Page 19 - ETMOL_118

‫השרון‪ .‬חלקם התיישב בשכונת אליע­‬ ‫שער האחוזה שנותר עד היום‬ ‫אידלמן העדיף את הקרקעות הסמוכות‬
‫זר שזה עתה קמה וגבלה בפרדס‪,‬‬ ‫למרכז העירוני ההולך ומתפתח ‪ -‬תל־‬
‫וחלקם בצריפים בגן‪-‬השרון‪ .‬בשנת‬ ‫שלא באמצעות הלשכה‪ .‬הלשכה‬ ‫אביב‪ ,‬ורכש ‪ 850‬דונם באיזור כפר־‬
‫‪ 1934‬החלו העצים להניב פרי‪ ,‬ובמקום‬ ‫הפעילה לחץ על הפועלים החברים בה‬ ‫סבא‪ .‬סמילנסקי המליץ על עזרא דנץ‬
‫עמדו שמונה צריפים לפועלים ולמנהל‬ ‫לשבות ולא לעבוד בפרדסי הקנדים‬ ‫כמנהל עבודה לפרדסים העומדים‬
‫העבודה‪ ,‬בית אריזה‪ ,‬סככה לציוד‬ ‫בגן‪-‬השרון‪ .‬הפועלים הוותיקים עזבו‬ ‫להינטע בקרקעות החדשות‪ .‬דנין היה‬
‫החקלאי ובית משאבות‪ .‬באותה שנה‬ ‫את המקום ואידלמן שכר פועלים‬ ‫חקלאי מנוסה‪ ,‬בקי בתנאי הארץ ומומ­‬
‫הצטרף אידלמן לאגודה הקואופרטי­‬ ‫ערבים‪ .‬פרשת פועלי בית״ר בפרדס‬
‫בית לאריזה ולשיווק פרי‪-‬הדר ״חברת‬ ‫אידלמן התנפחה לממדים גדולים‬ ‫חה בגידול הדרים‪.‬‬
‫אדיר״‪ ,‬והחל לדבר על ליבם של‬ ‫והשתלבה במאבק הפועלים על שכר‬ ‫באפריל ‪ 1928‬עלתה משפחת אידל־‬
‫השותפים‪ ,‬שהגיעה העת לחלק את‬ ‫עבודה‪ ,‬על ההגמוניה של לשכת‬ ‫מן לארץ והתיישבה בתל״אביב‪ .‬מקם‬
‫העבודה ההסתדרותית במשלוח‬ ‫אידלמן החל מטפל בענייני הקרקעות‬
‫הנחלה ביניהם‪ ,‬כמדובר‪.‬‬ ‫פועלים ושאלת העסקתם של פועלים‬ ‫והמטע‪ .‬במאי הושלמה רכישת הקר­‬
‫בשנת ‪ 1935‬עלתה לארץ משפחת‬ ‫ערבים בפרדם יהודי‪ .‬בשביתה התער­‬ ‫קע‪ ,‬שנרשמה על שם תשע המשפחות‬
‫בו גם משה סמילנסקי ויהושע חנקין‬ ‫והוחלט לקרוא למקום גן‪-‬השרון‪.‬‬
‫ליינס‪ ,‬ומיד אחריה‪ ,‬בראשית ‪,1936‬‬ ‫וניסו להרגיע את הרוחות‪ :‬הם דרשו‬ ‫השותפים נתנו ייפוי‪-‬כוח לאידלמן‬
‫עלו משפחות צ׳רטקוב ובן‪-‬יוסף‪ .‬שאר‬ ‫לצרף את הבית״רים לעבודה בפרדסי‬ ‫לנהל את ענייני היישוב הקנדי הקטן‬
‫השותפים נשארו בקנדה וביקשו‬ ‫היהודים הפרטיים‪ ,‬ולהפוך את מטעי‬ ‫וגם החליטו‪ ,‬ששש שנים לאחר הנטי­‬
‫מאידלמן להמשיך ולטפל במטעים‪.‬‬ ‫ההדרים למקור תעסוקה לכל פועל‬ ‫עה יחולק השטח לנחלות‪ ,‬וכל משפחה‬
‫באפריל ‪ 1936‬התבצעה חלוקת הקרק­‬ ‫יהודי‪ .‬מקנדה הגיעו מכתבים של‬ ‫תקבל שטח קרקע בהתאם להשקעתה‪.‬‬
‫עות בגן‪-‬השרון‪ ,‬ובאוגוסט הניחו את‬ ‫השותפים האחרים‪ ,‬ובהם התבקש‬ ‫‪ 30‬דונם יוקצו לבניית מרכז יישובי‬
‫אבן‪-‬הפינה לבית משפחת ליינס‪ .‬למע­‬ ‫אידלמן לקבל פועלים אך ורק דרך‬ ‫קטן סמוך לכביש העומד להיסלל בין‬
‫שה היתה זו המשפחה היחידה מבין‬ ‫כפר‪-‬סבא ומושבות השרון‪ .‬במרכזו‪,‬‬
‫השותפים שהתגוררה במקום‪ .‬האחרים‬ ‫הלשכה‪.‬‬ ‫הוחלט‪ ,‬יוקמו בתי מגורים לבעלי‬
‫ביקרו בפרדס רק בסופי השבוע‪ .‬מרי‬ ‫בשנת ‪ 1932‬ביקרו בגן‪-‬השרון‬ ‫הקרקע ולפועלים ‪ -‬לרווקים חדרים‬
‫ליינס‪ ,‬שהיתה לימים כתבת בעתון‬ ‫אחדות מהמשפחות השותפות בפרדס‪,‬‬ ‫משותפים ולבעלי משפחות בתים‬
‫״ג׳רוזלם פוסט״‪ ,‬תיארה בספרה ״הא­‬ ‫וכשחזרו לקנדה דיווחו על הצלחתו‬ ‫קטנים עם משק עזר וכן יוקם מטבח‬
‫רץ המובטחת״‪ ,‬את קורות המשפחה‬ ‫של המפעל החקלאי הקנדי הראשון‬ ‫משותף לפועלים‪ ,‬סככה לכלי העבודה‪,‬‬

‫ואת החיים בגן‪-‬השרון‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫משתלה‪ ,‬ובית אריזה‪.‬‬
‫בתקופה זו קשר אידלמן קשרים‬ ‫בשנתיים הראשונות גרו בפרדס‬
‫תקופת מאורעות הדמים תרצ״ו‪-‬‬ ‫חזקים עם פרדסנים שהקימו אחוזות‬ ‫מנהל העבודה‪ ,‬שלוש משפחות פועלים‬
‫תרצ״ט ושנות מלחמת העולם השנייה‬ ‫מטעים דומות לגן‪-‬השרון באזורים‬ ‫קבועות‪ 15 ,‬פועלים רווקים‪ ,‬שהיו‬
‫פגעו בהתפתחותו של הישוב‪ .‬אידלמן‬ ‫אחרים בארץ‪ :‬משפחת פוליקנסקי‬ ‫שייכים לגרעין ״הכובש״ שהתגורר‬
‫מכר את חלקו בפרדס בשנת ‪,1952‬‬ ‫ומשפחת יפה שהקימו את גן‪-‬רווה‬ ‫בכפר‪-‬סבא וחיכה להתיישבות‪ .‬אידלמן‬
‫בשפלה‪ ,‬עם משה גרדינגר שהקים את‬ ‫עצמו לא התגורר בפרדס אבל ביקר‬
‫ובעקבותיו הלכו גם שותפים אחרים‪.‬‬ ‫קלמניה מצפון לגן‪-‬השרון‪ ,‬עם משפחת‬ ‫בו יום‪-‬יום‪ .‬אידלמן הקפיד לבחור את‬
‫מאוטנר ועוד‪ .‬בעלי האחוזות החליפו‬ ‫פועליו ודרש תמורה בעד השכר‬
‫כיום‪ ,‬על הכביש המוביל למושב גן‪-‬‬ ‫ביניהם מידע‪ ,‬למדו מההצלחות‬ ‫הגבוה‪ ,‬ששולם במטע‪ .‬בין פועליו היו‬
‫חיים בגבול שכונת‪-‬אליעזר‪ ,‬ניתן‬ ‫ומהכישלונות של כל אחד וביקרו זה‬ ‫שהשתברו ‪ 20‬גרוש ליום‪ 25 ,‬וגם ‪.30‬‬
‫לראות עדיין את שער הברזל אשר‬ ‫השכר הגבוה‪ ,‬קיווה‪ ,‬יעודד את הפוע­‬
‫הוביל לפרדס גן‪-‬השרון‪ ,‬את בית‬ ‫אצל זה‪.‬‬ ‫לים לתפוקה גבוהה וגם להישאר‬
‫מנהל העבודה‪ ,‬הסככה‪ ,‬בית המשאבות‬ ‫הצלחת הפרדס הביאה את הפועלים‬ ‫במקום ולא לנדוד למטע אחר‪ .‬אידלמן‬
‫ושלד ביתם של משפחת ליינס‪ .‬אלה‬ ‫אשר שבתו ועזבו את המקום‪ ,‬לחזור‬ ‫יצר תמריצים נוספים לפועליו‪ :‬הוא‬
‫ולבקש מאידלמן לקבלם לעבודה בגן‪-‬‬ ‫הבטיח לפועל קבוע תמיכה כספית‬
‫הם שרידים ועדות להתיישבות הקנ­‬ ‫להקמת משק עזר באדמות המטע על‬
‫דית בכפר‪-‬סבא‪.‬‬ ‫שטח של ‪ 10‬דונם‪ .‬ההלוואות היו‬

‫נוחות והתפרסו על פני מספר שנים‪.‬‬

‫פועלות שגרמו לשביתה‬

‫תוכנית משקי העזר לא מומשה‬
‫בגלל סיכסוך עם הפועלים בענייני‬
‫שכר ובגלל שביתה שפרצה בפרדם‬
‫באפריל ‪ ,1930‬בעקבות הזמנת ‪29‬‬
‫פועלים לעבוד בפרדס דרך לשכת‬
‫העבודה בפרדס‪-‬חנה‪ .‬הלשכה שלחה‬
‫‪ 18‬בחורות‪ ,‬ואידלמן כעס וטען שלע‪-‬‬
‫בודת הנשים יש פריון נמוך‪ .‬כדי‬
‫להתגבר על החוסר בידיים עובדות‬
‫הזמין שניים מחברי פלוגת העבודה‬
‫של בית״ר המקומית לעבוד בפרדס‬

‫‪19‬‬