Page 9 - etmol 82

‫במיוחד החל משנת ‪ .1547‬הגורם העיק­‬ ‫היתה בעיה של השכלה‪ ,‬לא לקטנים‬ ‫בחצרו של זה‪ .‬תולדות האיש וביתו הן‬
‫רי לא היה כנראה שאיפת הגדלת הרוו­‬ ‫ולא לגדולים‪ .‬מלמדים היו שם די‬ ‫הן תולדות היישוב היהודי בסיינה‬
‫חים‪ ,‬אלא חיפוש מקלט לשעת צרה‪,‬‬ ‫והותר‪ ,‬מתחרים על כל ילד ונער‪,‬‬ ‫בפרק הזמן שאנו דנים בו ‪ -‬שנות‬
‫בעטיו של המצב המדיני הרעוע בסיי­‬ ‫ולמבוגרים שאין תורתם אומנותם היו‬ ‫השלושים ‪ -‬החמישים של המאה ה־‪.16‬‬
‫נה‪ .‬זו היתה קודם לכן ריפובליקה‬ ‫דרכים הרבה לקבוע עיתים לתורה‬ ‫יישוב יהודי של משפחה אחת דבר‬
‫חופשית מונהגת בידי כמה משפחות‬ ‫במסגרת ה״ישיבה״ וחברת תלמוד‪-‬‬ ‫רגיל היה אז באיטליה‪ .‬כל היישובים‬
‫מיוחסות‪ .‬אולם לאחר התנגשויות‬ ‫תורה‪ .‬אך קיבוצים קטנים נתקשו בזה‬ ‫היהודיים בצפון איטליה ובמרכזה כך‬
‫ומרידות שונות השתלט על העיר מלך‬ ‫יותר‪ ,‬לפי קוטנם‪ .‬לא כל שכן בית יחיד‬
‫ובודד‪ .‬את בעיית ההשכלה לילדים‬ ‫נתהוו מן המאה ה־‪ 14‬ואילך‪ .‬יסדו אותם‬
‫ספרד הקיסר קארל החמישי‪.‬‬ ‫ונערים יכלו לפתור על‪-‬ידי מלמדים‬ ‫בעלי ממון יחידים יוצאי דרום־איטליה‬
‫בתחילת השתלטות הספרדים על‬ ‫פרטיים הסמוכים ‪ -‬פעמים עם משפחו­‬ ‫או גולי אשכנז וצרפת‪ ,‬שהוזמנו מטעם‬
‫העיר בשנת ‪ 1541‬חששו בני ריאיטי‬ ‫תיהם ‪ -‬על שולחן בעל הבית‪ .‬אף המל­‬ ‫השליטים לפתוח ״חנויות״ )בנקים(‬
‫שמא יבטלו את ההםכמים הקודמים‪.‬‬ ‫מד משועבד היה לבעליו לא רק ללימו­‬ ‫בעריהם ובכפריהם‪ ,‬לשם פיתוח כלכל­‬
‫אבל הספרדים לא פגעו בהם‪ ,‬והיחסים‬ ‫דים אלא לכל שירות‪ ,‬כגון שליחויות‬ ‫תם‪ .‬גרעין ראשון של היישוב היה בעל‬
‫הטובים שהיו להם עם אנשי השלטון‬ ‫וניסוח מכתבים ותעודות‪ ,‬ונתון לביקו­‬ ‫ה״חנות״ ומשפחתו ופקידיו ומשרתיו‬
‫הוותיקים‪ ,‬נשארו תקינים‪ .‬רק אחרי‬ ‫רת מתמדת של כל בני הבית‪ .‬על‬ ‫עם משפחותיהם‪ .‬בערים גדולות‪ ,‬שהיה‬
‫נסיון של מרד שערכו חלק מבני סיינה‬ ‫מציאה כזאת ודאי לא היו קופצים אלא‬ ‫בהן מקום לכמה בעלי ״חנויות״‪ ,‬נתה­‬
‫בשלטון הספרדי בשנת ‪ 1545‬החל‬ ‫אנשים חסרי ברירה‪ ,‬ומלמד טוב לא‬ ‫וותה במהרה חברה יהודית מורכבת‬
‫ישמעאל לחפש דרכים להעביר לפחות‬ ‫היה נמצא כאן אלא בדמים מרובים‬ ‫רבת משפחות‪ .‬ואילו במקומות קטנים‬
‫חלק מעסקיו מן המדינה המסוכסכת אל‬ ‫ובתנאים מיוחדים‪ .‬ואילו לבנים הגדו­‬ ‫נשמר לעיתים קרובות הגרעין החד‪-‬‬
‫דוכסות פירנצה הסמוכה‪ .‬במכתבים מן‬ ‫לים לא היה פתרון כלל‪ .‬המשפחה לא‬ ‫משפחתי ימים רבים‪ ,‬גם משום‬
‫השנים ההן בא לידי ביטוי בולט מצבה‬ ‫יכלה לשלוח את כולם ללמוד מחוץ‬ ‫שהמשפחה בעלת ה״חזקה״ שמרה בכל‬
‫העדין של המשפחה הנתונה בין הפטיש‬ ‫למקומם‪ ,‬משום שהיתה זקוקה למעשי‬ ‫כוחה על מעמדה הבלעדי ולא נתנה‬
‫ובין הסדן ‪ -‬בין הספרדים לתושבי‬ ‫דריסת רגל למתחרים‪ ,‬ועד כמה שאפ­‬
‫העיר‪ ,‬בין הפלגים השונים‪ ,‬ולבסוף בין‬ ‫ידיהם בעסקים‪.‬‬ ‫שר היתה משתדלת לתקוע יתידות גם‬
‫פירנצה‪ ,‬שדוכסה לחם בבני סיינה‪,‬‬ ‫בסביבה הקרובה‪ ,‬כדי להבטיח לעצמה‬
‫הספרדים בסיינה‬
‫לסיינה‪.‬‬ ‫מרחב מחיה בלא תחרות‪.‬‬
‫ישמעאל ריאיטי היה בעצמו ״בעל‪-‬‬ ‫בעיות אלו וכיוצא באלו היו בעיותיו‬ ‫קשה היה מאוד למלווה הבודד‬
‫תורה״‪ ,‬וכפי שאפשר ללמוד מכמה‬ ‫של ישמעאל ריאיטי וביתו‪ ,‬הבאות לידי‬ ‫בתחום החיים היהודיים‪ ,‬בפרט במצוות‬
‫מכתבים שבידינו היה מכבד לומדי‬ ‫ביטוי במכתבים הללו‪ .‬חלק נכבד‬
‫תורה ושוקד על השכלת בניו‪ .‬אבל אין‬ ‫ממכתבי בני המשפחה מדברים בהתרח­‬ ‫התלויות ברבים ‪ -‬בית‪-‬הכנסת ובית‪-‬‬
‫לנו ידיעה על דרך חינוכם של בניו‬ ‫בות הכלכלית אל מחוץ לגבול סיינה‪,‬‬ ‫המדרש‪ .‬זכות קיום התורה מפורשת‬
‫הגדולים‪ ,‬כי בזמנם של המקורות שמהם‬ ‫היתה תמיד בכתב ה״תנאים״‪ ,‬עם השל­‬
‫התוודעו אלינו כבר היו בוגרים ומגוד­‬
‫טון המקומי‪ ,‬ובכלל זה הרשות להחזיק‬
‫לים ושקועים ראשם ורובם בעסקים‪.‬‬ ‫בית‪-‬כנסת‪ .‬אבל מה לבית כנסת בלי‬
‫בנוהג שבימים ההם‪ ,‬משפחה עשירה‬ ‫״מניין״? בקיבוצים יהודיים גדולים לא‬
‫המכבדת את עצמה שאפה‪ ,‬שלפחות‬
‫אחד מבניה יהיה תלמיד חכם ויגיע‬
‫לרבנות‪ .‬סיכוי זה לא ניתן כנראה בדרך‬
‫כלל לבנים הראשונים‪ ,‬בגלל נחיצות‬
‫עזרתם בפרנסה‪ ,‬אלא לאחר שנתבססו‬
‫העסקים אפשר היה לייחד אחד הקטנים‬
‫לתורה‪ .‬בבית ריאיטי נפל גורל זה על‬
‫הבן הצעיר‪ ,‬אלחנן‪ ,‬להיות ״קודש‬
‫לשמיים״‪ .‬לא קלים היו חייו של הנער‬
‫בתפקיד זה‪ ,‬כפי שאנו למדים משני‬
‫מכתבי המוסר של ארלי לתלמידו ומש­‬
‫אר מכתבים שנכתבו אל ישמעאל‬
‫באותו זמן מידי בנו ורבו‪ ,‬בפרט בקיץ‬
‫שנת שין )‪ ,(1540‬בשעה שביקר בבולו­‬
‫ניה ונפל שם למשכב ממושך בבית‬
‫אחיו‪ ,‬והיה כנראה חשש לחייו‪ .‬יום‬
‫לימודיו ארוך היה ומלא‪ ,‬מן הבוקר ועד‬
‫הלילה‪ ,‬רוב היום ״שונה הלכות״ ובאמ­‬
‫צע‪ ,‬בשעות אחר הצהריים‪ ,‬שיעור יומי‬
‫בלטינית מפי מורה גוי בבית אחד‬
‫מאצילי העיר‪ ,‬וכן כתיבה עברית ‪,‬‬
‫בהדרכת מלמדו; סגור ומסוגר‪ ,‬בלי‬
‫הפסקת מנוחה ובלי פגרת קיץ‪ :‬כפוי‬
‫בחובת אחריותו כלפי אביו ושני אחיו‬
‫הגדולים השותפים לו לתורתו בזכות‬
‫עמלם בפרנסה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ובאימת‬
‫העונש הגופני מרצועת רבו‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫חברים ללימודים לא היו לו כנראה‬