Page 93 - josephus_volume_two
P. 93
רחש ןב ריאמ
ריב"ז מהעיר תלויה ביכולת שלו ושל תלמידיו להציגו כמת .שיאה של האפיזודה הוא כאשר השומרים
מאיימים לדקור את ריב"ז ברמחים כדי לוודא שהוא אכן מת .
אצל יוספוס הסכנה איננה ברגע המעבר אלא משני צדיו .בתוך המערה יוספוס נתון בסכנה שמא
ֵיהרג לפני שיספיק להימלט .מחוץ למערה ממתינים הרומאים הדורשים את מותו (מלח' ג .)393לכאורה,
כשם שאין דרך לצאת מירושלים הנצורה בחיים ,כך גם אין דרך להישאר בחיים בנסיבות המצור על
יודפת .ואולם בעוד ריב"ז התחזה למת ויצא מירושלים דווקא מפני שנחשב למת ,הצליח יוספוס לשכנע
את האדם שנותר עמו שעל שניהם לצאת מן המערה בחיים .ההבדל בין ריב"ז ליוספוס איננו רק בתוכן,
אלא זהו הבדל ספרותי מכריע :גלית חזן־רוקם עמדה על כך שבסיפור התלמודי המרחב בין העיר
הנצורה למחנה הרומי הוא מרחב לימינלי ,שאי אפשר לחצות אותו באופן רגיל .נקודת המעבר היא
נקודה ִס ִּפית שבה סכנת המוות ומוחשיות המוות רבה ביותר .היציאה מהמוות ,התלוי מעל העיר ,אל
החיים בחוץ מתאפשרת רק על ידי מוות סמלי של הגיבור עצמו .אצל יוספוס המוות נמצא במערה,
וההתגברות על המוות נעשית כבר בתוכה ,ורגע היציאה עצמו אינו מסוכן .מיד לאחר ששכנע יוספוס
את האיש שאתו לבחור בחיים ,נאמר' :כך יצא יוספוס בשלום מן המלחמה עם הרומאים ועם בני עמו'
(מלח' ג .)392קשה אפוא לראות קשר תוכני או ספרותי בין תיאור המעבר של יוספוס לצד הרומי
לסיפורו של ריב"ז .
אכן ניכרות נקודות דמיון בין תיאור היציאה בסיפור התלמודי לבין התנהגות הקנאים בירושלים
כמסופר אצל יוספוס .יוספוס מספר על אירועים דומים להחלטת הבריונים שלא לאפשר לאיש לצאת
את ירושלים בחיים; בחורף שנת ,67/8בעת שאספסיינוס החל במצור על ירושלים ,ניסו רבים לברוח
מהעיר ,אבל 'היה קשה להימלט ,כי בכל דרכי היציאה מהעיר הוצבו משמרות ,וכל מי שנתפס [שם]
נרצח -ללא שים לב לנסיבות -בהנחה שהוא בורח אל הרומאים' (מלח' ד .)378גם בזמן המצור
הסופי בשנת ,70לאחר שגדל זרם הנמלטים מהעיר ,העמידו המורדים משמרות שמנעו את המשך
הבריחה (ה .)423דברי יוספוס מבהירים את הרקע ההיסטורי ואת הנסיבות המיוחדות שהצריכו את
במקום אחד בספרות הקלסית מסופר על נוהג שמירה דומה .ניקוקרטס ,הטירן בקירנה באמצע המאה הראשונה לפה"ס 67
העמיד שומרים שדקרו ברומח או ברזל מלובן את המתים כדי למנוע מתחזים .הסיפור מופיע אצל פלוטארכוס ,מוראליה
יט .f 255 ,ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ח ,עמ' ,991הצביע על קרבה בין פלוטארכוס לסיפור התלמודי ,אבל יש להוסיף 68
שאצל פלוטארכוס ההקשר איננו מצור אלא יריבות בין ניקוקרטס לאצולה (אוסט ,קירנה ,עמ' .)17אשר ליציאה בדמות 69
מת ,יוספוס מספר (קדמ' טו ,)46-45שאלכסנדרה ומרים ניסו לברוח מירושלים בארונות מתים ,אולם תחבולה זו 7 0
סוכלה לפני ביצועה .אני מודה לעמרם טרופר על הערה זו .גם אם תחבולת ריב"ז קשורה באופן כלשהו לזו של הנשים
החשמונאיות ,אין כאן קשר לסיפור של יוספוס על עצמו במלחמת היהודים.
חזן־רוקם ,רקמת חיים ,עמ' .193-191
בח"י 416כותב יוספוס שבכל מהלך המלחמה הוא היה נתון בסכנת חיים מצד היהודים והרומאים כאחד .טענה זו,
הכרוכה בתיאור הצלתו בידי אספסיינוס וטיטוס ,נועדה להדגיש את מחויבות המשפחה הפלאווית כלפיו (שטרן ,חיי
יוסף ,עמ' .)78-77
אינני רואה בשני סיפורי המעבר סיפורים מהופכים או מנוגדים זה לזה .סיפורים מהופכים עושים על פי רוב שימוש
במוטיבים זהים אך נארגים לתוך מסכת עלילתית שונה שאמורה להציע מסר מהופך מהעלילה המקבילה .במקרה זה
רגע המעבר של ריב"ז עמוס בביטויים ובסמלים מרובי משמעות :דמות מת ,שער העיר ,שומרי העיר ,הארון ,התלמידים
והרב ועוד .אין דבר מכל זה בתיאור הפשוט של יוספוס ,שלמעשה אף אינו טורח לתאר את הרגע שבו הוא מגיח מחשכת
המערה.
632
