Page 86 - josephus_volume_two
P. 86

‫ספסיינוסאל האובנה‬

         ‫שני דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬אספסיינוס אכן מעוניין בשלטון; שנית‪ ,‬אספסיינוס אינו מתנגד לשמוע נבואות‬
         ‫כאלה‪ .‬לפיכך נראה לי שגם אם נבואתו של יוספוס לא נאמרה מיד עם נפילתו בשבי‪ ,‬היה עליה להיאמר‬

                                                                      ‫לפני מות נירון כדי שתיחשב בעלת משמעות‪   .‬‬

                                                                                             ‫נבואת רבן יוחנן בן זכאי‬

         ‫נבואתו של ריב"ז לאספסיינוס מעלה סבך מורכב יותר של שאלות כרונולוגיות והיסטוריות‪ ,‬עד שחוקרים‬
         ‫רבים ביטלו לחלוטין את ערכו ההיסטורי של הסיפור‪ .‬על פי הסיפור התלמודי‪ ,‬ריב"ז יצא את ירושלים‬
         ‫הנצורה והתייצב לפני אספסיינוס‪ .‬ואולם המצור על ירושלים נפתח רק בניסן שנת ‪ 70‬בראשות טיטוס‬
         ‫(מלח' ה ‪    ,)106-99‬בשעה שאספסיינוס כבר הוכרז אימפרטור ושליט האימפריה ולאחר שעזב את‬
         ‫הארץ‪ .‬שני הפרטים העיקריים אפוא‪ ,‬המצור על ירושלים והנבואה לאספסיינוס‪ ,‬אינם יכולים לעלות‬
         ‫בקנה אחד‪ .‬על כך נוסף כמובן הדמיון הרב בין נבואתו של יוספוס לזו של ריב"ז‪ .‬במחקר הוצעו פתרונות‬
         ‫אחדים הן לשאלה הכרונולוגית והן ליחס בין דברי ריב"ז ליוספוס‪ .‬דרנבורג ראה בבעיה הכרונולוגית‬
         ‫בלבול גרדא‪ ,‬שכן 'במקורות החכמים נתחלפו תמיד טיטוס ואספסיינוס'‪    .‬אשר לדמיון בין סיפורי‬
         ‫יוספוס וריב"ז הוא הסתפק בציון העובדה שהסיפורים דומים‪    .‬גרץ הוטרד יותר מבעיות אלו והגיע‬
         ‫למסקנה שאכן הבעיה הכרונולוגית מחייבת לדחות את סיפור ריב"ז‪ .‬כן דחה גרץ גם את סיפור הנבואה‬
         ‫של יוספוס‪ .‬משנדחו שני הסיפורים מהתיאור ההיסטורי של האירועים ראה עצמו גרץ פטור מלדון‬
         ‫במקור הדמיון בין שניהם‪    .‬יעבץ הלך בכיוון שונה בהקדימו את יציאת ריב"ז סמוך לאחר כיבוש הגליל‬
         ‫בידי אספסיינוס ובכך הצדיק את דברי המדרש על עמידת ריב"ז לפני אספסיינוס‪ ,‬אך הוא התעלם‬

     ‫יוספוס הוא‪ - μετ’ ἐνιαυτόν :‬לאחר שנה‪ .‬גם אם אין לקבל ביטוי זה מילולית (מורגן‪ ,‬אותות‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬הערה ‪ ,)36‬הוא‬              ‫‪3	 2‬‬
                        ‫מצביע על כך שפרק הזמן בין הנבואה של יוספוס לשחרורו לא היה ארוך‪ ,‬כפי שעולה מכתבי יוספוס‪.‬‬
                                                                                                                             ‫‪3	 3‬‬
     ‫שליט‪ ,‬נבואות‪ ,‬עמ' תכב‪ ,‬הערה ‪ ,112‬היה מודע לכך שמסקנתו שנבואת יוספוס נאמרה ביוני ‪ 69‬בעייתית מפני שבשלב‬                   ‫‪	34‬‬
     ‫זה היא הייתה כמעט מיותרת נוכח ההכנות המתקדמות להכתרת אספסיינוס; על כן הוא מסביר שגם בשעה מאוחרת‬                         ‫‪	35‬‬
     ‫זו היה מקום לנבואה כחלק משרשרת של ‪ ,omina imperii‬אבל דומני שתאריך מאוחר שכזה היה עשוי אולי להועיל‬
     ‫לתעמולה הפלוויאנית‪ ,‬אבל לא ליוספוס‪ ,‬שנהנה כבר במהלך המלחמה מתנאים טובים (מלח' ג ‪ .)408‬תנאים כאלה יכלה‬                   ‫‪3	 6‬‬

                                                                           ‫להעניק לו דווקא נבואה מוקדמת‪ ,‬אך לא מוקדמת מדי‪.‬‬
                                                            ‫על תאריך פתיחת המצור ראו פרייס‪ ,‬ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪.224-223‬‬

                                                                               ‫דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,152-151‬הערה ‪.1‬‬
     ‫דרנבורג‪ ,‬משא (צרפתית)‪ ,‬עמ' ‪ ,283‬הערה ‪ .1‬גישה זו מאפיינת את ראשית המחקר המודרני‪ .‬המשכיל היהודי ההולנדי‬
     ‫שמואל ישראל מולדר (‪ )1862-1792‬בספרו ‪=( Chronologisch handboekje voor de geschiedenis der Israëliten‬ספר עזר‬
     ‫כרונולוגי לתולדות ישראל)‪ ,‬היה למיטב ידיעתי הראשון שציין בשנת ‪ 1836‬את עצם הדמיון בין הסיפורים‪ .‬הוא הוסיף‪,‬‬
     ‫שבעוד יוספוס זכה בשחרורו בזכות נבואתו‪ ,‬הצליח רבן יוחנן בן זכאי להשיג הן את שחרורו והן את העיר יבנה וסביבתה‬
     ‫(מולדר‪ ,‬כרונולוגיה‪ ,‬שנת ‪ 3827‬לבריאת העולם=שנת ‪ 67‬לספירה‪ ,‬הערת § [בספר אין מספרי עמודים])‪ .‬ציון לקוני לעצם‬

                                                         ‫הדמיון יש גם אצל שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,494‬הערה ‪.1‬‬
     ‫גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,13‬והערה ‪ .5‬דחייתו המוחלטת של גרץ את שני סיפורי הנבואה מתבטאת בכך שהן בתרגום‬
     ‫האנגלי (גרץ‪ ,‬היסטוריה [אנגלית]‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ )327-326‬והן בתרגום העברי (גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)158‬שנעשו‬
     ‫בהסכמתו‪ ,‬אין זכר לנבואה (אילן‪ ,‬שלי ושלכם‪ ,‬עמ' ‪ .)5‬מעניין שבכמה ביוגרפיות שנכתבו במהלך המאה הי"ט על רבן‬
     ‫יוחנן בן זכאי לא נאמר דבר על הזיקה בין יוספוס לריב"ז‪ .‬ראו שפיץ‪ ,‬רבן יוחנן‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬המביא את הסיפור בגיטין‬

              ‫כמעט כלשונו‪ .‬במאמר של לנדאו על פועלו של ריב"ז משנת ‪ 1852‬אין שום אזכור לאספסיינוס (לנדאו‪ ,‬ריב"ז)‪.‬‬
     ‫על רקע היחס השלילי של גרץ ראוי לציון הניסיון של מתרגם גרץ לעברית‪ ,‬שפ"ר‪ ,‬לפתור את הסתירה בעניין שם המצביא‬
     ‫הרומי‪ .‬הוא מסביר שבסיפור ריב"ז חכמים אמנם משתמשים בשם אספסיינוס‪ ,‬אך כוונתם לטיטוס‪ ,‬כדרך שאצל הסופרים‬

                                                 ‫הרומים הבן נקרא בשמו של אביו (גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,158‬הערה ‪.)7‬‬

‫‪625‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91