Page 183 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 183
ה ה ת נ ק ש ו ת ב א ב ו ר א ִפ ע " ג ד ו ל ס ו ח ר י ה ִח ג ' א ז " 1 8 1
נזכר באיסור של שליח אללה [להרוג אישה] ועצר בעצמו .אלמלא
זה היינו מחסלים אותה בלילה .כאשר היכינו אותו בחרבותינו,
עבדאללה בן ֻאנַיְס תקע את חרבו בבטנו בכוח עד שהוציאה [מן
הצד השני] והוא [אבו רא ִפע] אומר" :די ,די" (ַק ְטני ַק ְטני) ויצאנו.
עבדאללה בן ַעתיּך היה קצר ראייה והוא נפל מן הסולם (ַדַרג'ה)
ונקע את ידו בצורה קשה ,ויש אומרים[ :נקע] את רגלו ,לפי מה
שאמר אבן ִהשאם .נשאנו אותו עד שבאנו לפתח בחומה שמוליך
מים מן התעלות שלהם ( ַמנְ ַהר מן ֻעיונִ ִהם) ונכנסנו אליו .הם הדליקו
אבוקות ורצו לכל עבר כדי לחפש אותנו .כשנואשו חזרו אל חברם
והקיפוהו בעודו גוסס ביניהם .אמרנו :כיצד נוכל לדעת שאויב
אללה מת? אמר אחד מאתנו :אני אלך ואבדוק [זאת] עבורכם .הוא
הלך ונכנס בין האנשים[ .מעבר לגוף ראשון ,הדובר הוא המתנדב
שהלך לבדוק זאת עבורם ].מצאתי את אשתו ואנשים מהיהודים
[או ממנהיגי היהודיםִ" ,רג'אל יַהוד"] סביבו ובידּה מנורה והיא
מביטה בפניו ואומרת :חי אללה ,שמעתי את קולו של אבן ַעתיּך
ואז אמרתי לעצמי שאני טו ָעה ,מה לאבן ַעתיּך במקומותינו? אז
פנתה לעברו כשהיא מביטה בפניו ואמרה :נפח את נשמתו ,חי אלוהי
היהודים .מעולם לא שמעתי דיבור שהיה מתוק יותר באוזניי[ .סוף
קטע בגוף ראשון] אז בא אלינו והודיענו .נשאנו את חברנו ובאנו
לשליח אללה והודענו לו על הריגת אויב אללה .חלקנו איש על
רעהו בפניו בקשר להריגתו וכל אחד מאתנו טען שעשה זאת .אמר
שליח אללה :הביאו את חרבותיכם .הבאנו לו אותן .הוא הביט בהן
ואמר על החרב של עבדאללה בן ֻאנַיְס[ :חרב] זאת הרגה אותו ,אני
רואה בה את שרידי המזון423.
שני אנשים מועלים כאן על נס ,המפקד עבדאללה בן ַעתיּך והלוחם
עבדאללה בן ֻאנַיְס ,שהרג למעשה את אבו רא ִפע .זהו אפוא הסיפור של
עבדאללה בן ּ ַכ ְעּב בן מא ִלּך מבני ַס ִלמה .ואולם ,כפי שנראה מיד ,קביעת
הענף של ח'זרג' שאליו השתייך עבדאללה בן ּ ַכ ְעּב אינה מספיקה ,ובמקרה
