Page 8 - etmol 82

‫מנתני מת ויאיטי‬

‫‪ t‬זשפה העברית שימשה את יהודי‬
‫אישליה בענייני קודש וחול במאה‬
‫ה־‪6‬ז‪ ,‬המכתבים שימשו כספרי לימוד‬
‫לעברית‪ ,‬אחד מקבצי המכתבים פורש‬

‫חיי משפחה יהודית בסיינה‬

‫מאת יעקב בוקסנבוים‬

‫מבכור האחים‪ ,‬משה‪ ,‬אין מכתבים‪:‬‬ ‫ותאריך‪ ,‬וגם לפעמים‪ ,‬כאילו כדי לכפר‬ ‫במאה ה״‪ 16‬לא היה ליהודי איטליה‬
‫יוסף ארלי‪ ,‬המלמד שלהם ושלמה‬ ‫על מעשה הטשטוש וההשמטה‪ ,‬הוסיף‬ ‫מתחרה בשקידה על השפה העברית‬
‫ממודינה‪ ,‬אחי אשתו של שמואל בן‬ ‫כותרת בראש המכתב המועתק ופירש‬ ‫וטיפוחה‪ .‬כאן שימשה לשון הקודש‪,‬‬
‫ישמעאל‪ ,‬שישב כמה שנים בסיינה‬ ‫בה מי כתב ולמי ומתי‪ .‬ומכיוון שבדרך‬ ‫בכתב‪ ,‬גם לצורכי יום יום‪ ,‬מפנקסי‬
‫כלל האגרון אינו ליקוט מן המפוזר‬ ‫קהילות ועד ספרי חשבונות של מלווים‬
‫ולמד שם לפני ארלי‪.‬‬ ‫והמפורד‪ ,‬אלא נבנה מאוספים פרטיים‬ ‫ואיגרות שלום ורשימות לזיכרון‪.‬‬
‫שני מקומות נזכרים ביותר במכת­‬ ‫של שומרי מכתבים‪ ,‬יש בידנו לצרף‬ ‫הכתיבה העברית היתה מקצוע מועדף‬
‫בים; סיינה ובולוניה‪ .‬סיינה היתה‬ ‫דבר לדבר ומכתב למכתב ולהחזיר את‬ ‫בבית־הספר‪ ,‬וההורים הקפידו עליה‬
‫מוצאם ומובאם של המכתבים האלה‪:‬‬ ‫האבידה ‪ -‬לזהות את בני השיח ואת‬ ‫אולי יותר מכל לימוד אחר‪ .‬עיקר התר­‬
‫כמעט כולם יצאו ממנה או נכנסו אליה‪.‬‬ ‫הזמן ואת העניין גם בהרבה מן הסתו­‬ ‫גול המעשי בכתיבה עברית היה על ידי‬
‫שניה לה בולוניה כיעדם של רבים‬ ‫מים‪ ,‬על ידי הקשרים שביניהם‪ ,‬וגם‬ ‫מכתבים‪ .‬על פי הדוגמה של נוסחי‬
‫מהם‪ .‬הקשר בין השתיים כפול ומשו­‬ ‫לאמת את תוכנם העובדתי על ידי‬ ‫מכתבים מוכנים היו הנערים מתאמנים‬
‫לש‪ :‬בבולוניה ישבו שני אחיו של‬
‫ישמעאל ולפחות אחד מחתניו‪ :‬שלמה‬ ‫השוואה‪.‬‬ ‫בניסוח ובכתיבה תמה‪.‬‬
‫ממודינה היה יליד ותושב בולוניה‪,‬‬ ‫אחד מאוספי המכתבים שמהם אנו‬ ‫מכאן השקידה של בני הדור לאגור‬
‫ורוב מה שכתב בהיותו בסיינה לשם‬ ‫למדים הרבה על חיי היהודים באיטליה‪,‬‬ ‫מכתבים של בעלי סגנון‪ ,‬כדי לקחת‬
‫כתב‪ ,‬אל אחיו וקרוביו‪ :‬ויוסף ארלי אף‬ ‫בראשית המאה ה‪ ,16-‬הוא אוסף המכת­‬ ‫מהם דוגמה‪ .‬בפרט נזקקו לכך אלה‬
‫הוא כנראה מעיקרו איש בולוניה‪ ,‬שבה‬ ‫בים של משפחת ריאיטי‪ ,‬מלווים יהודים‬ ‫שאומנותם בכתיבה ‪ -‬רבנים וסופרי‬
‫ישבו בני משפחתו והוא היה יוצא ונכנס‬ ‫תושבי העיר סיינה שבמרכז איטליה‪.‬‬ ‫קהל ואנשי דין‪ .‬גדול מכולם היה צורכו‬
‫בה‪ ,‬ורוב מכתביו אליה נשלחו‪ .‬את‬ ‫מכתבים אלו שימשו שנים רבות לאחר‬ ‫של המלמד להכין לעצמו אגרון‪ ,‬קובץ‬
‫שתי הערים קישרה דרך המלך לרומא‪,‬‬ ‫שמילאו תפקידם במסירת מידע בין‬ ‫של מכתבים מנושאים מגוונים‪ ,‬כדי‬
‫ומרכבת הדואר המהירה‪ ,‬המכונה‬ ‫הכותב והמכותב‪ ,‬ולאחר ש״תוקנו״‬ ‫לאמן בהם את תלמידיו‪ .‬הצורך הלימודי‬
‫במכתבים תדיר ״גמלא פרחא״ ‪ -‬״גמל‬ ‫קצת כדי להוציא מהם את הפרטים‬ ‫המעשי עשה חומר זה ראוי לשימור‬
‫הפורח״‪ ,‬היתה עוברת ושבה בקביעות‬ ‫האישיים‪ ,‬כחומר לימוד ללשון העברית‬ ‫ולהעתקה בהעתקים רבים‪ ,‬והוא ששמר‬
‫אצל מלמדים שונים ולכן נשארו עד‬
‫בין השתיים‪.‬‬ ‫ימינו‪ .‬מכתבים אלו הועתקו ביותר‬ ‫אותו מכיליון‪.‬‬
‫מעשרה קבצים‪ ,‬העתקה מהעתקה‪ ,‬עם‬ ‫איגרות אלו שנשארו בידינו יש בהם‬
‫בולוניה היתה אם בישראל‪ ,‬עיר של‬ ‫כל הכרוך בזה בטעויות‪ ,‬דילוגים‬ ‫חשיבות רבה לחקר תולדות ישראל‪.‬‬
‫חכמים ושל סופרים‪ ,‬וחיים יהודיים היו‬ ‫ושינויים‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי שהם עניים בסימ­‬ ‫שהרי האגרונים נבנו בדרך כלל ממכת­‬
‫שוקקים בה‪ ,‬וכנגדם צרות מתרגשות‬ ‫ני היכר של אנשים וזמנים‪ ,‬הרי מחקר‬ ‫בים אמיתיים‪ .‬אמנם יש שעיבודם‬
‫שם חדשים לבקרים‪ ,‬במסים והיטלים‬ ‫מקיף בהם מאיר לנו באור מלא עניין‬ ‫לצורך הלימוד היה שיטתי ועקיב‪ ,‬עד‬
‫ושאר גזירות‪ .‬לא כן העיר סיינה‪,‬‬ ‫כדי איבוד כל סימני ממשות של זמן‬
‫שבאותו זמן לא היה בה קיבוץ יהודי‬ ‫חיי משפחה וחיי ציבור באותה תקופה‪.‬‬ ‫ומקום‪ .‬הללו אין להם שום ערך היסטו­‬
‫כלל‪ .‬יהודי סיינה הם ישמעאל ריאיטי‬
‫ובניו וכלותיו ונכדיו והסמוכים על‬ ‫אב ובניו והמלמד‬ ‫רי‪ .‬אבל יש גם שלא שינה המקבץ‬
‫מאומה מן הנוסח המקורי‪ .‬ויש ‪ -‬והוא‬
‫שולחנו ‪ -‬פקידים ומשרתים ומלמדים‪.‬‬ ‫הרוב הגדול של המכתבים שניתן‬
‫כל מה שאירע שם ליהודים‪ ,‬אירע‬ ‫לקבוע את זמנם נכתבו בתוך ‪ 15‬השנים‬ ‫הרווח ‪ -‬שדרישת הלימוד הביא אותו‬
‫שבין ‪) 1552-1537‬רצ״ח‪-‬שי״ב(‪.‬‬ ‫לשפר את הלשון ולסלק מקצת מן הפר­‬
‫הכותבים והנמענים העיקריים הם‬ ‫טיות ‪ -‬להשמיט שמות אדם ומקומות‬
‫ישמעאל ריאיטי ובניו שמואל ואלחנן‪.‬‬ ‫ותאריכים ולסותמם ב״פלוני״ ו״פלו‪-‬‬
‫נית״ ו״מקום פלוני״ ו״יום פלוני״‪ ,‬אבל‬
‫בתוכן ממש לא שלח ידו‪ ,‬ויש שהמקבץ‬
‫שייר פה ושם בלי משים גם שם‬

‫‪8‬‬