Page 82 - josephus_volume_two
P. 82

‫ספסיינוסאל האובנה‬

     ‫במשך כרבע מאה (‪ 63-89‬לפה"ס)‪    .‬ואף לאחר כישלונו המשיכו בני המזרח לצפות לשליט שיבוא‬
                                                              ‫מאסיה‪ ,‬ממקום שהשמש עולה‪    ,‬ויכה את רומא‪   .‬‬

     ‫גם בעולם היהודי הארץ־ישראלי מצויים דברי חזון נגד רומי‪    .‬אמנם ספר דניאל לא העניק לרומא‬
     ‫תפקיד משמעותי במערכת ההיסטורית־האסכטולוגית‪    ,‬אבל לימים נמצאו מי שידעו לדרוש את דברי‬
     ‫הנביאים ובהם דניאל כמכוונים לרומא‪ .‬בפשרים במגילות קומראן מסופר על אבדן הכתיים‪ ,‬ובמקצת‬
     ‫המקרים כינוי זה מכוון לרומאים‪    .‬גם הפעולות ההתקפיות של מתנגדי רומא במאה השנים שלפני‬
     ‫המרד הגדול ניזונו מציפיות משיחיות‪    .‬לדברי יוספוס‪ ,‬טקיטוס וסווטוניוס‪ ,‬ציפיות אלו עמדו ביסוד‬
     ‫המרד שפרץ בקיץ שנת ‪ 66‬לספירה‪ .‬לדברי יוספוס אתייחס בהרחבה בהמשך‪ ,‬וכעת אציין רק את‬
     ‫דברי שני הסופרים הרומים‪ .‬טקיטוס כתב ש'ברבים היתה נטועה דעה‪ ,‬שיש בכתביהם העתיקים של‬
     ‫הכוהנים (נבואה)‪ ,‬שממש באותו זמן עתיד המזרח לעשות חיל ואנשים שיצאו מיהודה ישלטו על העולם'‬
     ‫(טקיטוס‪ ,‬היסטוריה ה‪ .)13 ,‬סווטוניוס כותב באופן כללי יותר‪' :‬במזרח כולו היתה רווחת נבואה עתיקה‬
     ‫ועקשנית‪ ,‬שבאותו הזמן יצאו אנשים מיהודה וישלטו בעולם' (סווטוניוס‪ ,‬אספסיינוס‪ .)4 ,5 ,‬ב'נבואה'‬
     ‫התכוונו סווטוניוס וטקיטוס אולי לאחת או לכמה מן הנבואות שנזכרו לעיל‪    ,‬שרווחו אצל שונאי רומא‬

                                                                                  ‫ג‪ ,1 ,‬והדיון אצל הנסן‪ ,‬מעשי פלא‪ ,‬עמ' ‪.113-101‬‬                                                 ‫‪1	 0‬‬
     ‫מאיור‪ ,‬מלך הרעל‪ ,‬עמ' ‪ ;37-33‬מק'גינג‪ ,‬מיתרידטס‪ ,‬עמ' ‪ ,108-89‬ובמיוחד עמ' ‪ .104-103‬על מלחמותיו של מיתרידטס‬                                                                    ‫‪	11‬‬
     ‫ראו בהרחבה בספרו הנ"ל של מאיור‪ ,‬וכן מק'גינג‪ ,‬מיתרידט ‏ס‪ .‬על השנאה לרומא במזרח וסיבותיה ראו צ'מפיון‪ ,‬מדיניות‬                                                                ‫‪	12‬‬

                                                                                            ‫תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ;54-49‬סנפורד‪ ,‬חמדנות‪.‬‬                                                 ‫‪1	 3‬‬
                                                                                                        ‫על פי פלגון‪ ,‬מעשי פלא‪.1 ,3 ,‬‬
                                                                                                                                                                                ‫‪1	 4‬‬
     ‫חלק מהנבואות הללו יוחסו לשליטים מזרחיים‪ ,‬ראו לדוגמא בנבואות המיוחסות להיסטספס (לקטנטיוס‪ ,‬המעון האלוהי‬
     ‫ז ‪[ 19 ;11 ,15‬מהדורת בידה וקימון‪ ,‬מאגים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .)]367-366‬רבו ההשערות בדבר זמנו ומקורו של טקסט זה‪ ,‬והיו‬                                                                   ‫‪	15‬‬
     ‫אף שייחסו אותו לחוגים יהודיים (פלוסר‪ ,‬היסטספס)‪ .‬זונדרמן סיכם את ההשערות השונות והוא נוטה להניח מקור‬                                                                        ‫‪1	 6‬‬
     ‫זורואסטרי־הלניסטי ביסוד דבריו של לקטנטיוס (זונדרמן‪ ,‬היסטספס‪ ,‬עמ' ‪ .)609-606‬יש חוקרים המשערים שנבואות‬                                                                       ‫‪	17‬‬
     ‫הסיבילה השלישית נגד רומא נוצרו באסיה הקטנה מתוך תקווה לנקמה ברומא (סיבילה ג ‪ )656-652 ;440-430‬לאחר‬
     ‫כישלון המרד של מיתרידטס (ביוטנוורף‪ ,‬סיביליה שלישית‪ ,‬עמ' ‪ ,309-304‬בניגוד לגישה שרואה נבואות אלו כעידוד‬

                                           ‫לקראת המרד ברומא ראו מאיור‪ ,‬מלך הרעל‪ ,‬עמ' ‪ ;35‬מק'גינג‪ ,‬מיתרידטס‪ ,‬עמ' ‪.)104‬‬
     ‫בעוד במזרח ההלניסטי הרגשות השליליים כלפי רומא החלו כבר עם התבוסות הראשונות של הממלכה הסלווקית‬
     ‫בראשית המאה השנייה לפה"ס‪ ,‬היו היחסים בין החשמונאים הראשונים לבין הרומאים ידידותיים ביותר‪ .‬ראו במיוחד‬
     ‫את חילופי האיגרות בין החשמונאים לרומאים כפי שהם מובאים בספר מקבים א (מק"א ח ‪ .)16-1‬לקראת סוף התקופה‬
     ‫החשמונאית‪ ,‬כאשר האיום הרומי נעשה מוחשי יותר‪ ,‬עולה התקווה לאבדנה של רומא‪ ,‬וראו פשר חבקוק‪ ,‬ב‪ ;16-12 ,‬ג‪,‬‬
     ‫‪ ;15-4‬ד‪ ;10-5 ,‬ו‪ .9-1 ,‬על ההבדל בין גישת מלכי בית חשמונאי וזו של אנשי קומראן ראו פלוסר‪ ,‬יהדות בית שני‪ ,‬קומראן‪,‬‬

                                                                                                                        ‫עמ' ‪.178–151‬‬
     ‫הכתים נזכרים פעם אחת בספר דניאל‪ּ' :‬ו ָבאּו בֹו ִצִּיים ִּכ ִּתים ְו ִנ ְכ ָאה ְו ָׁשב ְו ָז ַעם ַעל ְּב ִרית קֹו ֶדׁש ְו ָע ָׂשה ְו ָׁשב ְו ָי ֵבן ַעל עֹ ְז ֵבי ְּב ִרית‬
     ‫ֹק ֶדׁש' (דניאל יא ‪ .)30‬הפסוק מתייחס כנראה לאולטימטום שכפה הקונסול הרומי פופיליוס ליינס (‪)G. Popillius Laenas‬‬
     ‫על אנטיוכוס הרביעי בשנת ‪ 168‬לפה"ס‪ ,‬לאחר שהאחרון כבש את מצרים (הרטמן ודי ללה‪ ,‬דניאל‪ ,‬עמ' ‪ ;271-270‬קולינס‪,‬‬
     ‫דניאל‪ ,‬עמ' ‪ .)384‬עם זאת‪ ,‬כפי שהדגיש בדין שולץ‪ ,‬מגילת המלחמה‪ ,‬עמ' ‪ ,152-148‬אין דניאל מייחס לכתים תפקיד של‬
     ‫ממש בדרמה האסכטולוגית שבה נוטלים חלק מלך הצפון ומלך הנגב‪ ,‬שהם מלכי בית סלווקוס ומלכי בית תלמי‪ ,‬וראו‬

                                                                                          ‫עוד בנושא זה בדיון להלן‪ ,‬ליד הערה ‪.138‬‬
                                                                    ‫ראו מראי המקום לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,13‬ולהלן בדיון בנבואת ריב"ז‪.‬‬
     ‫על המוטיביציה המשיחית של מתנגדי רומא ראו הנגל‪ ,‬קנאים‪ ,‬עמ' ‪ .249-229‬מנגד ראו את גישתו הממתנת של לוין‪,‬‬
     ‫מגמות; וכן רג'ק‪ ,‬ציפיות משיחיות; גודמן‪ ,‬מעמד‪ ,‬עמ' ‪ .91-86‬לסקירה של המשיחיות במאה השנים שלפני המרד ראו‬

                                                                                                         ‫פריין‪ ,‬התקופה ההרודיאנית‪.‬‬
     ‫רוב החוקרים סבורים שהפערים בין יוספוס לסופרים הרומים אינם מאפשרים להצביע על שאילה או על הסתמכות‬

‫‪621‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87