Page 88 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 88
86מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
ההתנקשות באבו ַע ַפּך "אבי הטיפשות"
בעיר ֻקּבאא שבמערב ה"עא ִליה" היו למוחמד תומכים ומתנגדים כאחד.
ֻקּבאא הייתה העיר של ענף ַע ְמר בן ַעוְף מ ַאוְס .אחד מבני הענף הזה ,אבו
עאמר אלרא ִהּב או "הנזיר" ,היה מראשי המתנגדים למוחמד .ההתנגדות
למוחמד בֻקּבאא נמשכה לכל הפחות עד שנת ,630עת ציווה מוחמד
לשרוף מסגד שהקימו שם מתנגדיו 161.לצד ענף זה של ַאוְס התגוררו
בֻקּבאא גם אנשים משבטים אחרים .לאחד מבני נצ'יר היו שם שלושה
בתים מבוצרים162.
כמו ַע ְצמאא היה גם היהודי אבו ַע ַפּך משורר .הוא היה זקן מופלג (גילו
היה כביכול 120שנה) וחיבר בתי שיר בגנות האסלאם .פירוש שמו (נכון
יותר ה"ּ ֻכנְיה" שלו ,על שם בנו הבכור) הוא "אבי הטיפשות" ,אבל מדובר
כמובן בשם גנאי שהודבק לו בזמן מוחמד או מאוחר יותר 163.המתכונת
שפגשנו בהתנקשות ב ַע ְצמאא קיימת גם כאן :הייתה זאת פעולת יחיד,
וגם במקרה זה איש אינו מתחרה במתנקש על האשראי .המתנקש היה מן
הענף של אבו עפך בשבט ַאוְס ,ענף ַע ְמר בן ַעוְף ,ושמו ַסא ִלם בן ֻע ַמיְר בן
ַת'אּ ִבת .ליתר דיוק ,הוא השתייך לקבוצת משנה של ַע ְמר בן ַעוְף ששמה
ַת' ְע ַלּבה ,ואפשר להניח שגם קרבנו היה מאותה קבוצת משנה .ההתנקשות
אירעה לאחר קרב ּ ַבְדר ,שסאלם השתתף בו 164.במקור אחד נמסר שאבו
עפך התאסלם למראית עין (נִפאק) 165,אבל במקור אחר נאמר בפירוש שלא
התאסלם166.
גם כאן אין מדובר בפעולה קרבית אמתית .סאלם נדר חגיגית להרוג
את אבו עפך ולו גם במחיר הקרבת חייו ( ַע ַלּיַ נְַד'ר ַאן ַאְק ֻת ַל ַאּבא ַע ַפּך
ַאוְ ַאמו ַת דונַ ֻה) ,אבל הקרבן היה כאמור זקן מופלג והסיכון לא היה רב.
סאלם המתין לשעת כושר .בליל קיץ אחד ישן אבו עפך בחצר .בא סאלם
ותקע את חרבו בכ ֵבדו ואחר כך נשען עליה עד שהחרב חדרה למזרון.
אויב אללה זעק ,אנשים שדעתם כדעתו (כלומר מתנגדי מוחמד) נאספו
ובאו והכניסוהו לביתו וקברוהו 167.סגנון הסיפור כולל נדרו של המתנקש,
ובייחוד הפרטים הפלסטיים ,מרמזים לכך שהסיפור נשמר על ידי צאצאי
