Page 91 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 91

‫התחלת העימות ‪89‬‬

‫לפגוע בהם [כלומר באלה שלא עשו אתם הסכם] במשנה עוז ולתקוף‬
‫אותם משעה שבני ַע ְמר בן ַעוְף ו ַאוְס מנאת [ ַאוְס אללה] עשו אתם‬
‫הסכם אי–לוחמה‪ַ .‬אוְס‪ ,‬להוציא את אלה שהזכרנו [כלומר אלה שעשו‬
‫הסכם אי–לוחמה עם ח'זרג']‪ ,‬גמרו אומר לעבור [אל ִאנְ ִתקאל‪ ,‬כלומר‬
‫לצאת לגָלות] מ ַמדינה‪ .‬בני ַס ִלמה [מח'זרג'] תקפו מטע של בני עבד‬
‫אל ַא ְש ַהל ו ְשמו אלִר ְעל ונלחמו בהם עליו‪ַ .‬ס ְעד בן ֻמעאד' אל ַא ְש ַה ִלי‬
‫[כלומר מעבד אל ַא ְש ַהל] נפצע פצעים קשים‪ .‬בני ַס ִלמה נשאו אותו‬
‫אל ַע ְמר בן אלגַ'מּוח אלח'זרג'י [מבני ַס ִלמה]‪ ,‬והוא העניק לו [ל ַס ְעד]‬
‫חסות וכן העניק חסות ל[מטע] אלִר ְעל מפני שריפה וכריתת העצים‪.‬‬

                            ‫ַס ְעד גמל לו על כך בקרב ּ ֻבעאת' [‪]...‬‬
‫אחר כך הלכו ַאוְס [כלומר אלה מ ַאוְס שלא הצטרפו להסכם אי–הלוחמה‬
‫עם ח'זרג'] למכה כדי לכרות ברית עם ֻקַריְש נגד ח'זרג'‪ .‬הם העמידו‬
‫פנים שהם רוצים לעשות " ֻע ְמרה" [עלייה לרגל שלא בעונת העלייה‬
‫לרגל]‪ .‬לפי הנהוג אצלם‪ ,‬כאשר איש מהם רצה לעשות " ֻע ְמרה" או‬
‫ַחג'‪ ,‬יריבו לא עמד בדרכו‪ .‬העולה לרגל ב" ֻע ְמרה" נהג [כדי לציין‬
‫זאת] לתלות על ביתו גדמים של ענפי תמרים (ּ ַכראניף)‪ .‬הם עשו‬
‫זאת‪ ,‬הלכו אל מכה‪ ,‬באו אליה ועשו ברית עם ֻקַריְש‪ 170.‬אבו גַ' ְהל‬
‫[מענף ַמ ְח'זום של ֻקַריְש] נעדר [ממכה וממעמד החתימה]‪ .‬כאשר‬
‫בא‪ ,‬מתח על כך ביקורת ואמר לֻקַריְש‪ :‬האם לא שמעתם את דברי‬
‫הקדמונים‪ :‬אוי לתושבי המקום מפני הבאים להשתכן אצלם (וַיְל‬
‫ִל ְל ַא ְהל ִמן אלנאזִל)‪ .‬הם [המשתכנים] מרובים ובעלי גבורה‪ ,‬ועל‬
‫פי רוב כשבני שבט באים להשתכן אצל בני שבט אחר הם [בסופו‬
‫של דבר] ַמגְלים אותם מארצם ולוקחים אותה מידם‪ .‬אמרו [ֻקַריְש]‪:‬‬
‫כיצד נמצא מוצא [ונתחמק] מן הברית אתם? אמר‪ :‬אני אטפל בהם‬
‫עבורכם [או‪ :‬אני אפטור אתכם מרעתם‪ ,‬אנא ַאּ ְכ ִפיּ ֻכמּו ֻהם]‪ .‬אז יצא‬
‫עד שבא ל ַאוְס ואמר‪ :‬אתם כרתתם ברית עם בני שבטי בעודי‬
‫נעדר‪ .‬באתי לכרות ִאתכם ברית ולהזכיר לכם דבר מה בנוגע‬
‫אלינו שאחריו [כלומר אחרי שתדעו עליו] תוכלו לעשות כרצונכם‪.‬‬
‫אצלנו‪ ,‬כשהשפחות יוצאות אל שווקינו‪ ,‬הגבר נוהג להדביק שפחה‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96