Page 39 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 39
ַמ ד י נ ה ֶע ר ב ה א ס ל א ם 3 7
חמת המזג של עלי בן אבי טא ִלּב (בן דודו של מוחמד ,שהיה הח'ליף הרביעי
באסלאם) .היא כינתה את הקאצ'י "עבד יהודי" והטיחה בו את ההאשמה
המפורשת שאביו (כאמור מדובר בסבו ולא באביו) גלה מ ַמדינה יחד עם בני
נצ'יר כאשר מוחמד הגלה אותם ליריחו ,שכן דבק בקנאות בדתם 51.זאת
כאמור הדוגמה הספציפית היחידה שיש בידינו של ילד שגדל בקרב נצ'יר.
ההקשר השערורייתי מאשר את הסברה שהזיקה ליהודים הייתה מקור מבוכה
עבור צאצאי הילדים שיצאו עם היהודים לגלות.
לאחר שהתעכבנו מעט אצל דודו החורג ,נחזור עתה לזַיְד בן ַת'אּ ִבת עצמו.
בילדותו למד בבית המדרש קרוא וכתוב בערבית וכנראה למד במקביל,
כבר לפני האסלאם ,גם את הכתב העברי או הארמי .משפחתו טענה שלמד
את הכתב הזה" ,הכתב של היהודים" ,תוך קצת יותר משבועיים .הוא עשה
זאת לבקשת מוחמד ,שנזקק למישהו שיקרא עבורו את מכתבי היהודים
(הכוונה למסמכים מסחריים מסוגים שונים) .ואולם ,מאחר שבעלי הטענה
הזאת הם בני משפחתו ,סביר להניח שהיא מגמתית ואפולוגטית .זַיְד אינו
מוצג כתלמיד המצטיין בבית המדרש היהודי ,זה שאינו מסתפק כמו שאר
הצעירים מ ַאוְס וח'זרג' בלימוד קרוא וכתוב בערבית אלא מוסיף לכך גם
את "הכתב של היהודים"; במקום זאת העדיפה משפחתו להציגו כמי שלמד
את הכתב הזה לאחר ה ִהגְ'רה לפי בקשה מפורשת של מוחמד .בכך זכינו
כבדרך אגב לעדות מפורשת לכך שהיהודים ב ַמדינה נהגו לכתוב ערבית
באותיות עבריות או ארמיות כבר לפני האסלאם52.
ידיעת קרוא וכתוב הכשירה את ַע ְמר בן חזם הצעיר לתפקיד שלטוני כבר
בתקופת מוחמד 53,והדבר נכון גם בנוגע לזַיְד ,שהיה נאמן ללא סייג למוחמד
ולשבט ֻקַריְש 54.הוא היה אחד ממזכיריו של מוחמד ,ואחרי מות מוחמד
מילא תפקידים שונים בשירות המדינה ,כולל ניהול אוצר המדינה בזמן
הח'ליף השלישיֻ ,ע ְת'מאן בן ַעפאן .התפקיד החשוב ביותר מבחינת תולדות
האסלאם הוטל עליו כשהיה בשנות ה– 40המוקדמות שלו :הח'ליף ֻע ְת'מאן
העמיד אותו בראש הוועדה שהכינה את העותק המוסמך או "הממשלתי"
של הקוראן .על רקע הבחירה בזַיְד לראשות הוועדה אנו מוצאים — במקור
אחד בלבד — התבטאות קשה ואפילו שערורייתית של אבן מסעוד 55,שהיה
