Page 18 - etmol 82
P. 18
בגירוש ובנדודים
בני משפחה וחבריהם שנמלטו מאימי המלחמה ברוסיה ב״1919
כותבים עתון ומתגעגעים לציון
U
•>ד^-
i
i\%
מאת דינה פורת
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסחפו גם יהודי רוסיה קבוצה קטנה של בני נוער יהודיים ,חלקם ילידי סלביאנ״
בהתלהבות הפטריוטית שגאתה אז בקרב האוכלוסיה, סק שבפלך חרקוב שבברית המועצות ,וחלקם פליטים
ויהודי ליטא בכלל זה .ואולם ממשלת הצאר לא הקלה שהוגלו לשם מקאיידן שבפלך זאמוט שבליטא ,הוציאה
מחומרת החוקים שהגבילו את זכויות היהודים ב״תחום בשנת 1919עתון בעברית בשם ״התחיה״ .הם פירסמו
המושב״ .יתר״על׳כן ,המפקדה הצבאית הראשית ,בפיקודו גליון המונה 18דפים גדולים כתובים ביד בשני צדיהם,
של הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ ,הכינה לה שעיר* בכתיבה תמה ,בעברית יפהפיה ,ועיטרוהו בציוריו של
לעזאזל למקרה של מפלה במלחמה ,שכן החזית המזרחית הצייר היהודי הנודע ,אפריים משה ליליאן .הגליון הועתק
התנהלה ממש בתוך ״תחום המושב״ .המפקדה הפיצה את פעמים ספורות ,אך רק עותק אחד שרד ממנו .עותק זה
השמועה ש״היהודים בוגדים ברוסיה״ :מוסרים מידע נמצא היום ברשותם של בני משפחת סוכן ברעננה ,שהם
לאויב ,מספסרים ומנהלים שוק שחור ,וכדומה .אפילו חוטי נכדיו וניניו של הרב ,המחנך והדרשן אברהם הלוי סוכן
העירוב שימשו תרוץ להאשמה ,שאלה הם חוטי טלפון מקאיידן שבליטא ,הוא היה זה אשר ריכז וטיפח את כתיבת
שבאמצעותם מועבר מידע לאויב .וליתר תוקף ולהדגשת העתון ואף השתתף בה בעצמו .המעתיקים היו בניו מרדכי,
אי״האמון ביהודים ,נאסר עליהם כל פרסום הנדפס באות
^ מ ה ויחיאל .לגליון זה לא היה המשך.
עברית ,בשפת יידיש או עברית.
18