Page 4 - etmol 82

‫מותרות האופטימיות לפרק זמן קצר שקמו נגדו אויבים רבים‪ ,‬ובן‪-‬יהודה‬

‫ניגש לעשות נפשות לכינוסו של קונג­ בעל הרעיונות רבי התנופה לא ניסה‬

‫רס יהודי בינארצי‪ ,‬אבל נקודת המוצא כלל להנהיג אנשים אלא להשפיע‬

‫כאן כבר היתה פחותה מן המחשבה עליהם על ידי כתביו ופרסומיו‪ .‬אשר‬

‫רבת התנופה של ה״אוטואמנציפציה״ לליבונטין שגילה יוזמת מנהיגות‬

‫בזה שעכשיו דיבר על נסיונות לא בהתחלה‪ ,‬הרי לא היה אישיות סמכו­‬

‫גדולים ש או לי יולידו משהו גדול יותר‪ .‬תית ומביוון שעזב את הארץ כשנה‪-‬‬

‫תוצאת המאמץ היתה ועידת קאטד וחצי אחרי שעלה אין לדעת כיצד היו‬

‫ביץ שנערכה בנובמבר ‪ ,1884‬אבל לא העניינים מתפתחים‪.‬‬

‫היה בה כמעט ייצוג בינארצי ובנאום מעשיה של תנועת ביל״ו הם אולי‬

‫הפתיחה שלו כבר דיבר פינסקר בעיקר דגם לחידלון המנהיגות של אותם ימים‪.‬‬

‫על שיקום יהודים הנפלטים מארצות מנהיגי התנועה בחוץ לארץ נטשו אותה‬

‫מגוריהם‪ ,‬על־ידי עבודת אדמה בארץ״ כאשר צץ המכשול הראשון ‪ -‬איסור‬

‫ישראל‪ .‬אומנם היו גם גורמים חיצוניים העליה‪ .‬ראשי החבורה הקטנה בארץ‬

‫לנסיגה זו‪ :‬פינסקר לא האמין ביכולתו לא השכילו להתעלות על פילוגים‪,‬‬

‫הוא ולא בבושרם של יהודי רוסיה ונשא קטטות‪ ,‬רגשות קיפוח ולא ידעו לקנות‬

‫עיניו למערב שממנו תצמח המנהיגות את קהלם הזעיר על‪-‬ידי דוגמה אישית‪,‬‬

‫הראויה‪ ,‬וכדי לשתף יהודים ממערב ולהיפך‪ ,‬עוד ניצלו את מעמדם כדי‬

‫אירופה ביקש להימנע מלעורר את להשתמט ממה שדרשו מן המונהגים על‬

‫י‪.‬ל‪ .‬פינסקר‬ ‫חששותיהם לאזרחות כפולה על׳ידי ידם‪ .‬הם גם לא ידעו להעריך את מקסי­‬

‫אצלם היה מפותח ביותר‪ ,‬עד כדי הרס־‬ ‫רעיונות מדיניים בארץ החדשה‪ .‬הוא מום התחום של יכולתם ולא היו מסוג­‬
‫נות‪ .‬הביקורת על ההנהגה לא איחרה‬
‫לבוא‪ ,‬הן מצד הדתיים‪ ,‬הן מצד החילו­‬ ‫גם אמר להימנע מקשיים נוספים שתור­ לים למוד באמת המידה של המציאות‬
‫ניים‪ ,‬הכל על רקע חוסר המעש‪.‬‬
‫הביקורת נסבה על‪-‬כך שכל המפעל‬ ‫כיה עלולה לערום על דרך העליה עד איזה שיעור ניתן לממש את הרעיו­‬
‫מסתכם בתמיכה מצומצמת מאוד‬
‫בשלוש מושבות )פתח תקוה‪ ,‬גדרה‬ ‫לארץ‪-‬ישראל נוכח רעיונות כאלה‪ .‬אבל נות הגדולים שהיו להם ‪ -‬אולי הראשו­‬
‫ויסוד‪-‬המעלה‪ ,‬שקבלה סכום קטן מאוד(‬
‫ואין נרכשת קרקע ואין מסייעים לחברי‬ ‫ללא כל קשר עם אותם מניעים נכבדים נים בתנועה הציונית שהגו במה שהגה‬
‫האגודות של חובבי‪-‬ציון להתיישב‬
‫בארץ‪ .‬הדברים הגיעו לכך שכמה‬ ‫הביע עוד לפני ועידת קאטוביץ את הרצל‪ :‬תנועה עולמית וגם איזה רמז‬
‫אגודות פרשו מן הגוף המלוכד כדי‬
‫לממש מה שאין ההנהגה מממשת‪ ,‬אבל‬ ‫ספקותיו בדבר כושרם של היהודים להסכמה מאת תורכיה‪.‬‬
‫גם הן לא הצליחו‪ .‬רבו גם הטענות על‬
‫שההנהגה מפוצלת )ועל כך הוחלט‬ ‫להתארגן כעם במדינתו‪ .‬ובך נקבע במצב עניינים עגום זה לא נותר‬
‫בוועידת קאטוביץ(‪ :‬הראשות ‪ -‬פינסקר‬
‫וליליינבלום ‪ -‬באודיסה והמזכירות ‪-‬‬ ‫דיוקנם של חובבי‪-‬ציון בוועידת היסוד למתיישבים בארץ‪-‬ישראל אלא להית­‬
‫ש‪ .‬פ‪ .‬רבינוביץ ‪ -‬בווארשה‪ .‬באווירה‬
‫כזו צמח גם חוסר האמון וצצו חשדות‬ ‫שלהם כגוף פילנטרופי לתמיכה לות במנהיגות נעדרת התנופה שהיתה‬
‫בהעדר נקיון כפים אצל המזכיר ש‪.‬פ‪.‬‬
‫רבינוביץ‪ ,‬עד שנאלץ להתפטר‪ ,‬כנראה‬ ‫במתיישבים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬דבר בחוץ לארץ ואין פלא שכאשר הופיע‬

‫על לא עוול בכפיו‪.‬‬ ‫שפינסקר סלד ממנו עד יומו האחרון הברון רוטשילד באופק‪ ,‬איש נחרץ‪,‬‬

‫טענות על הפליה‬ ‫סמכותי ובעל ההון הגדול‪ ,‬היה הוא‬ ‫וקיימו כפי שכפאו שד‪.‬‬

‫מורת הרוח עברה גם לפסים אחרים‪.‬‬ ‫אשר לליליינבלום‪ ,‬משנקבע צביונה נותן הטון לכל‪ ,‬גם לחובבי‪-‬ציון ברוסיה‬
‫הדתיים טענו שמעדיפים את גדרה‬
‫החילונית על פתח‪-‬תקוה הדתית ושגד‪-‬‬ ‫של התנועה ביצע את משימותיו כמזכי­ וברומניה וגם למתיישבים בארץ‪ ,‬אפילו‬
‫רה בכלל אינה ראויה לתמיכה‪ ,‬שכן‬
‫היא פורקת עול מצוות‪ .‬וכאשר אמרה‬ ‫רו של פינסקר בנאמנות ובעקשנות אלה שלא נהנו מתמיבתו‪.‬‬
‫ההנהגה לפייס את הדתיים ונתנה בידי­‬
‫הם סמכויות מסוימות‪ ,‬הזדעזעו החילו­‬ ‫אבל לא ניסה לחרוג כהוא זה מן התחו­ משהפך רוטשילד לדמות המרכזית‬
‫נים‪ ,‬לפחות בחלקם‪ ,‬מן האפשרות‬
‫שבקרב חובבי‪-‬ציון תחול נסיגה מן‬ ‫מים המוגבלים‪ .‬הוא היה בעצם הטיפוס במפעל הארצישראלי‪ ,‬גרם בצד הטובה‬
‫״הקידמה״ ואז ינטשו את התנועה כל‬
‫שוחרי ״חופש הדעות״‪ .‬ובכך לא‬ ‫הגדולה שהביא‪ ,‬לחבלה גם במונהגים‬ ‫האידיאלי של המעשה הקטן‪.‬‬
‫הסתיימה הפלגנות‪ .‬גם בתוך המחנות‬
‫קמו אלה נגד אלה‪ .‬בשנת השמיטה‬ ‫גם האישים הבולטים במחנה הדתי וגם במנהיגים‪ .‬המשטר שקיים במוש­‬
‫תרמ״ט )‪ (1889-1888‬יצאו הדתיים‬
‫שתבעו לקיים את השמיטה בכל חומר‬ ‫של חובבי‪-‬ציון‪ ,‬שהחשוב ביניהם בותיו נטל מן המתיישבים את הגאווה‬
‫הדין‪ ,‬פינס והרב מ‪.‬ג‪ .‬יפה שישבו‬
‫לעניין זה היה הרב שמואל מוהליבר‪ ,‬במפעלם ואת עצמאותם ועורר בהם‬

‫לא עלו על עמיתיהם החילוניים‪ .‬אם נחיתות רבה בהשוותם את עצמם‬

‫טענו שאין התנועה מתפתחת משום לנתמכי ה״חלוקה״‪ .‬משאבדו את האמון‬

‫שאינה מושתתת על יסוד דתי ולכן בעצמם אבד האמון בהם גם בקרב‬

‫אינה קונה את ליבם של המוני העם‪ ,‬חובבי‪-‬ציון‪ .‬ואילו המנהיגים‪ ,‬לא זו‬

‫הרי כאשר ניתנה להם ההזדמנות‪ ,‬בעת בלבד שהתגמדו בצילו של רוטשילד‪,‬‬

‫שההנהגה נפלה לידיהם בוועידת וילנה אלא אף הגיעו לכלל מסקנה שכיוון‬

‫ב‪ ,1889-‬לא קידמו את העניינים אף שבידו הכוח והכסף מוטב להניח לו את‬

‫העשיה הגדולה‪.‬‬ ‫במעט‪.‬‬

‫מנהיגי חובבי‪-‬ציון לא היו רק נעדרי‬

‫תנופה אלא גם חסרי תעוזה‪ .‬באווירה‬ ‫עליה ללא מנהיגות‬
‫של התרוממות הרוח מייד אחרי ועידת‬

‫קאטוביץ‪ ,‬כאשר קופתם היתה מלאה‬

‫העליה הראשונה לא העלתה מקרבה למדי‪ ,‬לא העזו לגשת לרכישת קרקע‬
‫במשך כל עשרים‪-‬ושתים שנות קיומה שהכל וגם הם נשאו עיניהם אליה‪.‬‬
‫אישים שיעמדו בראשה וינחו אותה פינסקר חשש לסכן את כספי החובבים‬
‫בתוך ארץ‪-‬ישראל עצמה‪ .‬אין זה אומר ומשום כך גם נמנע מלסייע לחברה‬
‫שלא לוותה על‪-‬ידי אנשים בעלי שיעור פרטית שהוקמה למטרה זו על ידו‪ ,‬וכך‬
‫קומה‪ :‬יחיאל מיכל פינס‪ ,‬אליעזר בן‪ -‬נכשל העניין כולו‪ .‬וזו רק דוגמה אחת‬
‫יהודה ואולי זלמן דוד ליבונטין‪ .‬אבל מרבות‪.‬‬
‫פינס היה עסקן ולא מנהיג ועובדה היא אבל אם לא הצטיינו חובבי‪-‬ציון‬
‫שלא היה לו כלל צאן מרעית בעוד בתנופה ובתעוזה‪ ,‬הרי חוש הביקורת‬