Page 293 - josephus_volume_two
P. 293
ןליא לט
התכנית פעלה היטב .בר תמליון נכנס בבת הקיסר .ר' שמעון גירש אותו ,והקיסר אסיר התודה אמר לו
ולמלווהו' :שאילו כל מה דאית לכון למישאל! ועיילינהו לגנזיה ,לשקול כל דבעו .אשכחו ההוא איגרא,
שקלוהו קרעוה' .כך היה הסיפור צריך להסתיים ,אבל הבבלי מוסיף על סיום זה את המילים' :והיינו
דאמר רבי אלעזר בר רבי יוסי :אני ראיתיה בעיר [רומא] ,והוו עליה כמה טיפי דמים'.
מהסיפור הזה כולו ניכר שהיה אפשר לספרו היטב בלי כל צורך לערב את ר' אלעזר בר' יוסי .ר' שמעון
נבחר למשימה להציל את היהודים; הוא מדבר עם השד ,והוא מגרשו; והוא שמבטל את הגזרה .את
ר' אלעזר בר' יוסי צריך המספר רק כדי להסביר שבאותה הזדמנות ,כשנכנסו ר' שמעון ור' אלעזר בר'
יוסי לגנזי הקיסר ,ראה האחרון את הפרוכת ,כמסופר בתוספתא .ואולם בתוספתא לא נמסר היכן ברומא
הייתה הפרוכת .מסיפור זה עולה שהמספר ידע שהפרוכת נמצאה ברומא בגנזיו של הקיסר (כמו שמסר
יוספוס) ,והוא שיער שרק הזדמנות מיוחדת ,כמו הזמנתו האישית של הקיסר ,אפשרה לצפות בה .האם
היה בידי הבבלי ,גם במקרה זה ,כמו שהראינו במקומות אחרים ,מידע היסטורי מדויק יותר (או מכל
מקום דומה יותר למה שיוספוס מספר) מזה שהיה למקורו התנאי? מעבר להצבעה על נקודת דמיון זו
בין האגדה הבבלית לבין עדות יוספוס אין אנו רשאים להרחיק.
כאמור ,לדברי יוספוס לא רק הפרוכת אלא גם ספר התורה שנלקח מבית המקדש נגנזו בארמונו של
אספסיינוס .ספר התורה אינו שייך לשלישייה המקראית של מנורה ,שולחן ופרוכת ,ועל כן להצמדתו
לשלושת האחרים אצל יוספוס יש משמעות מיוחדת .בעזרה בבית המקדש היה ,לדברי חז"ל ,ספר שלפיו
היו מגיהים את שאר ספרי התורה (ספרי דברים קס) ,אולם בשום מקום בספרות חז"ל לא נאמר שספר
זה נבזז או נלקח לרומא .להפך ,בסיפור כניסתו של טיטוס לקודש הקודשים טוענים חז"ל שטיטוס לא
בזז כי אם חילל את ספר התורה ,שכן הוא הניחו על המזבח ושכב עליו עם זונה .יש להניח שהזכרתו
של פריט זה פעמיים אצל יוספוס בתיאור הביזה (מלח' ז )162 ,150מעידה על החשיבות שייחס יוספוס
לעובדה זו .ספר התורה בעיני איש ספר כמוהו הוא לבה הפועם של היהדות ,והבאתו לרומא והצגתו
לעיני כול סימלו בעיניו את תבוסתה ,השפלתה ואף והגלייתה של האומה היהודית.
נוכח העדר התייחסות קונקרטית של ספרות חז"ל הקלסית לספר התורה שגלה לרומא ,יש לשים לב
למסורת המצויה במדרש המאוחר מאוד ,בראשית רבתי (מה [ 8עמ' ' :)]209דין הוא מן מליא דכתיבן
באורייתא דנפקת מן ירושלם בשביתא וסלקת לרומי והות גניזא בכנישתא דאסוירוס' .לפי מסורת זו
תרגום :שאלו כל שיש לכם לשאול .והכניסם לגנזיו לקחת כל שירצו .מצאו את אותה איגרת (כלומר הגזרה הקיסרית), 55
לקחו וקרעו אותה'.
56
תרגום' :וזהו שאמר ר' אלעזר ברבי יוסי: 57
ואולי סיפור זה שימש השראה למסורת המצויה במדרש הגדול ,שלפיה שמעון בן יוחאי ראה את המנורה ברומא ,וראו
5 8
לעיל ,הערה .38 59
ראו במבוא לכרך א ,ח.2
השוו ירושלמי ,סנהדרין ב ,ד (כ ע"ג) ,עמ' .1279אמנם לפי מסורת אחרת היו שלושה ספרים בעזרה .ראו ספרי דברים 60
שנו ,והשוו ירושלמי ,תענית ד ,ב (סח ע"א) ,עמ' ;728אדר"נ נו"ב מו; מסכת סופרים ו ,ד. 61
וראו בערך טיטוס בקודש הקודשים.
לדעת מפרסמו של המדרש ,חנוך אלבק ,וכן לדעת מי שקדמו לו ,כמו יום טוב ליפמן צונץ ,ערך את המדרש הזה משה 6 2
הדרשן בנרבון שבפרובנס במאה הי"א .ראו אלבק ,בראשית רבתי ,המבוא ,עמ' .37–1אבל ראו גם לאחרונה מאק ,מסודו,
עמ' ,194–188הכופר בהנחה זו.
תרגום :זהו מן הדברים שכתובים בתורה שיצאה מירושלים בשבי ועלתה לרומי והייתה גנוזה בבית הכנסת של אסוירוס.
832
