Page 87 - josephus_volume_two

‫רחש ןב ריאמ‬

‫מסיפור הרקע על מצור ירושלים ומצוקותיו‪ .‬אשר לנבואה‪ ,‬יעבץ דחה את שני הסיפורים‪ .‬כאשר הוא‬
‫מספר על ריב"ז הוא מתעלם מפרט זה‪ ,‬אף שהוא מביא פרטים אחרים המצויים במקורות חז"ל ובפרט‬
‫את הוויכוח עם הדוכסים ובקשת יבנה‪ .‬על יוספוס כתב יעבץ‪ ,‬שאמנם הלה 'ניבא' לאספסיינוס שהוא‬
‫יהיה הקיסר‪ ,‬אבל הוא מטעים שיוספוס שיקר לאספסיינוס בטענה להיותו נביא‪ .‬דובנוב קבע את‬
‫יציאתו של ריב"ז‪ ,‬בהתאם למסופר‪ ,‬לימי מצור טיטוס על ירושלים‪ ,‬וביתר דיוק סמוך לביטול קרבן‬
‫התמיד בי"ז בתמוז‪ ,‬מעט פחות משלושה שבועות לפני החורבן‪ .‬מכיוון שקביעה זו מעקרת מתוכן‬
‫וסותרת לחלוטין את הנבואה‪ ,‬שיער דובנוב שהנבואה היא סיפור עצמאי‪ ,‬הקשור באופן כלשהו לנבואתו‬
‫של יוספוס‪ .‬גם קלוזנר קבע את יציאת ריב"ז לימים שלאחר ביטול התמיד‪ ,‬והסביר שהמדרש מציין‬
‫את שמו של אספסיינוס ולא של טיטוס מפני שאספסיינוס הוא שכבש את יבנה (מלח' ד ‪ .)130‬קלוזנר‬
‫ניתק את פרשת היציאה מהנבואה‪ ,‬וסבר שריב"ז כבר ניבא את התקסרותו של אספסיינוס שנים מספר‬
‫לפני המצור‪ .‬קלוזנר גם קיבל את סיפורו של יוספוס על נבואתו שלו לאספסיינוס‪ ,‬ואף ביקש לנקות‬
‫את יוספוס מאשמת בגידה שבה האשימו אותו 'ההיסטוריונים הלאומיים שלנו' כדבריו‪ .‬לשיטתו‪ ,‬יוספוס‬
‫הבין‪ ,‬לאחר החוויה שעבר במערה ביודפת‪ ,‬שמוטל עליו 'לספר ולבשר‪ ,‬להכריז ולהודיע בעולם את‬
‫תולדות־עמו בימי קדם ובזמנו'‪ .‬קלוזנר שקיבל את שתי הנבואות כעובדות היסטוריות‪ ,‬ואף הקדים‬
‫את נבואת ריב"ז לזו של יוספוס‪ ,‬כתב על היחס בין הנבואות‪' :‬מה שיוסף בן מתתיהו אינו מזכיר את רבן‬
‫יוחנן בן זכאי‪ ,‬בעוד שהרבה להזכיר שמות ביחוד ב"מלחמת היהודים" וב"חייו" אפשר לבאר רק על ידי‬
‫ההשערה הקרובה לוודאי‪ ,‬שיוסף לא רצה להזכיר אדם‪ ,‬שנתנבא כמותו להתקסרותו של אספסיינוס'‪ .‬‬
‫גדליה אלון‪ ,‬שהקדיש לפרשת יציאת ריב"ז את אחד ממחקריו הידועים והחשובים ביותר‪ ,‬הקדים‬
‫את יציאת ריב"ז לקיץ שנת ‪ .68‬בזמן זה כבר השלים אספסיינוס את כיתור ירושלים מכל עבריה‪ ,‬ואילו‬
‫הקנאים לא הניחו לתושבי העיר לצאת ולהכנע לרומאים (מלח' ד ‪ .)490-486‬מצור זה שימש הכנה‬

‫יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ .6-5‬גישה דומה‪ ,‬אך לא זהה‪ ,‬היא של יצחק איזיק הלוי‪ ,‬דורות הראשונים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,43‬המניח‬ ‫‪ 37‬‬
‫שריב"ז התייצב לפני אספסיינוס בעת שהלה שהה בקיסריה (מלח' ד ‪ ,)130 ,88‬ושם העלה את הבקשה לקבל את יבנה‪.‬‬ ‫‪3 8‬‬
‫יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ .7-6‬יעבץ למעשה מחבר את המקורות ומספר גם על בקשת יבנה (על פי אדר"נ והבבלי)‬ ‫‪3 9‬‬

‫וגם על הקינה והאבל של ריב"ז בעקבות החורבן (על פי אדר"נ)‪.‬‬ ‫‪ 40‬‬
‫יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .166‬גם הלוי לא הרחיב בעניין הנבואה‪ .‬הוא אמנם כתב שלאור סיפור זה יש לקבוע את‬ ‫‪4 1‬‬
‫יציאת ריב"ז לזמן שאספסיינוס עדיין היה בארץ (דורות הראשונים‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .)2-1‬אבל כאשר הוא מספר על עמידתו‬
‫של ריב"ז לפני אספסיינוס (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)44-42‬הוא מזכיר כמובן את בקשת יבנה אבל אינו אומר דבר על הנבואה עצמה‪.‬‬ ‫‪ 42‬‬
‫איזיק הירש וייס‪ ,‬דור דור ודורשיו‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,35‬מזכיר רק את בקשת יבנה ולא את הנבואה‪ ,‬אבל הואיל ועניינו של הספר‬ ‫‪ 43‬‬
‫‪4 4‬‬
‫הוא בפעילותם של חכמים‪ ,‬אין להסיק דבר מהשמטת הנבואה‪.‬‬
‫דובנוב‪ ,‬דברי ימי עם עולם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,243-242‬קשר בין כניעתה של קבוצת כוהנים מיד לאחר ביטול התמיד (מלח' ו‬

‫‪ )117-113‬ליציאת ריב"ז‪.‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,250‬הערה ‪ .2‬נראה שגם מנחם שטיין‪ ,‬תן לי יבנה וחכמיה‪ ,‬עמ' ‪ ,119-118‬הערה ‪ ,3‬סבר כך‪ .‬הוא הציג בבהירות‬
‫רבה את האנאכרוניזמים שבסיפור ריב"ז‪ ,‬אך לא הכריע האם ביקש ריב"ז את המתנה מטיטוס או מאספסיינוס‪ .‬בהערה‬
‫הוא ציין כי שמו של אספסייסנוס שורבב במקום שמו של טיטוס משום שהמספרים לא יכלו לראות ב'טיטוס הרשע' את‬
‫מי שעמד מאחרי ייסוד בית המדרש ביבנה‪ .‬לאחר שהוחלף טיטוס באספסיינוס נצטרפה לסיפור זה האגדה על הנבואה‬

‫להתקסרותו של אספסיינוס‪.‬‬
‫קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪.258-257‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.190-189‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,192‬הערה ‪ ;30‬וכן עמ' ‪ ,257‬הערה ‪.17‬‬

‫‪626‬‬