Page 7 - etmol 82
P. 7
חברון נמצאו שרידים נוצריים עיי קריות ובקריות עצמה
)שהיא כבר במורד מהר חברון לבקעת ערד( ,באל־חדב,
באל״חירבה ,בזנותה ועוד .שרידים נוצריים נמצאו
בישובים עם שרידים יהודיים ,כמו למשל ביאטה ,שם
השרידים הנוצריים מרובים .ככל שאנו מצפינים בדרומא,
לעבר חברון ו״דרום )אדום( העליון״ ,פוחת מספר הישובים
היהודיים ,אם כי בחברון עצמה היתה כנראה קהילה יהודית
בימי התלמוד ,נוכח מימצא של משקוף שעליו תבליטי
מנורות שבעת קנים בתחומה .נראה שבאיזור שכנו לפחות
תריסר ישובים יהודיים וכמספר הזה נוצרים .לעתים
המרחק ביניהם היה קטן .המרחק בין ענים היהודית ועניא
הנוצרית היה 1.5ק״מ בלבד.
חיים בהשלמה
כיצד חיו היהודים והנוצרים זה ליד זה בדרומא? בתלמוד אבן מעוטרת ביתיר
נזכרים ישובי נוצרים שונים הצרים לישובים היהודיים
שבקירבתם ,כגון סוסיתא )שעיקרה נוצרים( לטבריה, על כל אורכה של קשת איזור דרומא ,ובכולם נמצאו בתי'
קצטרה)נוצרית( לחיפה ,חלמיש לנוה ,יריחו לנערן .במקור כנסת או אבנים מעוטרות שלהם .לאלה צריך להוסיף גם את
זה לא נזכר ישוב נוצרי העושה צרות לישוב היהודי הסמוך כפר עזיז ,שאנו יודעים עליו מהתלמוד שרבי ישמעאל ישב
לו בדרומא .מכאן ,ומשתיקת המקורות בעניין זה בכלל, בו .שני הישובים שהוא מזכיר כנוצרים הם יתיר ועניא,
ניתן איפוא להניח כי היהודים והנוצרים בדרומא חיו היא ענים המזרחית״העליונה ,שניהם באיזור יער יתיר
בכפיפה אחת ,אולי מתוך השלמה הדדית ,מבלי שהנוצרים,
שדתם היתה השלטת בתקופת התלמוד ,ירדפו את שכניהם דהיום ,בדרום הר חברון.
התגליות הארכיאולוגיות מלמדות אותנו שהיו ישובים
היהודיים. יהודיים ונוצריים רבים יותר ,שלא נזכרו אצל אבסביוס
)שהזכיר רק ישובים שהיה להם זיהוי כישובים מקראיים(
הסקר הארכיאולוגי מלמד אותנו מה היו פרנסות תושבי ומקורות נוצרים אחרים ולא במקורות התלמוד .אזכיר רק
דרומא ,הן לא היו שונות בהרבה מפרנסות אזורים אחרים. מספר ישובים יהודיים נוספים ,שעל יהדותם אנו למדים
גילוי גתות ובתי״בד מלמדים על גידול גפנים וזיתים וייצור מהחפירות ומהסקרים הארכיאולוגיים; העיירה העשירה
שמן ויין .לבטח גם גידלו תבואות ורעו צאן בגבעות הלא סוסיה ומעון שבקירבתה ,שזה עתה נחשף בית הכנסת
מעובדות .חלק מהתושבים ,בעיקר בכרמל ,מעון וסוסיה שלה ,שתיהן בדרום הר חברון ,ולידן אולי ישובים יהודיים
עסקו כנראה במכירת מזון ,שירותים ואולי עבדו בשביל בטואני ובדיראת .ליד תלה ,שבמערב דרומא היו ישובים
חיל־המצב הרומאי ,שמרכזו היה בכרמל ,וכן בעין״גדי ,בה
גם היתה יחידה רומאית .כאן עסקו בגידולי שלחין ,בכללם יהודיים כנראה בגומר ,כישור ,נקיק ,מורן וזעק.
תמרים וצמחי בושם ,כאפרסמון ,שממנו יצרו בושם יקר אף ישובים נוצריים רבים יותר מהשניים הנזכרים
במיותד .היות ובמרכז האיזור עברה הדרך הרומית במקורות נתגלו בחפירות ובסקרים .לא הרחק מרימון שליד
המרכזית מירושלים וחברון לנגב ולאילת ,עם הסתעפויות להב נמצאו מספר כנסיות בחורבת אל״ח׳וף ,בדרום הר
לים המלח ,לעזה ולעבר הירדן ,יכול היה האיזור לשמש
ספק־מזון גם לעוברי הדרך .הצבא הרומאי שהגן על
הדרכים דאג שהאיזור כולו יהיה בטוח מפגיעת שוסי
המדבר ,הנוודים ,התוקפים את יושבי הארץ הירוקה כאשר
השלטון המרכזי רופף.
עד מתי התקיימו הישובים היהודיים והנוצריים בדרומא?
מהחפירות למדים שהישובים הללו סיימו את קיומם במאות
ה״ז-ח לספירה )ופה ושם ,כגון בסוסיה ,אולי במאה ט-י(,
סמוך לכיבוש הערבי או במהלכו .מה גרם לעזיבת
הישובים? ייתכן שהכיבושים של הארץ לסירוגין בידי
הפרסים ,הנוצרים והערבים בשליש הראשון של המאה
השביעית גרמו להחלשת מצב הבטחון באיזור זה שבגבול
המדבר .כתוצאה מכך חדרו הנודדים והפכו את הארץ
הנושבת לשממה .בחפירה בבית״הכנסת של מעון נמצאו
שרידי היאחזות ארעית לאחר שהבניין הפסיק לשמש כבית״
כנסת במאה השביעית ,אולי של אותם פולשים־מחריבים
מהמדבר .ייתכן שבמקום זה או אחר היתה גם תופעה של
התאסלמות הישוב המקורי בדרומא.
אולי זהו גם המקור לאגדות שעברו מפה לפה כמעט עד
ימינו כי מוצא חלק מהכפריים הערביים באיזור הוא
מיהודים יושבי המקום מקדם .עובדה היא ששלושה מתוך
ארבעת בתי״הכנסת שנחשפו בדרום הר חברון הפכו
למסגדים )אשתמוע ,סוסיה ,ענים( .יש בכך עדות לשינוי
שחל בדרומא :המוסלמים תופשים את מקום היהודים .אכן,
בתקופה מאוחרת יותר ,הממלוכית ,רואים סימני קיום נרחב
בישובים הללו ,כמו למשל בענים.
