Page 17 - ETMOL_118
P. 17
יאנוש קורצ׳אק וחניכיו המזוודה
שנתגלתה
מורה ושלושה חניכים
נעדרו ביום הגירוש
וכך ניצלו
כתבים של קורצ׳אק
מאת שלמה שבא
שהתקיימה בוורשה באוגוסט .1990 נוספים של יאנוש קורצ׳אק מימי יאנוש קורצ׳אק היה מיוחד במינו.
באותו כינוס סיפר מיכאל-מישה המלחמה ,כשהוא מנהל את בית־ קורצ׳אק היה אומר כי כל אדם הוא
ורולבסקי ,מי שהיה מחנך בבית־ היתומים ומנסה חסר אונים עד אימה מיוחד במינו ,והוא צדק .אבל בכל
היתומים של קורצ׳אק :ביום הגירוש, להציל את הילדים הננטשים לעתים זאת ,כולם מיוחדים וקורצ׳אק היה
ב 5-באוגוסט 1942הוא עבד יחד עם בפתח בית־היתומים על״ידי ההורים מיוחד יותר; קורצ׳אק ,שהלך עם ילדי
שלושה חניכים בוגרים מחוץ לבית שאינם יכולים לעשות למענם מאומה. בית־היתומים שניהל אל הרכבת שהו
היתומים .כשחזרו בתום העבודה, הכתבים יצאו לאור על-ידי אוניברסי בילה אותם אל מחנה־ההשמדה ,והוא
מצאו את הבית ריק מילדים ואנשים. טת חיפה ,האגודה על שם קורצ׳אק מעודד את הילדים הרעבים ,העייפים,
על השולחנות נותר האוכל שלא הספי ובית לוחמי הגיטאות )״עיונים החולים והיראים למות -היה יותר
קו לאכול .הגרמנים שילחו את הילדים במורשתו של יאנוש קורצ׳אק, מכל אדם ,וזאת ,גם מפני שהיה מתנגד
והמורים אל המשרפות .מיכאל מקורות חדשים מהגיטו״( ,וגילויים לשמוע דברים כאלה והיה מוכיח שאין
ורולבסקי ושלושת החניכים הבינו היה מפתיע ,כפי המסופר בפתח הספר זה נכון ,והיה צודק .גם זה היה קור־
שמסוכן לשהות בבית ושעליהם
להסתלק במהירות .בחדרו של קור- מפי המביאים לדפוס: צ׳אק.
צ׳אק ,מתחת לשולחן ,מצאו מזוודה במאי 1988התקיים בוורשה כינוס
ולתוכה הכניסו את כל הניירות שמצאו בינלאומי של חניכי קורצ׳אק שבו ועל כן ,צריך לחזור ולשוב ולספר
בחדר ומיהרו לעזוב את הבית .במהלך השתתפה גם משלחת מישראל .בנימין עליו ,שכן חמישים שנה אחר־כך הכל
נדודיהם מחוץ לגיטו הגיעו הארבעה אנוליק ייצג בכינוס את מוזיאון ״בית עשוי להיעשות נדוש ונשכח וקולם של
לדירה ברחוב אוסטרובסקה ושם לוחמי הגיטאות״ .במהלך הכינוס היסטוריונים ,חדשים וישנים ,גובר
השאירו את המזוודה .אפשר שהחומר נפגשה אתו ,ביוזמתה ,אשה פולניה והולך ,והם אומרים ,שזה קרה לכל
שנמצא היה באותה מזוודה ,שנתגלתה וסיפרה לו שבידי מכרה שלה מצוי ותמיד ,וצריך להבין ,וצריך לחקור את
על־ידי אלמוני או אלמונית ונשמרה חומר ארכיוני של בית היתומים שניהל התעודות ולהציג את כל הצדדים,
יאנוש קורצ׳אק בגיטו ורשה והיא ההיסטוריה אינה רגשנית ,היא באה
על ידם. מוכנה למסור אותו לארכיון קורצ׳אק לחקור מה שקרה ,ושומעת את כל
שבבית לוחמי הגיטאות ולאגודת
הכתבים שנשארו הופיעו בדפוס קורצ׳אק בישראל ,בשני תנאים, הצדדים ומבינה את כולם.
בפולנית ועכשיו בעברית .הם מכילים האחד ,העתק של כל החומר יימסר אולי לעת אשר כזאת ,כדאי לחזור
התכתבויות של קורצ׳אק עם אישים לאגודת קורצ׳אק בוורשה ,והשני, ולקרוא בקורצ׳אק .גם הוא הבין
ומוסדות שונים בגיטו ,בהם הוא דורש שמה של האשה המחזיקה בו יישמר לכאורה את כל הצדדים ולא האשים
ומבקש ומתחנן למען בית-היתומים, בסוד כל עוד היא בחיים .תנאים אלו איש ,ותיאר ,בשנתיים שניהל בגיטו
וכן דו״חות כתובים לכאורה ללא ורשה את בית״היתומים ,איך מתים
התרגשות ,על רעב הילדים ומחלותי- כובדו. נגד עיניו הילדים שהוא מבקש להציל
הם ,על גסיסתם ומיתתם ,ורשימות את חייהם ,מבלי להתרגש כמעט .הוא
בסגנונו הידוע ,על יחסים בין ילדים, כיצד ניצל החומר הארכיוני? על ידע כי רעת האדם עמוקה עד אין
על נסיונותיהם של הילדים לתיקון אחת ההשערות נמסר בישיבת ההנה
לה של אגודת קורצ׳אק הבינלאומית, הצלה.
בשנה האחרונה נתגלו כתבים
17