Page 262 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 262

‫‪ 260‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫מינית‪ .‬הידיעה מופיעה בהקשר של השאלה אם מותר למכור שבויי מלחמה ( ַסּ ְבי)‬
                                          ‫ל"משתפים" כלומר עובדי האלילים‪.‬‬
                                                ‫‪ 3	 98‬ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי ב ‪.523-522‬‬
                                                   ‫‪ 	399‬עיני‪ֻ ,‬ע ְמַדת אלקארי יג ‪.68‬‬

‫‪ 	400‬מסופר שכאשר התכוננו המוסלמים לצאת ל ַח'יְּ ַבר חשו יהודי ַמדינה שאתם היה‬
‫למוחמד הסכם אי–לוחמה (אלד'ין ֻהם ֻמואִדעון ִלרסול אללה) מצוקה‪ ,‬כי ידעו‬
‫שסופה של ַח'יְּ ַבר יהיה כסופם של ַקיְנֻקאע‪ ,‬נצ'יר וֻקַריְט'ה‪( .‬אבל לאמתו של דבר‬
‫הם היו בטוחים בניצחון ַח'יְּ ַבר לפי מה שמסופר בהמשך‪ ):‬אבו אל ַש ְחם התעקש‬
‫לגבות חוב כספי קטן עבור שעורה שמכר לבן שבט ַא ְס ַלם‪ .‬בסופו של דבר נפלה‬
‫בידי האסלמי הזה ב ַח'יְּ ַבר שבויה שהייתה קרובת משפחה של אבו אלשחם‪ ,‬והוא‬

                 ‫מכר לו אותה בסכום ניכר‪ .‬ראו‪ :‬ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי ב ‪.635-634‬‬
                             ‫‪ 	401‬אלוסי‪ ,‬רוח אלמעאני כא ‪ .160‬אלוסי מת ב–‪.1854‬‬

‫‪ 	402‬המונח " ַצ ִפּי" מציין את הפריטים המובחרים בשלל שהמנהיג בוחר לעצמו‪ .‬עיין‬
‫לעיל‪ .152 ,‬לדברי יעקובי‪ ,‬תאריח' ב ‪ 53-52‬מוחמד בחר (" ִא ְצ ַטפא" מלשון " ַצ ִפּי")‬
‫‪ 16‬ילדות (או נערות‪" ,‬ג'אִריה") וחילק אותן בין העניים בבני הא ִשם (כלומר בני‬
‫משפחתו)‪ .‬לעצמו לקח אחת מהן ושמה ריחאנה‪ .‬מטעיהם ונשותיהם של בני ֻקַריְט'ה‬
‫חולקו‪ .‬אחמד (ברכאת)‪ ,‬מוחמד והיהודים ‪ 123‬רואה בנישואין ליהודיות ַריְחאנה‬
‫ו ַצ ִפּיה (שתיזכר להלן) סימן של רצון טוב‪"The Union with Rayḥānah was in fact :‬‬
‫‪a political announcement that the Apostle had closed the chapter of bitterness‬‬

‫‪and was making another attempt to win the friendship of the B. Qurayẓah‬‬
‫"‪ .through marriage with a lady of their clan‬הדבר תואם את טענתו שלפיה גברי‬
‫ֻקַריְט'ה לא הוצאו להורג‪ .‬על הנישואין ל ַצ ִפּיה אומר אחמד‪"He took Ṣafīyah in :‬‬
‫‪marriage and thus sealed his alliance with the most important Jewish power in‬‬

   ‫"‪ .the Ḥijāz‬דומה שאחמד יתקשה למצוא שותפים להשקפות המוזרות האלה‪.‬‬
                                              ‫‪ֻ 4	 03‬מקא ִתל בן סלימאן‪ ,‬תפסיר ג ‪.43‬‬

‫‪ֻ 4	 04‬מקא ִתל בן סלימאן‪ ,‬תפסיר ג ‪ַ :341‬פַק ַת ַל ִמנְ ֻהם ַאְרּ ַבע מאיה וַ ַח' ְמסין ַרגֻ'לא וַ ַס ַּבא‬
‫ַס ְּבע מאיה וַ ַח' ְמסין ַרגֻ'לא‪ .‬בהמשך אותה פסקה נאמר שמספרם של השבויים היה‬

                                                ‫‪ ,700‬אבל לא נמסר מה טיבם‪.‬‬
‫‪ 4	 05‬למשל טברי‪ ,‬ג'אמע אלביאן ח ‪ :6649‬וַ ַת ְא ַסרון ַפריקא‪ ]...[ :‬וַ ֻהם נִסא ֻא ֻהם וַַד'ראִרּיֻ ֻהם‬

                                                                ‫אלד'ין ֻסּבוא‪.‬‬
‫‪ 4	 06‬מקריזי‪ ,‬אמתאע אלאסמאע ו ‪ .133-131‬יש שטענו ששמה ֻרּ ַביְחה‪ .‬ראו‪ :‬אבן עסאכר‪,‬‬
‫תאריח' ג ‪ .242‬גיל‪ ,‬הקדש ‪ 132‬קורא לה ַרּביחה ואומר שהיא קיבלה ממוחמד מטע‬
‫תמרים‪ ,‬אך אין הדבר כך — מוחמד רק שיכן אותה במטע תמרים ב"עא ִליה"‪ .‬בעונת‬
‫גדיד התמרים הוא נהג לפעמים לבלות אצלה את שעות היום החמות‪ ,‬והיו שטענו‬

                       ‫ששם לקה במחלה שגרמה למותו‪ .‬ראו‪ :‬אבן עסאכר שם‪.‬‬
‫‪ 4	 07‬טבעי הדבר ש ַטּ ַברי אינו מזכיר את שם הספר‪ .‬כדרכם של מוסרי ה ַחדית' הוא אינו‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267