Page 15 - etmol 82

‫לכאורה היה זה סכסוך כספי על מה שהשתלטה על כל הרכוש‪ ,‬אף פין‪ ,‬נכנעה והסכימה להתדיין בפני‬

‫עזבון‪ ,‬אך מעורבותם של הקונסולים שבעלה המנוח צווה לה רק ‪ 20,000‬בית*הדין הרבני בירושלים‪ .‬היא הפקי­‬

‫והרב הראשי ובית־הדין נתנו לסכסוך גרוש )בערך ‪ 110‬לי״ש דאז(‪ ,‬היא דה בידיו של בית*הדין בפברואר ‪1856‬‬

‫זה גוון בינלאומי אשר בימים ההם‪ ,‬של השתלטה על הרכוש הרב בהיותה שטר‪-‬חוב על סך ‪ 30,000‬גרוש עם‬

‫ערב מלחמת קרים )‪ ,(1856-1853‬יכול אפוטרופסית על התינוק‪ ,‬שמעון‪ ,‬בנה‪ .‬הוראה למסור את השטר ליוחנן‪,‬‬

‫היה להבעיר סיכסוך פוליטי בינלאומי‪ ,‬אך הואיל וזה נפטר בדמי ימיו לגובינא‪ ,‬שבוע לאחר עריכת החופה‬

‫אלמלי התערבות משרדי החוץ באנגליה ב*‪ 6.4.1852‬מסקרלטינה‪ ,‬תבע אותה שלה עם הרב בער‪ .‬כנגד מתן השטר‬

‫ובפרוסיה‪ ,‬וכן בתורכיה שהרגיעו את חתן בעלה ודרש לחלק העזבון על‪-‬פי הוסר החרם ונערכה חופה‪.‬‬

‫מיד לאחר החופה שלח הקונסול פין‬ ‫הרוחות על־ידי השתקת העניין בטרם דין תורה‪.‬‬

‫יפרוץ ממסגרתו‪ .‬אגב יש לציין‪ ,‬כי האלמנה‪ ,‬בעצת הקונסול פין‪ ,‬סרבה הודעת ביטול של השטר‪ ,‬ונימק זאת‬

‫אחת הסיבות לפרוץ מלחמת קרים אחר* להופיע לדין בפני בית‪-‬הדין של החכם בכך שהוא ניתן בכפיה‪ .‬ושוב פרץ‬

‫כך‪ ,‬היה סכסוך בין העדות הנוצריות מי באשי‪ ,‬הרב יצחק קובו‪ ,‬ואחריו הרב סיכסוך מלווה בחליפת מכתבים נרגזת‬

‫יחזיק במפתח לכנסיית המולד בבית־ חיים נסים אבולעפיה‪ ,‬ולבן הברירה בין הקונסולים הבריטי והפרוסי‪,‬‬

‫היחידה שנשארה בידי בית*הדין היתה ודרגים דיפלומטים גבוהים בקושטא‬ ‫לחם‪.‬‬

‫פרופ׳ ארנולד בלומברג‪ ,‬מאוניברסי­ נשק החרם‪ .‬תוצאותיו של החרם היו ובבירות האימפריות‪.‬‬

‫טת מרילנד שבארצות״הברית‪ ,‬חקר את יכולות להיות חמורות אותה עת‪ ,‬אלמלי האלמנה העשירה‪ ,‬שכאמור התחתנה‬
‫העניין וקבע שאילמלא הוראות מוזרות השפעתם של הקונסולים‪ .‬אדם אשר בינתיים‪ ,‬יצאה בינתיים מתחום השפוט‬

‫שהצוואה הכילה‪ ,‬ספק אם תשומת הלב חסה תחת כנפי הקונסול יכול היה להת­ של הפחה בירושלים‪ ,‬ועקרה עם בעלה‬

‫היתה נמשכת לחשד ההרעלה‪ ,‬שכן‪ ,‬מודד גם עם החרם‪ .‬ביחוד כאשר היה הטרי לצפת שם חגגה את נצחונה‪ .‬צפת‬
‫כאמור‪ ,‬לא נעשה ניתוח שלאחר המוות‪ .‬בידיו רכוש רב‪ ,‬בתים‪ ,‬חזקות‪ ,‬והלואות היתה אותה שעה תחת שלטון פחה‬

‫תורכי אחר‪ .‬בדרך זו הופסקו ההליכים‬ ‫משפט המפתח בצוואה היה ״אשתי לא וכספים בארץ ובלונדון‪.‬‬

‫תינשא שוב כל עוד בני בחיים‪ .‬היא אבל ההתמודדות לא נמשכה זמן רב‪ .‬המשפטיים נגדה‪.‬‬

‫תהיה למעשה בעלת הרכוש שאני האלמנה הצעירה בקשה להתחתן שוב פרטי המקרה וחליפת המכתבים‬
‫עם רב מחבל וולאכיה‪ ,‬ושמו יוסף בער‪ ,‬הנסערת בין הקונסולים‪ ,‬האנגלי‬ ‫משאיר״‪.‬‬

‫מסתבר‪ ,‬שמקרה המוות היה קשור שהיה תושב צפת‪ .‬היה זה ב*‪ 1856‬והפרוסי‪ ,‬מובאים בתיקי הקונסוליה‬
‫לנשואיו של דוד הירשל‪ .‬שנתיים לאחר ובירושלים לא נמצא רב שיפר את הפרוסית והאנגלית‪ ,‬אשר בגנזך המדי­‬
‫מות אשתו הראשונה נשא לאשה את החרם וישיא את בני הזוג בחופה וקדו­ נה בירושלים‪ ,‬וכן ביומנו של פין‬
‫חאסע‪ ,‬צעירה ממוצא תורכי‪ .‬היא ילדה שין‪.‬‬
‫מאותה תקופה‪ ,‬ופרטים נוספים ומלאים‬
‫לו בן בשם שמעון‪ 4 ,‬חודשים לפני האלמנה‪ ,‬שוב בעצתו של הקונסול נמצאים בגנזך המרכזי בלונדון‪.‬‬

‫פטירתו‪ .‬אשתו הראשונה‪ ,‬טויבא חיה‪,‬‬

‫עצות לילדים מאחרים‬ ‫נפטרה ב״ו׳ בשבט תר״ו )‪ .(1846‬מנשו*‬

‫איו אתה נולדו שלוש בנות‪ :‬אסתר־‬
‫מיכאלה‪ ,‬פייגא‪-‬נעשא‪ ,‬וכנראה עוד בת‬

‫יאנוש קורצ׳אק‪ ,‬המחנך היהודי הידוע מפולין‪ ,‬עמד בקשר קבוע עם ילדי עין־חרוד‪.‬‬ ‫שנשאה לגולדשמידט‪ ,‬ובן יעקב‪ .‬הבן‬

‫יום אחד ביקשו ממנו עצה מה לעשות‪.‬נגד האיחורים הרבים של הילדים לשיעורים‪.‬‬ ‫יעקב נפטר ב*ה׳ באלול תר״א )‪,(1841‬‬

‫קורצ׳אק ענה לילדים‪ .‬מכתבו הוא מינואר ‪ 939‬ו ‪ .‬שלוש שנים אחר־כך נשלח על־ידי‬ ‫בהיותו בן ‪ 12‬שנים‪ .‬אסתר־מיכאלה‬

‫הגרמנים עם ילדיו למחנה־ריכוז ושם הושמדו‪.‬‬ ‫נשאה בהגיעה לפרקה‪ ,‬ליוחנן צבי‬

‫סטפה כותבת שהילדים בעין־חרוד מאחרים‪ ,‬למהז מה לעשותז אולי אינכם‬ ‫הירש מרקוס משלנק‪ .‬אסתר מיכאלה‬

‫שומעים את הצילצולז ובכן‪:‬‬ ‫נפטרה בי״א טבת תרכ״ה )‪.(1865‬‬

‫ו‪ .‬לכתוב לאנגלים שישלחו‪ ,‬בבקשה‪ ,‬תותח‪ ,‬וישמיעו לא את הפעמון‪ ,‬אלא ידיה‬ ‫פייגא״נעשא נשאה בפולין ונשארה שם‪.‬‬

‫מהתותח‪ .‬אולם מה לעשות אם גם זה לא יעזורז‬ ‫בת שלישית נשאה לרב אברהם גולדש*‬

‫‪ .2‬להעמיד בכל מקום ‪ 50‬כלובים ובכל כלוב תרנגול מלומד‪ .‬התרנגולים יקראו‬ ‫מידט‪ ,‬שהיה ממוצא אוסטרי‪ .‬זו נפטרה‬

‫והילדים ישמעו‪ ,‬ואם לא ישמעו מה לעשותז‬ ‫והשאירה אחריה שני בנים ‪ -‬יונה‬

‫‪ .3‬ישנם כלבי משטרה‪ ,‬ובכן לכתוב לממשלה בבקשה שתשלח סו כלבים‪ ,‬ואם ילדים‬ ‫ויצחק גולדשמידט‪ ,‬החשודים ברצח‪.‬‬

‫יאחרו‪ ,‬לתת לכלב את בגדיהם להריח‪ ,‬הכלב ימצא את המאחר וינבח‪ ,‬מאחר ישמע‬ ‫עם מותו של דוד טעבלי ברלינר פרץ‬

‫ויבוא‪ .‬אבל מה יהיה אם ישמע ולא יבואן‬ ‫סכסוך משפטי על הירושה‪ .‬אברהם‬

‫‪ .4‬לרשום את המאחרים על לוח‪ ,‬אבל אם יגידו‪ :‬״בין כך מכירים אותי‪ ,‬אינני‬ ‫ובניו‪ ,‬יונה ויצחק גולדשמידט‪ ,‬נמנעו‬

‫מתבייש״ז‬ ‫מלהתערב בו‪ ,‬בהיותם חשודים בהרע*‬

‫‪ .5‬לאיים שנכתוב לאירופה‪ ,‬יתבייש בפגי אירופה אך אז יגיד כי זה לא איכפת לו‪,‬‬ ‫לה‪ .‬ביום ‪ 9.9.1852‬יצאו יונה ויצחק‬

‫באירופה אינם מכירים אותי‪ ,‬אינני מתבייש‪.‬‬ ‫זכאים בדין‪.‬‬

‫‪ .6‬ובכן מי שיאחר יאכל בעמידה או לא יקבל אוכל‪ ,‬אולם הוא יגיד‪ :‬״אני דווקא אוהב‬ ‫מי שחלק על הצוואה היה זה דווקא‬

‫לעמוד בזמן האוכל ובכלל אינני רעב״‪.‬‬ ‫יוחנן צבי הירש מרקוס‪ ,‬חתנו של דוד‬

‫‪ .7‬אם־כך‪ ,‬לכתוב בבקשה לממשלה שתשלח אווירון‪ ,‬ובאווירון להכניס חבית עם‬ ‫טבעלי‪ .‬הוא לא רצה להכיר בתקפות‬

‫מים‪ .‬מי שהולך לאט‪ ,‬שופכים עליו את המים‪ ,‬אבל הוא יגיד‪ :‬״זה טוב‪ ,‬אני אוהב מים‪,‬‬ ‫צוואת השכיב מרע ותבע את האלמנה‬

‫אני אהיה נקי‪ .‬אינני מפחד לגמרי״‪ .‬וגם זה לא יועיל‪.‬‬ ‫שהשתלטה לדבריו‪ ,‬על כל רכוש‬

‫‪ .8‬אם־כן אולי לתת פרסים‪ ,‬מי שיבוא הראשון יקבל סוכריה‪ ,‬אבל גם זה לא יועיל‪ ,‬כי‬ ‫העזבון‪ ,‬לדין תורה‪ .‬האלמנה נמצאה‬

‫הןא יגיד‪ :‬״בין כך וכך אני לא אהיה הראשון ולא אקבל סוכריה‪ ,‬ובכן אני יכול לאחר״‪.‬‬ ‫בחסות הקונסול הבריטי‪ ,‬פין‪ ,‬בהיותה‬

‫‪ .9‬ובכן‪ ,‬לסדר כל ‪ 3‬חודשים חגיגה בשביל אלה שאף פעם לא איחרו‪ ,‬אולם מה‬ ‫אלמנתו של אזרח בריטי מלידה‪ ,‬וסרבה‬

‫לעשות אם יגידו‪ :‬״לא כדאי להשתדל אינני רוצה להיות בחגיגה״‪.‬‬ ‫להתדיין בפני החכם״באשי‪ ,‬הרב‬

‫סו‪ .‬כל אחד יכתוב בבקשה‪ ,‬כמה פעמים מותר לו לאחר בחודש‪ ,‬שאין ברירה צריו‬ ‫הספרדי הראשי של ירושלים‪ ,‬ובית‬

‫לסבול‪ ,‬אם לא יכול להיות אחרת‪ ,‬מוכרח להישאר ככה‪.‬‬ ‫דינו‪ .‬יוחנן צבי פנה לפיכך לעזרתו של‬

‫כתבתי סו תחבולות‪ ,‬ועכשיו שמי־שהוא אחר ימציא עוד תחבולה אחת או שתים‪,‬‬ ‫הקונסול הפרוסי‪ ,‬ד״ר רוזן‪.‬‬

‫כדי שאף אחד לא יאחר‪.‬‬ ‫האלמנה הוזמנה לדין תורה‪ ,‬בהאש­‬

‫‪15‬‬