Page 86 - josephus_volume_two

‫ספסיינוסאל האובנה‬

‫שני דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬אספסיינוס אכן מעוניין בשלטון; שנית‪ ,‬אספסיינוס אינו מתנגד לשמוע נבואות‬
‫כאלה‪ .‬לפיכך נראה לי שגם אם נבואתו של יוספוס לא נאמרה מיד עם נפילתו בשבי‪ ,‬היה עליה להיאמר‬

‫לפני מות נירון כדי שתיחשב בעלת משמעות‪ .‬‬

‫נבואת רבן יוחנן בן זכאי‬

‫נבואתו של ריב"ז לאספסיינוס מעלה סבך מורכב יותר של שאלות כרונולוגיות והיסטוריות‪ ,‬עד שחוקרים‬
‫רבים ביטלו לחלוטין את ערכו ההיסטורי של הסיפור‪ .‬על פי הסיפור התלמודי‪ ,‬ריב"ז יצא את ירושלים‬
‫הנצורה והתייצב לפני אספסיינוס‪ .‬ואולם המצור על ירושלים נפתח רק בניסן שנת ‪ 70‬בראשות טיטוס‬
‫(מלח' ה ‪ ,)106-99‬בשעה שאספסיינוס כבר הוכרז אימפרטור ושליט האימפריה ולאחר שעזב את‬
‫הארץ‪ .‬שני הפרטים העיקריים אפוא‪ ,‬המצור על ירושלים והנבואה לאספסיינוס‪ ,‬אינם יכולים לעלות‬
‫בקנה אחד‪ .‬על כך נוסף כמובן הדמיון הרב בין נבואתו של יוספוס לזו של ריב"ז‪ .‬במחקר הוצעו פתרונות‬
‫אחדים הן לשאלה הכרונולוגית והן ליחס בין דברי ריב"ז ליוספוס‪ .‬דרנבורג ראה בבעיה הכרונולוגית‬
‫בלבול גרדא‪ ,‬שכן 'במקורות החכמים נתחלפו תמיד טיטוס ואספסיינוס'‪ .‬אשר לדמיון בין סיפורי‬
‫יוספוס וריב"ז הוא הסתפק בציון העובדה שהסיפורים דומים‪ .‬גרץ הוטרד יותר מבעיות אלו והגיע‬
‫למסקנה שאכן הבעיה הכרונולוגית מחייבת לדחות את סיפור ריב"ז‪ .‬כן דחה גרץ גם את סיפור הנבואה‬
‫של יוספוס‪ .‬משנדחו שני הסיפורים מהתיאור ההיסטורי של האירועים ראה עצמו גרץ פטור מלדון‬
‫במקור הדמיון בין שניהם‪ .‬יעבץ הלך בכיוון שונה בהקדימו את יציאת ריב"ז סמוך לאחר כיבוש הגליל‬
‫בידי אספסיינוס ובכך הצדיק את דברי המדרש על עמידת ריב"ז לפני אספסיינוס‪ ,‬אך הוא התעלם‬

‫יוספוס הוא‪ - μετ’ ἐνιαυτόν :‬לאחר שנה‪ .‬גם אם אין לקבל ביטוי זה מילולית (מורגן‪ ,‬אותות‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬הערה ‪ ,)36‬הוא‬ ‫‪3 2‬‬
‫מצביע על כך שפרק הזמן בין הנבואה של יוספוס לשחרורו לא היה ארוך‪ ,‬כפי שעולה מכתבי יוספוס‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫שליט‪ ,‬נבואות‪ ,‬עמ' תכב‪ ,‬הערה ‪ ,112‬היה מודע לכך שמסקנתו שנבואת יוספוס נאמרה ביוני ‪ 69‬בעייתית מפני שבשלב‬ ‫‪ 34‬‬
‫זה היא הייתה כמעט מיותרת נוכח ההכנות המתקדמות להכתרת אספסיינוס; על כן הוא מסביר שגם בשעה מאוחרת‬ ‫‪ 35‬‬
‫זו היה מקום לנבואה כחלק משרשרת של ‪ ,omina imperii‬אבל דומני שתאריך מאוחר שכזה היה עשוי אולי להועיל‬
‫לתעמולה הפלוויאנית‪ ,‬אבל לא ליוספוס‪ ,‬שנהנה כבר במהלך המלחמה מתנאים טובים (מלח' ג ‪ .)408‬תנאים כאלה יכלה‬ ‫‪3 6‬‬

‫להעניק לו דווקא נבואה מוקדמת‪ ,‬אך לא מוקדמת מדי‪.‬‬
‫על תאריך פתיחת המצור ראו פרייס‪ ,‬ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪.224-223‬‬

‫דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,152-151‬הערה ‪.1‬‬
‫דרנבורג‪ ,‬משא (צרפתית)‪ ,‬עמ' ‪ ,283‬הערה ‪ .1‬גישה זו מאפיינת את ראשית המחקר המודרני‪ .‬המשכיל היהודי ההולנדי‬
‫שמואל ישראל מולדר (‪ )1862-1792‬בספרו ‪=( Chronologisch handboekje voor de geschiedenis der Israëliten‬ספר עזר‬
‫כרונולוגי לתולדות ישראל)‪ ,‬היה למיטב ידיעתי הראשון שציין בשנת ‪ 1836‬את עצם הדמיון בין הסיפורים‪ .‬הוא הוסיף‪,‬‬
‫שבעוד יוספוס זכה בשחרורו בזכות נבואתו‪ ,‬הצליח רבן יוחנן בן זכאי להשיג הן את שחרורו והן את העיר יבנה וסביבתה‬
‫(מולדר‪ ,‬כרונולוגיה‪ ,‬שנת ‪ 3827‬לבריאת העולם=שנת ‪ 67‬לספירה‪ ,‬הערת § [בספר אין מספרי עמודים])‪ .‬ציון לקוני לעצם‬

‫הדמיון יש גם אצל שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,494‬הערה ‪.1‬‬
‫גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,13‬והערה ‪ .5‬דחייתו המוחלטת של גרץ את שני סיפורי הנבואה מתבטאת בכך שהן בתרגום‬
‫האנגלי (גרץ‪ ,‬היסטוריה [אנגלית]‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ )327-326‬והן בתרגום העברי (גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)158‬שנעשו‬
‫בהסכמתו‪ ,‬אין זכר לנבואה (אילן‪ ,‬שלי ושלכם‪ ,‬עמ' ‪ .)5‬מעניין שבכמה ביוגרפיות שנכתבו במהלך המאה הי"ט על רבן‬
‫יוחנן בן זכאי לא נאמר דבר על הזיקה בין יוספוס לריב"ז‪ .‬ראו שפיץ‪ ,‬רבן יוחנן‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬המביא את הסיפור בגיטין‬

‫כמעט כלשונו‪ .‬במאמר של לנדאו על פועלו של ריב"ז משנת ‪ 1852‬אין שום אזכור לאספסיינוס (לנדאו‪ ,‬ריב"ז)‪.‬‬
‫על רקע היחס השלילי של גרץ ראוי לציון הניסיון של מתרגם גרץ לעברית‪ ,‬שפ"ר‪ ,‬לפתור את הסתירה בעניין שם המצביא‬
‫הרומי‪ .‬הוא מסביר שבסיפור ריב"ז חכמים אמנם משתמשים בשם אספסיינוס‪ ,‬אך כוונתם לטיטוס‪ ,‬כדרך שאצל הסופרים‬

‫הרומים הבן נקרא בשמו של אביו (גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,158‬הערה ‪.)7‬‬

‫‪625‬‬