Page 89 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 89
התחלת העימות 87
סאלם .סאלם היה כנראה אדם צעיר למדי בעת ההתנקשות .הוא חי עד
זמנו של הח'ליף ֻמעאוִיה ואכן היו לו צאצאים168.
מעשהו של סאלם הוא עדות נוספת ל"השתנות הלבבות" .כמו במקרה של
ַע ְצמאא ,אין מדובר רק בהריגת זקן חסר ישע בליל קיץ חם אלא בקריאת
תיגר על הסולידריות ,שהיא יסוד החברה השבטית .התנקשות פוליטית
בבן שבט לא הייתה דבר של מה בכך .הרוצח אדם משבטו מוקע על ידי
השבט .עם זאת אל לנו לשכוח שלצד ֻע ַמיְר בן עדי ,סאלם בן ֻע ַמיְר ושאר
המתנקשים עמדו ה" ֻמ ְא ִמנון" מ"הסכם האומה" ,שהתחייבו לסולידריות
הדדית כתחליף לסולידריות השבטית 169.בשנים הקריטיות הראשונות
שלאחר ה ִהגְ'רה לא הייתה עוד המסגרת השבטית הערובה הבלעדית לביטחון
בֻקּבאא וב ַמדינה כולה .כללי המשחק השתנו .במבט לאחור נתפס מעשהו
של סאלם כציון דרך חשוב במלחמת מוחמד באויביו.
ההתנקשות בַּכ ְעּב בן אל ַא ְש ַרף
ההתנקשות בּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף ,שהיה ממנהיגי נצ'יר ,הייתה בעלת משמעות
רבה הרבה יותר מההתנקשויות בשני המשוררים ,ואכן שפע הידיעות עליה
הולם את חשיבותה .מאחר שהשתתפו בה כמה אנשים ,הייתה ביניהם
תחרות על האשראי שהגיע לכל אחד מהם ,ולפיכך אין תמימות דעים
בדבר פרטי ההתנקשות .מכל מקום ,מסגרת האירוע ברורה ומוסכמת
בכל המקורות .אדרבא ,חילוקי הדעות על הפרטים מעידים על חיוניות
ההיסטוריוגרפיה האסלאמית ועל ההקשר החברתי והפוליטי שבו נוצרה
הביוגרפיה של מוחמד.
אפשר לומר שההתנקשות בּ ַכ ְעּב ,כמו גם ההתנקשויות במנהיגי ַח'יְּ ַבר
(ראו להלן) ,היו מעין "מבצע שבטי" .במקרה של ּ ַכ ְעּב היו המתנקשים
מענף נַּבית של שבט ַאוְס .מן הראוי להתעכב מעט על תולדות הענף הזה,
שתרומתו להצלחת מוחמד ב ַמדינה הייתה ניכרת .תרומת נַּבית עלתה על
תרומת ַע ְמר בן ַעוְף ,ובוודאי על זו של ענפי ַאוְס אללה שכלל לא היו
