Page 14 - etmol 82
P. 14

‫מעשה נורא בירושלים‪,‬‬

‫סכנה לסכסוך בינלאומי‬

 ‫האס הוועלדודטנעלי נולמו ‪r^y‬׳ ונדמו ‪.‬משודהחוץטל נדטניה‪ ,‬גווסיה)קושטא מחעוניס‬

‫מקרה מוזר קרה בירושלים ב״י״א‬
‫במרחשון תרי״ב )‪ 10‬באוקטובר ‪,(1851‬‬
‫שכותבי העתים התעלמו ממנו לגמרי‪:‬‬
‫הרב דוד טבעלי הירשל ברלינר‪ ,‬גזבר‬
‫ומנהיג בכולל הפרושים בירושלים‪,‬‬
‫הורעל למוות‪ .‬הקונסול הבריטי‪ ,‬ג׳ימס‬
‫פין‪ ,‬הוזעק למיטת החולה בשעת לילה‬

  ‫מאוחרת‪ ,‬כדי לרשום מפיו את צוואתו‪.‬‬
‫הרב שהתיישב בירושלים ב״‪,1838‬‬
‫היה אזרח בריטי מלידה‪ .‬בנו של הרב־‬
‫הראשי בלונדון ובהיותו בירושלים הוא‬
‫היה תחת חסות הקונסול הבריטי‪ .‬הרב‬
‫דוד ברלינר היה בעל בעמיו‪ ,‬בעל רכוש‬
‫רב שבא לו מירושת אביו‪ ,‬הרב הראשי‬
‫בלונדון‪ ,‬וכן מעסקיו כבנקאי‪ .‬הוא‬
‫התמצא יפה בעסקים והצליח להשליט‬
‫סדר בקופת הכולל של הפרושים‬
‫בירושלים‪ .‬הרב ברלינר נמנע מלקבל‬
‫משרה נכבדה שהוצעה לו על‪-‬ידי הקונ­‬
‫סול יונג ב־‪ 1840‬בקונסוליה הבריטית‪,‬‬

           ‫וכן סרב לעמוד בראש הכולל‪.‬‬
‫משנתגלה דבר ההרעלה הוזעק‬
‫הקונסול פין אל מיטת הרב והוא בא‬
‫לשם בליווי הד״ר א‪ .‬מקגאוון והד״ר ב‪.‬‬
‫ניומן‪ .‬בהיותו ליד ערש החולה‪ ,‬הוא‬
‫רשם בכתב־ידו דברי שכיב מרע שהרב‬
‫הכתיב לו‪) .‬תודתי לדב גניחובסקי על‬
‫שהמציא לי תצלום הימנה(‪ .‬בצוואתו‬
‫השאיר אחריו רכוש גדול לבנו שמעון‪,‬‬
‫לאלמנתו ‪ ,‬לכולל הפרושים‪ ,‬לחתנו‬

                      ‫יוחנן‪ ,‬ולשני נכדיו‪.‬‬
‫פין והרופאים שהיו נוכחים במקום‪,‬‬
‫חשדו מיד שהחולה הורעל‪ ,‬אך הם‬
‫נמנעו מלעסוק בזה אותה עת‪ .‬זאת‪ ,‬כדי‬
‫לא לפגוע ברגשות החולה‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר החשודים היו האחים יונה ויצחק‪,‬‬

                               ‫נכדי הרב‪.‬‬
‫מיד לאחר פטירת הרב נעצרו נכדים‬
‫אלה על־ידי הקונסול פין והושלכו לכלא‪.‬‬
‫רק לאחר התערבות הקונסול הפרוסי‪,‬‬
‫והתערבות הפחה והקאדי המוסלמי של‬
‫ירושלים‪ ,‬הם שוחררו בספטמבר ‪,1852‬‬
‫וזאת מחוסר הוכחות ישירות‪ ,‬וכן‬
‫מכיוון שלא נעשה ניתוח שלאחר‬

                                   ‫המוות‪.‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19