Page 290 - josephus_volume_two
P. 290
שדקמה ילכ תזיב
הפיחות שחל בין בית ראשון לשני ,ומימי הבית לימי החכמים המוסרים את המסורות .המסורת
הנידונה מסתיימת עם חורבן המקדש בידי נבוכדנצר .הכלים נגנזו לפני החורבן בדיוק כדי שלא יפלו
בידי הצורר .במידה מסוימת ,מבחינת המסרנים ,מסתיים סיפורם של כלי המקדש שם -לפני החורבן
הראשון.
הטקסט באדר"נ נו"א ,המתייחס למסורת זו ומצטט אותה ,הופך את הדברים על פיהם בסופה .הוא
מספר אמנם על כלי המשכן שנגנזו ,אבל מוסיף עליהם כלים ששימשו גם במקדש השני ,ואפילו מעיד
שבניגוד לכלי המקדש הראשון ,הללו ,אף על פי שנבזזו ,מצויים עד היום ברומא .סוגת המסורת הזאת
היא הרשימה' :מכתשת של אבטינס ושולחן ומנורה ופרוכת וציץ' .ברשימה זו נמנים שלושת כלי המקדש
שתוארו לעיל ,המצויים כבר במקרא :מנורה ושולחן ופרוכת (ועליהם נוספו כאן המכתשת והציץ) .יש
מקום לשאול ,האם זו רשימה סתמית ,שחיבר סופר מאוחר ,או שיש כאן זיכרון היסטורי ייחודי .בשאלה
זו אדון כשאתייחס לקשרים שבין דברי יוספוס לדברי חז"ל.
בין יוספוס לחז"ל
שתי המסורות של יוספוס על ביזת המקדש -הכוהנים שמסרו את אוצרות המקדש וגורלם של הכלים
בהגיעם לרומא -מהדהדות בדברי חז"ל השונים שהובאו לעיל.
הכוהנים מוסרי האוצרות
מעשהו של הכוהן יהושע בן תבותי ,המוסר לידי הרומאים את כלי המקדש ובהם מנורות ,דומה מאוד
למעשהו של יוסה משיתה ,המוסר לידי האויבים מנורה של זהב .ואולם בצד הדמיון שבין שני הסיפורים
יש הבדל מהותי ביניהם .יהושע בן תבותי (וגם פנחס שומר אוצר המקדש הנזכר עמו) מצילים את
חייהם בתמורה לאוצרות שמסרו לידי הרומאים .ואולם יוסה משיתה ,אף שגם הוא משתף פעולה
עם הרומאים תחילה ,הוצא לבסוף להורג באכזריות .החלטתו שלא לשתף עוד פעולה עם הרומאים
משייכת אותו דווקא לגיבורים החיוביים של המדרש ,שבחרו להילחם ברומאים עד הסוף .אפשר אפוא
לשער שיוספוס ובראשית רבה מספרים את אותו המאורע ,אך אין להניח שהם התבססו על גרסה אחת
שבאמצעותה סיפרו את המעשה .מכל מקום ,ניכר שזכר המעשה גופו ,ולא מסורת ספרותית משותפת,
הוא העומד ביסוד שתי המסורות.
ייתכן שגם את הרשימה המופיעה באדר"נ נו"א של כלי המקדש שעדיין שמורים ברומא אפשר
לקשור לדברי יוספוס על יהושע בן תבותי ופנחס שומר האוצר .פריט אחד המופיע ברשימה זו הוא
ייחודי ' -מכתשת של בית אבטינוס' .בית אבטינס אינו נזכר אצל יוספוס ,אך הוא ממלא תפקיד מרכזי
בכתבי חז"ל כמי שכוהניו היו ממונים על הכנת הקטורת במקדש השני .והנה בתיאור השלל שמסר
פנחס לידי הרומאים מופיעים גם 'קינמון רב וקציעות ושפע של בשמים אחרים' (κιννάμωμόν τε πολὺ
ראו גם בערכים יוחנן ובת הקול; צלם בהיכל ,בכרך א. 46
וראו עוד בערך התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש. 4 7
ראו למשל משנה ,שקלים ה ,א; יומא ג ,א; תוספתא ,כיפורים ב ,ו; שקלים ב ,ו; בבלי ,יומא לח ע"א; ירושלמי ,יומא ג ,יא 4 8
(מא ע"א) ,עמ' .577
829
