Page 19 - etmol 82

‫המציאות מצביע עליו‪ .‬העתון ״התחיה״ נפתח במאמר‬ ‫כתגובה״כביכול ‪ -‬למעשיהם של היהודים‪ ,‬ובאמת עקב‬
‫שעיקרו ניתוח פוליטי‪ ,‬וכותרתו ‪ -‬״על המצפה״‪ .‬המהפכה‬ ‫המפלות שנחלו הרוסים עד אביב ‪ ,1915‬פתחו שלטונות‬
‫הרוסית והחורבן הכלכלי שהביאה זו על היהודים‪ :‬המלחמה‬ ‫הצבא בגירוש יהודים מבתיהם בקנה־מידה גדול ותוך‬
‫והפרעות ומעשי הרצח הנוראים‪ .‬ובתוך כל אלה ‪ -‬״כקרן‬ ‫התראה קצרה ביותר‪ ,‬לפעמים של שעות ספורות בלבד‪.‬‬
‫ראשון של השמש הזורחת מזהירה מרחוק הבשורה על‬ ‫כ״‪ 200‬אלף נפש גורשו בין אפריל לספטמבר ‪ .1915‬בין‬
‫אודות פלשתינה העברית״ ‪ -‬הצהרת בלפור הפיחה תקוות‬ ‫המגורשים היה רב מספר הנשים‪ ,‬הילדים והזקנים‪ ,‬כי‬
‫גדולות‪ ,‬משיחיות כמעט‪ ,‬בלב הכותב‪ ,‬אשר לא חתם את‬
‫הצעירים גויסו לצבא וגברים רבים הגרו לפני המלחמה‪,‬‬
‫שמו‪.‬‬ ‫בתקווה להתבסס ביבשת אחרת ולהביא לשם את משפחותי­‬
‫הם‪ .‬שוד הרכוש והבתים החל עוד טרם שיצאו המגורשים‬
‫אחר״כך בא מאמר מפרי עטו של מ‪ .‬בוירסקי‪ ,‬והוא כולו‬ ‫ממקומותיהם‪ .‬לצבא הרוסי חסרו תחמושת ואספקה בעטיים‬
‫שיר הלל לשיר השירים‪ :‬״שירת האהבה הנפלאה״‪.‬‬ ‫של קשיי תחבורה‪ ,‬ובכל זאת הוקצו עשרות רכבות להובלת‬
‫הטבעיות והפשטות של שיר השירים‪ ,‬משוכנע הכותב‪,‬‬ ‫המגורשים‪ .‬מספרם הרב אילץ את השלטונות הרוסים‬
‫נולדים רק אצל עם בריא השוכן על אדמתו‪ ,‬ובמזרח דוקא ‪-‬‬ ‫להתיר את כניסתם ‪ -‬בהנחה שתהיה זו כניסה זמנית ־‬

‫סמל לשרשיות ולבריאות‪ ,‬בניגוד למערב המתנוון‪.‬‬ ‫לשטחי רוסיה שמעבר לתחום־המושב‪.‬‬
‫יחיאל סוכן‪ ,‬הבן הגדול‪ ,‬אז כבן ‪ ,16‬תרם מאמר קצר‪,‬‬ ‫בין הפליטים היתה גם משפחת סוכן‪ ,‬שגורשה בסוף‬
‫שעניינו התפתחות האנטישמיות בגרמניה ובאוסטריה‬ ‫אפריל ‪ 1915‬מקאיידן‪ ,‬עם יתר יהודי העיירה‪ ,‬והגיעה‬
‫ומסקנתו הנחרצת היא‪ :‬״נמלטה נא לארץ הקדושה והטהו­‬ ‫לקונסטנטינוגרד שבאיזור פולטבה‪ .‬הגולים נעזרו בקהילות‬
‫היהודיות שדרכן עברו ושאליהן הגיעו‪ ,‬בעיקר באוקראינה‪.‬‬
‫רה לארץ‪-‬ישראל״‪.‬‬
‫אלא שכעבור זמן קצר היו העוזרים והנעזרים גם יחד‬
‫בחור צעיר שהתגייס לצבא‪ ,‬מתאר באריכות ובצבעים‬ ‫שותפים לאותו גורל מר‪ :‬עם נסיגתם של הרוסים מפני‬
‫חיים את הנוראות אשר ראו עיניו בזמן הפרעות ביהודים‪,‬‬ ‫הגרמנים פרעו הקוזקים‪ ,‬האוכלוסיה המקומית‪ ,‬והצבא‪,‬‬
‫ואת עריקתו מן הצבא עם שני חבריו ונשק בידיהם כדי‬
‫לנסות להגן על יהודים‪ .‬על תיאורו‪ ,‬הנקרא ״מימות הזעם״‪,‬‬ ‫שהתפורר למעשה לכנופיות תוך כדי נסיגה‪ ,‬פרעות קשות‬
‫ביהודים‪ .‬ב״‪ 1918‬החלה מלחמת האזרחים בין הלבנים‬
‫לא חתם את שמו‪.‬‬ ‫)האנטי־בולשביקים( לאדומים‪ ,‬ובין הגייסות הפולניים‬
‫לא נעדרים גם תרגומים מן הספרות הרוסית‪ ,‬ובעיקר‬ ‫לבולשביקים‪ ,‬שנמשכה עד ‪ ,1920‬שזרעה חורבן והרס‬
‫מקסים גורקי ‪ -‬״האדם״‪ ,‬״השירה אודות הנץ״‪ .‬אחרי‬ ‫וגרמה לטבח ביהודים על־ידי הצדדים הלוחמים‪ .‬מעריכים‬
‫תרגומי גורקי באה שורת שירים משל הכותבים המבטאים‬
‫את סבלם ואת כמיהתם לחיים אחרים‪ :‬״ביער״‪ ,‬מאת ל‪.‬‬ ‫כי קרוב ב״ססס‪ 100,‬יהודים נרצחו אז באכזריות ובפראות‪.‬‬
‫שאחעט)שוחט(‪ ,‬המושפע מן ״הבריכה״ של ביאליק‪ ,‬״שבי‬ ‫בתוך כל אלה נדדו המגורשים‪ ,‬כשהם מנסים למצוא‬
‫ציון״ מאת הרב אברהם סוכן‪ ,‬״שיר לחנוכה״ משל שלמה‬ ‫אחיזה ומחיה במקום כלשהו‪ .‬ב‪ 1917-‬הגיעה משפחת סוכן‬

‫סוכן‪ ,‬״משירת הגולים שנת ‪1915‬״‪ ,‬משל מ‪ .‬בוירסקי‪,‬‬ ‫ללוזוויה שבאיזור חרקוב‪ ,‬וב‪ - 1919-‬לסלביאנסק שבאותו‬
‫שתרם גם סיפור אהבה על רקע חיי הגולים וסבלותיהם‪,‬‬ ‫איזור‪.‬‬
‫מאמר על משמעותו הלאומית והציונית של חג החנוכה‪,‬‬
‫שוב מאת הרב‪ ,‬וקריאה לשוב ארצה שכתב בנו שלמה‪,‬‬
‫חותמים את העתון‪ .‬ברכת הסיום היא של א‪ .‬בראודע‪:‬‬
‫״נאהב את עתוננו ונברכהו‪ ...‬שתמיד ישאר חברנו החביב‬

‫והנאמן‪ ...‬כה לחי! כה לחי!״‬

‫חזרה לליטא‬ ‫גם תוך כדי טילטולי הדרך ואפילו כשהיו סמוך לחזית‪,‬‬
‫המשיך האב״הרב ללמד את בניו עברית‪ ,‬תנ״ך וגמרא‪ .‬עם‬
‫אלא שתקווה זו לא התממשה‪ .‬מייד לאחר כתיבת הגליון‬ ‫הגיעם לסלביאנסק‪ ,‬בתחילת ‪ ,1919‬כינס בני נוער‪ ,‬פליטים‬
‫הראשון עבר האיזור מידי ההיידמקים‪-‬האוקראינים תומכי‬ ‫ומקומיים‪ ,‬לקבוצה בשם ״תפארת בחורים״‪ ,‬ולימד אותם‬
‫הלבנים‪-‬הימניים‪ ,‬לידי הקומוניסטים‪ .‬הקרבות התנהלו‬ ‫בערבים‪ .‬קבוצה זו‪ ,‬לימודיה ופגישותיה‪ ,‬היו הגרעין‬
‫סמוך מאוד לבית בו התגוררה המשפחה‪ ,‬ומחלונותיו אפשר‬ ‫לכתיבת העיתון‪ :‬הגליון יצא לקראת חנוכה באותה השנה‪,‬‬
‫היה לראות את התותחים המפגיזים‪ .‬בינתיים נחתם‪ ,‬במרץ‬ ‫ביזמתו ובהשראתו של הרב‪ ,‬זמן קצר לאחר שהגיעו‬
‫‪ ,1918‬החוזה שנתן אוטונומיה לליטא‪ .‬בשנת ‪ 1921‬יצאה‬
‫משפחת סוכן לדרך הארוכה הביתה לליטא‪ ,‬ובמהלכה חגגה‬ ‫למקום‪ .‬העורך היה ככול הנראה מ‪ .‬באיארסקי)בוירסקי(‪,‬‬
‫בקרון הרכבת את בר‪-‬המצווה של הבן מרדכי‪ .‬ואילו לעתון‬
‫שהוציאו לא היה המשך יותר‪ .‬רק גליון אחד ראה אור‪ ,‬ורק‬ ‫כבן ‪ - 20‬מן המבוגרים בקבוצה‪.‬‬
‫מטרתה של הקבוצה הוגדרה בבהירות בעיתון על׳ידי‬
‫העתק אחד ממנו נותר‪.‬‬ ‫אחד הבנים‪ ,‬שלמה סוכן‪ :‬״עכשיו אנחנו הדור הצעיר כאשר‬
‫אותה תקופה החלה התעוררות גדולה בחיי הרוח של‬ ‫התעוררנו מתרדמתנו‪ ,‬ואנחנו בעצמנו יסדנו אגודה‬
‫יהדות ליטא‪ ,‬בספרות‪ ,‬בעתונות ובחינוך‪ .‬קרוב ל‪ 30-‬עתו‪-‬‬ ‫׳תפארת צעירים׳ ללמד את יהדותנו‪ ,‬קורותנו ושפתנו‬
‫נים יהודיים שונים החלו להופיע בליטא בין ‪ 1919‬לבין‬ ‫הקדושה ולשים סדרים נכונים בדרכי חינוך ילדי העברים‪,‬‬
‫מלחמת העולם השניה‪ ,‬ורובם ‪ -‬בעשור הראשון שאחרי‬ ‫בנים ובנות‪ ,‬שלא תשתכח התורה מישראל‪ ...‬עוד לא אבדה‬
‫תקותנו‪ ...‬עוד נשוב אל ארץ אבותינו ובית המקדש יהיה‬
‫המלחמה‪ .‬חלק ניכר מהתעוררות זו בוטא בעברית‪.‬‬
‫אחד‪-‬העם וביאליק שלחו את המורה מגנצה מאודסה‪,‬‬ ‫תפארתנו!״‬
‫שיהיה בין מחנכי הנוער העברי בליטא‪ .‬בהעדר ספרים‪,‬‬ ‫העתון אמור היה להיות כלי ביטוי לחבורת הצעירים‬
‫כתב בעצמו את החומר‪ ,‬שיכפלו והפיצו בין התלמידים‪ .‬הוא‬
‫הקים חוג ללימת העברית שנקרא ״חוג בן‪-‬יהודה״‪ ,‬ועל‬ ‫ולשאיפותיה‪ :‬״ויצלצל נא מכל דף עתוננו״ ‪ -‬כותב הצעיר‬
‫א‪ .‬בראודע ‪ -‬״זה כבר באה העת להביט על הדור הצעיר‬
‫תלמידיו נמנו ילדי משפחת סוכן‪ ,‬שחזרה למקומה בקאידן‪.‬‬ ‫העברי כעל אורגניזם שלם ובריאה‪ .‬אלינו יתחברו הצעירים‬
‫בני משפחת סוכן המשיכו בפעילותם היהודית והעברית‪.‬‬ ‫הרציניים לפתח את האדם והאזרח המצויין של ארץ־ישראל‬
‫שנים מהבנים הגיעו לאחר שנים רבות לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫הגדולה והחופשיה״‪.‬‬
‫שלישי חי כיום בדרום‪-‬אפריקה‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬העתון חדור וספוג ציונות תמימה‪ ,‬נלהבת‬
‫ומרגשת של נוער עברי הרואה בארץ את הפתרון האחד‬
‫‪19‬‬ ‫והיחיד‪ ,‬פתרון שלא רק הרגש הלאומי‪ ,‬אלא גם ניתוח‬