Page 10 - etmol 82
P. 10
הישיבה ,שעודד את תלמידיו לכך, מובן מאליו ,שדבר כזה היה באפשר באותו זמן ,כי אין להם זכר במכתבים.
רק בקיבוץ יהודי גדול .ואילו בסיינה, רק מדובר ב״תלמיד קטן״ שהשיג לו
ובמעשיהם ובדבריהם של התלמידים. שלא היו בה אלא יהודים יחידים ,לא
היה לכך בסיס טבעי ,שכן התנאי הרא אביו כדי להתחדד על ידו.
בסך הכול היתה ישיבה זו יצור מלא שון וההכרחי היה הימצאות חבורה של
כותי בסביבה לא מתאימה ,תלויה כולה לומדים בעלי רמה שיודעים ללמוד ישיבה בשביל הבן
בהבל פיו של הגביר ,ולכן אין פלא ולפלפל ,וכדי לייסד ישיבה בסיינה היה
שלא האריכה ימים .ודאי לא באה צריך ״לייבא״ אותם .וכן עשה ישמעאל החלטת האב להקדיש את בנו הקטן
הישיבה בסיינה רק למען הבן הקטן ריאיטי .הוא הזמין לביתו חבורה של לתורה ולא לשלב אותו בעסקים כשאר
בלבד .את עניין לימודיו של זה יכול בחורים מן החוץ ,ואת מלמדו יוסף אחיו נשארה בעינה גם כשהגיע
היה אביו לפתור בקלות על ידי שילוחו לבגרות .אלא שסדר לימודיו הישן,
אל אחת הישיבות שבערים הגדולות, ארלי מינה לראש הישיבה. הסגור והמבודד ,לא התאים עוד .עלה
שבכולן היו לו קרובים וידידים ,ובש לא פורש מתי נוסדה הישיבה ,ונראה תחילה במחשבות אביו ,כדרך יהודים
ביל זה בלבד לא היה מוציא את כל שזה היה קצת קודם שנת ש״ג ).(1543 בדורו ובכל הדורות ,״להגלותו״ מן
ההוצאה המרובה הזאת .אבל היה בכך גם על סדר היום ותוכנית הלימודים אין הבית למקום תורה ,אחר כך החליט,
פתרון לכל המשפחה כולה ,גם לו עצמו לנו תיאור מפורט ,אלא דברים כוללים שבמקום לשלח את הבן לישיבה יביא
וגם לבניו הגדולים ,שיכלו מעתה ומעורפלים .על כל פנים ,יום הלימודים
לקבוע עתים לתורה במסגרת הישיבה היה מלא וגדוש ,ואם התיאור באחד את הישיבה אליו.
בשעות הנוחות להם :יחד עם יצירת המכתבים מדוייק ,הרי היה מפרך ממש. שלא כבימינו ,הישיבה באיטליה
הווי של ״קהל״ ובית כנסת שאינו חסר קימה בארבע לפנות בוקר ,ולימוד במאה ה״ 16לא היתה בית תלמוד
״מניין״ גם בימי חול ,וקניית שם גמרא ותוספות כמעט בלי הפסקה -חוץ ואכסניה ,אלא חבורה של בעלי תורה
מכובד של מחזיק ישיבה וראש קהל מתפילת הבוקר וארוחה חטופה -עד מבני הקהל הלומדים יחד גמרא שעה
אחת בצהריים .ובתוך זה לימוד הבוקר אחת בבוקר ,ולפעמים גם לימוד אחר
שוחר תורה. שאחר התפילה ולפני ארוחת הבוקר, בשעת ערב ,ושאר היום עוסקים בעניי
בני ריאיטי לא היו המתכתבים היחי שהיה גולת הכותרת של הישיבה .אחרי ניהם .לא היה כאן שיעור יוצא מפי
דים .הישיבה הביאה לסיינה כמה הצהריים ,לימודי חול -״גראמאטיקה״ ראש הישיבה לאוזני תלמידים מקשי
אנשים מן החוץ ,שלמדו שם כמה שנים )לאטינית( וכתיבה עברית -ובערב בים ,אלא פילפול חברים בחומר שהיה
וכתבו מכתבים ,וכרגיל שמרו העתקי שוב גמרא עד 10בלילה ,שעת ארוחת כבר מוכר ומוכן מקודם .בחבורה היו
מכתביהם ,שלימים שוקעו בתוך קבצי הערב ,ושלוש פעמים בשבוע כשעה שותפים הרבנים וה״חברים״ ושאר
האגרונים .הללו מגלים לנו טפחים מחיי וחצי עד שעתיים לימוד נוסף אחרי הלמדנים הבוגרים שבקהל ,ובכלל זה
משפחות ויחידים ,שבמשך זמן מה היו הארוחה ,״על השולחן״ .הלימוד היה המלמדים ברמה הגבוהה ,שהיו באים
נתיביהם מתפתלים בסמוך לנתיב בית בשתי מסכתות ,אחת בבוקר ואחת לשעת הישיבה עם תלמידיהם הגדולים,
בערב .המזון היה בקומץ והשינה בצמ ובשאר היום חוזרים אתם על מה שנל
ריאיטי. מד אותו בוקר ומתכוננים לשיעור
בשנת 1547העביר ישמעאל ריאיטי צום. הבוקר שלמחרתו .ראש הישיבה לא
חלק מעסקיו לעיר פיסה ואחר-כך עבר היה מרצה ,אלא מרכז ומכוון את הפיל-
לגור שם עם אשתו .שלושת בניו נשא הישיבה נסגרת פול ומסכמו בסוף ומציין את החומר
רו בסיינה .אלחנן לא נהיה רב ,הוא שצריך להכין למחרת .רוב שכר ראש
התלמידים היו כנראה בני עשירים, הישיבה היו בני החבורה משלמים
הצטרף לעבודה בבנק. ושילמו את החזקתם ואת שכר ראש מכיסם .הישיבה לא היתה אפוא מקום
ישמעאל ריאטי מת בשנת 1557בן הישיבה .היה כאן דגש חזק על השכלה לימוד לכל היום ,והבחורים הלומדים
למעלה מ .75-לפני מותו חילק את כללית הבא לידי ביטוי בדברי ראש
נכסיו בין בניו :משה קיבל את הבנק היו עושים את רוב יומם אצל מוריהם.
בסיינה; שמואל בנקים בערים קולי
ובמונטיסאן-סאווינו ,ולאלחנן -הבנק
בפיסה.
10