Page 288 - josephus_volume_two
P. 288
שדקמה ילכ תזיב
הניצחון של טיטוס ואספסיינוס ,שיוספוס תיאר בספר ז של מלחמת .דגש מיוחד הוא שם בתיאור,
המנורה ושולחן הזהב ,כמו שעשה גם האמן שעיצב את התבליט בשער טיטוס ,אבל הוא גם הדגיש את
ספר התורה שנלקח מן העזרה ,ולבסוף גם את הפרוכת (מלח' ז .)162–161 ;158 ;150–148
חז"ל על ביזת המקדש
מגוון ממקורות חז"ל תיארו את ביזת המקדש ונוכל לחלקם באופן כללי לארבעה סוגים.
א .המקור הקדום ביותר מצוי בתוספתא ,ובו מעיד ר' אלעזר בר' יוסי (שחי במחצית השנייה של המאה
השנייה -כלומר כמאה שנה לאחר חורבן המקדש) שהוא ראה את הפרוכת של בית המקדש ברומא
(תוספתא ,כיפורים ב ,טז) .דבריו נאמרו בהקשר הלכתי .בעוד תנא קמא סבור שהכוהן לא התכוון 'להזות',
כלומר להתיז את הדם על הפרוכת ממש ,אלא רק כנגדה ('כמצליף') ,ר' אלעזר בר' יוסי מעיד שראה את
הפרוכת מוכתמת בדם ההזאה .בלי קשר לשאלה ,האם יש במקור אמינות היסטורית כלשהי ,טקסט
זה מעיד על הידיעה שידעו חכמים שכלי המקדש ,ובהם הפרוכת ,נמצאו ברומא .עדות זו בתוספתא
הולידה מסורת ענפה של סיפורי 'ראיות' ,שבהם מעיד בעיקר ר' אלעזר בר' יוסי ,אבל מעידים גם חכמים
אחרים ,שהם ראו חלק מכלי המקדש ברומא .
ב .בבראשית רבה סה כב מתואר אדם ,יוסה משיתה שמו ,שמסר מכלי המקדש לרומאים ,אך התחרט
על מעשהו ,וכשביקשו ממנו הרומאים שימסור להם כלים נוספים ,סירב והעדיף למות על קידוש השם.
הוא מת בעינויים נוראים .סיפורו של יוסה משיתה קשור בבראשית רבה קשר הדוק לסיפורו של יקים
איש צרורות .שניהם מתוארים כמי שבגדו בעמם ,התחרטו ,ומתו מות ייסורים כדי למרק את עוונותיהם.
בשני הסיפורים מודגשת באופן ויזואלי צורת מותם .יקים איש צרורות מתאבד תוך שהוא מקיים בגופו
ארבע מיתות בית דין ,ואילו יוסה משיתה מנוסר בידי שוביו לשניים .חוקרים הקדישו מקום נרחב לדיון
ביקים איש צרורות ובמותו ,וראו בסיפורו סיפור מרטירולוגי קלסי ,אבל לא עסקו באותה אינטנסיביות
ביוסה משיתה או בקשר ההדוק שבין סיפר מותו לסיפור על מות יקים .מכל מקום ,יש לשים לב שמותו
של יוסה משיתה הוא ודאי מוות על קידוש השם ,שכן כך גם הוצא להורג ישעיהו הנביא בידי המלך
על עניין זה והתמיהות שהוא מעורר בתוך כתבי יוספוס ראו בן זאב ,עובדה ובדיון ,עמ' ,62–59וביבליוגרפיה שם. 3 6
ועל שאלה זו ראו פיין' ,כשהלכתי לרומא .'... 37
38
ראו מקבילות ישירות למסורת שלנו בירושלמי ,יומא ה ,ג (מב ע"ד) ,עמ' ;585בבבלי ,יומא נז ע"א ובשניהם פירוט הלכתי
ניכר לעומת החסכנות של התוספתא (לדיון בהרחבה ההלכתית בבבלי ראו בוסתן ,ביזת ירושלים ,עמ' .)347–345ראו 39
גם בבלי ,מעילה יז ע"ב ,ועל כך עוד בהמשך .נוסף על הפרוכת טוענים הן הירושלמי והן הבבלי שר' אלעזר בר' יוסי ראה 40
ברומא את הציץ שנישא על מצחו של הכוהן הגדול .ראו ירושלמי ,יומא ד ,א (מא ע"ג) ,עמ' ;578בבלי ,שבת סג ע"ב.
על הכלים ברומא בכלל ראו גם פיין' ,כשהלכתי לרומא .'...פיין ,שם ,עמ' ( 171וכן בוסתן ,ביזת ירושלים ,עמ' ,)349–348
סבור שאף המובא במהדורת הורוביץ לספרי זוטא במדבר ח ,ב הוא מקור תנאי ,המתאר את ביקורו של שמעון בר יוחאי
ברומא ,ואת 'ראיית' המנורה בעת ביקורו .אבל אין עדות ממשית שמדרש זה מקורו בספרי זוטא .הורוביץ לקח אותו מן
המדרש הגדול לבמדבר ח ( 2מהדורת רבינוביץ ,עמ' קכב) ,וראו עוד על כך דברי שאול ליברמן ,ספרי זוטא ,עמ' ' :67ידיעה
זו לא נמצאת בשום מקום אחר ולא עוד אלא ששאר ההודעות בעניין זה נמסרו ע"י ר' אלעזר בר' יוסי' .יוצא אפוא שאין
מקור תנאי המתאר צפייה במנורה ,וראו על כך עוד בהמשך .עוד על מקורות אלה ראו גם אילן ,התורה של יהודי רומא,
עמ' .389–387
ראו בנספח לערך הניצחון על ניקנור ,בכרך א.
לבד מדרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,22הערה ,2המציע לזהות את יוסה משיתה עם הכוהן המתיוון מנלאוס.
827
