Page 36 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 36
34מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
למוחמד שכמוהר העניק לה חתיכת זהב בגודל של גלעין תמר — היה זה
אפוא הרווח שלו מן המסחר במשך כמה ימים .מוחמד הורה לו לערוך
סעודה ,ולו גם צנועה ,לרגל נישואיו .לאחר מותו של עבד אלרחמן קיבלה
כל אחת מנשותיו מאה אלף (ִדְר ַהם) 38.מאחורי הסיפור על כישרון המסחר
של עבד אלרחמן יש התפארות אנושית פשוטה וגם עניין הלכתי (סעודת
החתונה) ,אבל אנו מזהים כאן מאפיין חשוב של חברי מוחמד שבאו אתו
ממכה ל ַמדינה .חברו המפורסם של מוחמד ,אבו ֻהַריְרה ,ספג ביקורת על
המספר הרב של מסורות שמסר .הוא הסביר שבשעה שהאנצאר עסקו בעבודת
האדמה וה ֻמהאגִ'רון סחרו בשווקים ,הוא נשאר עם מוחמד בתמורה לאוכל
שקיבל .הוא היה נוכח שעה שהם נעדרו ,הוא זכר שעה שהם שכחו 39.איננו
חייבים להניח שהדברים אירעו בדיוק כפי שהם מתוארים כאן ,אבל אנו
למדים על הנטייה העסקית וכישוריהם המסחריים של חברי מוחמד .עם
זאת חשוב לציין שה ֻמהאגִ'רון ב ַמדינה שלחו את ידם גם בחקלאות .הפרטים
על יציאת שבטי ַקיְנֻקאע ונצ'יר לגלות מאלפים בהקשר המסחרי .בדרכם
צפונה לסוריה הרכיבו ַקיְנֻקאע את הנשים והילדים על גבי גמלים ואילו
הגברים הלכו ברגל .הם שהו בוואדי אלֻקרא חודש ימים .היהודים בוואדי
אלֻקרא סיפקו גמלים להולכי הרגל ,והם המשיכו לאדרעי 40.נצ'יר ,לעומת
זאת ,יצאו מ ַמדינה ברוב פאר והדר ובשיירה ארוכה ,ומטלטליהם נישאו
על גבי 600גמלים 41.היה זה מבצע לוגיסטי מורכב ,וברור שבידי נצ'יר,
בניגוד לַקיְנֻקאע ,היו האמצעים והידע שנדרשו כדי לארגן אותו.
במקום שבו יש מסחר יש גם הלוואה בריבית ,ואכן היהודים עסקו גם
בכך .אבו רא ִפע ַסּלאם בן אבי אל ֻחַקיְק מבני נצ'יר" ,גדול סוחרי ה ִחג'אז",
הלווה לאדם אחד 80דינרים והיה אמור לקבל ממנו כעבור שנה 120דינרים.
כשגלו בני נצ'יר ממדינה ,נאלץ אבו רא ִפע להסתפק בקרן בלבד 42.ידיעה
דומה קיימת בנוגע לַקיְנֻקאע 43,מה שמלמד על נדידת מוטיבים בסיפורי
ההגליה של שני השבטים היהודיים .יש להניח שאפשר היה לייחס את
ההלוואה בריבית לכל אחד משני השבטים משום ששניהם עסקו בכך.
מסחרם של נצ'יר היה קשור כנראה ל"אוצר הקהילה" שלהם .האוצר,
שהכיל כלים יקרים ותכשיטים ,נשמר באמתחת עשויה עור גמל ,שאכן
