ככולה עירונית‪ .‬ביניהם דוד מלץ‪ ,‬לוי בן אמיתי‪ ,‬משה‬
‫מ״דבר״ הסמוך‪ ,‬יצחק שדה ושלישו יהודה מרמרי ואחרים‬ ‫טבנקין‪ ,‬זרובבל‪ ,‬בנימין טנא‪ ,‬אריה שמרי‪ ,‬שתורגם מיידיש‬
‫באו ממשרדי־המחבוא של ה״הגנה״ בוועד״הפועל של‬
‫ההסתדרות ברחוב אלנבי‪ ,‬והקפה היה כמרקחה‪ .‬אלתרמן‬ ‫בידי שלונסקי‪ ,‬מרים זינגר‪ ,‬ואמה לוין‪.‬‬
‫עמד כבר בשיאו‪ ,‬לאחר המשולש הגדול ״כוכבים בחוץ״‪,‬‬
‫״שירי מכות מצרים״ ו״שמחת עניים״ ותודות לפופולריות‬ ‫׳כסית״ עשה את דיזנגוף‬
‫שזכה לו הטור־השביעי‪ .‬בקרבתו של אלתרמן היה מצוי‬
‫תמיד זאב יוסיפון )יוסקוביץ(‪ ,‬״הטרובדור״ היהודי כפי‬ ‫אך המרכז התוסס ומוקד לרבים‪ ,‬גם לחוגים יריבים‪ ,‬גם‬
‫שכינהו אלתרמן‪ .‬בכיסו היה מצוי תמיד שיר של אלתרמן‬ ‫לאמני התיאטרון והציור‪ ,‬היה ״כסית״‪ .‬הוא עשה את רחוב‬
‫או של משורר אחר‪ ,‬עברי או יידי‪ ,‬לכל מקרה שיזדמן‬ ‫דיזנגוף ורחוב דיזנגוף עשה אותו‪ .‬רחוב דיזנגוף היה‬
‫בתנופת״התהוות‪ ,‬הושלם הכביש‪ ,‬גם בחלקו שמצפון‬
‫לקראו לפני מישהו או מישהם‪.‬‬ ‫לארלוזורוב‪ ,‬שהיה סלול״למחצה‪ .‬בנהירה צפונה נעשה‬
‫אבל פרקים נכבדים בהווית החברותא ששררה אז‪,‬‬ ‫הרחוב הומה וססגוני‪ .‬היתה בו כבר פינת־קפה קודמת‪ ,‬אצל‬
‫נרשמו בבתי החברים‪ .‬לקראת סוף התקופה החלו להופיע‬ ‫בתיה ואריה‪ ,‬בפינת ארלוזורוב‪ .‬בתיה ואריה‪ ,‬בחדר־‬
‫ספריהם הראשונים של בני דור הארץ‪ ,‬בין אלה‪ :‬״עם‬ ‫מגורים שבבית בן קומה‪ ,‬החלו מגישים לאורחים כיבוד‬
‫הרוח״ של בנימין גלאי‪ ,‬״אפורים כשק״ של יגאל מוסינזון‪,‬‬ ‫שעיקרו משקה וקינוח‪ ,‬כולל דג־מלוח‪ .‬אחר כך עברו לפינה‬
‫״פגישת האוהבים״ שלי‪ ,‬״הוא הלך בשדות״ של משה‬
‫שמיר‪ ,‬״פרחי אש״ של חיים גורי‪ .‬המשורר זאב‪ ,‬אחר כך‬ ‫שממול‪.‬‬
‫קצין חינוך ראשי‪ ,‬ערך בצריף‪ ,‬שבו התגוררנו ברחוב גוש‬ ‫ואילו ״כסית״ התפתח כקפה נוסח בוהימה‪ .‬יושבים‬
‫חלב‪ ,‬מסיבה לגורי לכבוד הופעת ספרו‪ .‬מסיבות״הבית‬ ‫בצהרים ובמלוא״הצפיפות בערב‪ .‬כאשר כבר מלא ואין כסא‬
‫האינטימיות שנתקיימו כל העת שררה בהן אווירה של חג‪,‬‬ ‫)אבל לא היה בו דבר כזה הנקרא ״אין־מקום״( ‪ -‬סוגרת‬
‫ובאוויר עמדו טעמם של מעשי״יצירה ושל מעשים גדולים‬ ‫ליובה את הדלת הראשית ומשאירה פתוחה רק את הדלת‬
‫הצדדית‪ ,‬לאורחים בני־בית‪ ,‬היודעים ומורשים להשתמש‬
‫הצפויים לבוא‪.‬‬ ‫באותה דלת‪ .‬לחיוניות נוספת זכה ״כסית״‪ ,‬כשהחל ממלא‬
‫גם את מקומו של מועדון־המלצרים שברחוב נס־ציונה‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫ששימש מקלט״לילה למאחרי״בעבודה‪ .‬״כסית״ החל לקלוט‬
‫את השחקנים אחרי ההצגות‪ .‬דומני שלשם כך קיבל אפילו‬