Page 92 - josephus_volume_two
P. 92
ספסיינוסאל האובנה
הסכנה הצפויה מקרב היהודים
יוספוס מתאר בדרמטיות רבה את סכנת המוות שנצפתה לו מידי האנשים במערה לאחר שגילה את
רצונו לצאת אל הרומאים:
אך אם מזל הרומאים הביאך לשכוח את עצמך -שומה עלינו להבטיח את תהילת ארצנו.
נושיט לך יד וחרב :אם תבחר במוות -תמות כמצביא היהודים; אך אם תמאן -תמות
כבוגד )360 .באומרם דברים אלה שלפו את חרבותיהם ואיימו להורגו אם יסגיר את עצמו לידי
הרומאים (מלח' ג .)360-359
יוספוס בתפילתו לאל הכיר בכך ש'מזל [המלחמה] נוטה כולו לצד הרומאים' (מלח' ג .)354הלוחמים
שאתו הבינו שמסיבה זו רוצה יוספוס 'לשכוח את עצמו' -להתכחש לתפקידו כמפקד הגליל ,לבגוד
בחוקי התורה (שם ,)357-356ולהתמסר לרומאים .כנגד זה הם מציעים לו את המוות המהולל אם
יתאבד עמם ,או את הבזוי אם יסרב.
החשש לחיי הגיבור עולה רק בחלק מהגרסות של סיפור ריב"ז ,וגם שם באופן שונה מיוספוס .בגרסת
אדר"נ ריב"ז מתווכח עם המורדים בלא חשש ,כך גם 'רבנן' המתווכחים עם המורדים בבבלי .באיכ"ר
אכן עולה חשש של ממש לחייו של ריב"ז ,אבל לא מפני שהוא מעוניין לצאת או מציע כניעה ,אלא
מפני שכשהוא רואה את מעשי המורדים הוא קורא 'ווי' .קריאת הצער הובנה על ידי המורדים כביטוי
לתבוסתנות ולאי־הסכמה עם מעשיהם .חששו של ריב"ז מובן על רקע משטר האימה שהטילו הקנאים
על ירושלים כמסופר אצל יוספוס:
אך לא היה פלג בעם שלא ניסו למצוא עילה להשמידו[ ...)364 .עתה] מצאו עילות להאשים
את אלה שלא פגעו בהם כאשר שרר עדיין השלום :מי שלא חיפש את קרבתם נחשב ליהיר;
מי שנספח אליהם אך התבטא בגילוי לב -למזלזל בהם (מלח' ד .)364-363
קשה שלא להתרשם מן הדמיון בין תיאור זה לבין תיאור חשד הבריונים בריב"ז בעקבות הברה אחת .
מכל מקום קטע זה מעיד על הרקע הראלי של המסופר באיכ"ר ,ואין צורך להניח קשר לחיבורו של
יוספוס .בכל מקרה הסכנה ליוספוס במערה ביודפת הייתה שונה.
היציאה בדמות מת
רגע המעבר מהצד היהודי למחנה הרומי מעוצב בצורה שונה מאוד אצל יוספוס ואצל חכמים .בסיפור
התלמודי זהו הרגע המסוכן ביותר .ריב"ז קרוב ביותר אל המוות במציאות ובדמיון כאחד .יציאתו של
כדאי לציין במיוחד את רציחתם של מי שבקשו לעבור למחנה הרומאי או נחשדו בכך (מלח' ה .)30תיאורי יוספוס את 6 6
משטר האימה של הקנאים פזורים במקומות נוספים ,למשל מלח' ד 388-378 ,344-326 ,150-135ועוד .הן התיאור
באיכ"ר והן דברי יוספוס ממחישים היטב את האימה והאלימות של משטרים מהפכניים הנתונים בסערת מלחמה .וכבר
הצביע דרנבורג ,משא ארץ־ישראל ,עמ' ,149על ההקבלה בין ירושלים ערב החורבן לפריז המהפכנית בסוף המאה הי"ח.
יונתן פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,94-85מכנה את התקופה שלאחר נפילת הממשלה הראשונה ’.‘The Reign of Terror
אינני סבור שמדובר כאן רק בטופוס ספרותי ,אלא זו אכן דרכו של עולם ,ברוח דברי תוקידידס ג.7-3 ,82 ,
631
