Page 292 - josephus_volume_two
P. 292
שדקמה ילכ תזיב
גורל הכלים ברומא
במלח' ז 162–161 ,158 ,150–148מספר יוספוס על הכלים שנישאו בתהלוכת הניצחון של טיטוס
(המנורה ,השולחן ,ספר התורה) ,על אלה שהוצבו אחר־כך במקדש השלום של אספסיינוס (המנורה,
השולחן) ואלה שנגנזו באוצרו הפרטי של בית הקיסר (ספר התורה ,הפרוכת) .על הצגתם של חפצים
אלה לראווה מסופר בבבלי ובאדר"נ נו"ב ,שבהם נאמר שטיטוס לקח את הכלים 'להשתבח בעירו' (בבלי,
גיטין נו ע"ב) או 'במדינת הים' (אדר"נ נו"ב ז) .מילים אלה הן תוספת על גבי המקור שבויק"ר ,שבו אין
הצגת הכלים בנכר נזכרת .מסתבר אפוא שמעבדי המסורת ,הן בבבלי והן באדר"נ נו"ב ,ידעו שמטרת
לקיחת הכלים ,מעבר למה שקיבלו מויק"ר ,הייתה להציגם כביזה בעירו של הכובש.
אין בידינו עדות שמי מן החכמים היה נוכח ברומא בעת תהלוכת הניצחון של טיטוס ,אבל מכיוון
שהכלים הוצגו לאחר מכן ,לדברי יוספוס ,במקדש השלום ,או נגנזו באוצר הקיסרי ,ודאי היה אפשר
להמשיך ולצפות בהם בשנים הבאות .על בסיס ידיעה זו פיתחו חז"ל את סוגת 'ראיית הכלים' שתוארה
לעיל .אם נכונים דברי יוספוס שהשולחן והמנורה הוצגו במקדש השלום ,ואילו הפרוכת וספר התורה
נגנזו באוצרו הפרטי של הקיסר ,יש להניח שאת הראשונים היה אפשר לראות דבר יום ביומו ,ואילו
ראיית האחרונים הייתה כרוכה אולי ברשות מיוחדת שנתנו הקיסרים לבקר באוצרם הפרטי .והנה,
המסורת הקדומה ביותר של ראיית הכלים ,מן התוספתא ,מספרת דווקא על הפרוכת כמושא הצפייה.
אם נייחס מהימנות לעדות זו ,כמו שעשו רוב החוקרים ,מתוך הנחה שאין סיבה מיוחדת להמציאה,
היה עליהם לשאול את השאלה ,האם היו אוצרותיהם הפרטיים של הקיסרים מוצגים אף הם לציבור?
התשובות שנתנו לכך החוקרים נוטות להיות חיוביות בדרך כלל .
דווקא משום כך מעניין אחד ההקשרים שבו מובאת בבבלי מסורת ראיית הפרוכת של ר' אלעזר
בר' יוסי .במעילה יז ע"א-ע"ב אנו למדים על כך 'שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את
השבת ,ושלא ימולו את בניהם ,ושיבעלו את נדות' .לביטול הגזרה גויס ר' שמעון בר יוחאי ('שהוא
מלומד בניסים') ,ההולך לרומא כשהוא מלווה (מסיבות שיובנו בהמשך) בר' אלעזר בר' יוסי .בדרך
פגשו השניים את השד בר תמליון ,שהתנדב לסייע להם בכך שייכנס בבת הקיסר ור' שמעון יגרש אותו.
או ,לפי כ"י מינכן 117של ויק"ר 'ברומי' ,וראו לעיל ,הערה 2באפרט .אין ספק שזוהי השלמה המבוססת על הבבלי ,אך 51
העובדה שהסופר ציין את עירו של טיטוס -רומי -היא משמעותית ומעניינת. 5 2
אף שחכמים מעידים על נוכחותם ברומא בעת מותו של טיטוס -ר' אלעזר בר' יוסי לפי ויק"ר כב ,ג (אם כי מסורת 5 3
זו מפוקפקת מאוד כרונולוגית ,שכן חכם זה חי במחצית השנייה של המאה השנייה ולוויית טיטוס התקיימה בשנות 5 4
השמונים של המאה הראשונה); ר' אליעזר על פי אדר"נ נו"ב ,ז (כאן נפתרת לכאורה הבעיה הכרונולוגית .ר' אליעזר הוא
חכם שחזה את החורבן ,וראו בערך הנבואה לאספסיינוס) ואחד פנחס בן ערובא אלמוני ,על פי גיטין נו ע"ב (ואולי כאן
יש רמז לאותו פנחס שומר האוצר הנזכר אצל יוספוס?).
מילר ,ירושלים ,עמ' ;109פיין' ,כשהלכתי לרומא '...עמ' .174–173
הטקסט כאן לא ברור ,אבל מגרסות כתבי היד השונים אפשר לשחזר פחות או יותר את מהלך הדברים .אני מעתיקה
כאן את כ"י פירנצה ,7-I-IIעם פירושים והשלמות שלי' :ואחריו [כלומר יחד עם שמעון בר יוחאי] מי ילך? ר' אלעז' בר'
יוסי .א' להם ר' יוסי :ואילו היה אבא חילפתא קיים יכולים אתם לומר תן בנך להריגה? [כלומר ר' יוסי איננו רוצה שבנו
ילך למשימה כיוון שהוא חושש לחייו] .א' לו ר' שמע' :אילו אבא יוחי קיים יכולים אתם לומ' לו תן בנך להריגה? [כלומר
שמעון בר יוחאי מצביע על כך שגם הוא מסתכן במשימה זו ,ואילו אביו היה חי יכול היה להתנגד לשלוח אותו אליה].
א' לו ר' יוסי :אנא דיל' עניש ליה ר' שמע' קא מסתפינא [תרגום' :אני פוחד שמא יעניש אותו ר' שמעון' .כלומר פחדו של
ר' יוסי איננו מן המלכות -שאז נימוקו של ר' שמעון תופס ,שכן מעמדו דומה למעמדו של ר' אלעזר בר' יוסי במשימה
זו -אלא מר' שמעון עצמו שעשוי לפגוע בבנו].
831
