Page 98 - josephus_volume_two
P. 98
ספסיינוסאל האובנה
הם הבינו כי הכוונה לאחד מבני עמם ,וחכמים רבים טעו בפירוש [הנבואה]; אלא שהיא בישרה
למעשה את שלטון אספסינוס ,אשר הוכרז כשליט בארץ יהודה (מלח' ו .)313-312
בשונה מנבואתו של יוספוס עצמו ,כאן מדובר בנבואה שנמצאה בכתבי הקודש ,ולפיה עתיד לקום
בארצם של היהודים אדם שישלוט בעולם הנושב .יוספוס אינו מציין היכן בכתבי הקודש נאמרה נבואה
זו .ההשערות בעניין זה רבות ביותר ,ומקצת החוקרים טענו שהפסוק שאליו מכוון יוספוס איננו אלא
המובאה מספר ישעיהו הנמצאת בפיו של ריב"ז ,אם כי יוספוס עצמו אינו רומז לכך .
גם בסיפור התלמודי לא נעדר הממד הנבואי ,שהרי מדרשו של ריב"ז מבוסס על ההנחה שהוא יודע
שבית המקדש עתיד להיחרב ,אבל בשום מקום לא נאמר או נרמז כיצד הוא יודע זאת .ייתכן שבעל
הסיפור הניח שהקוראים מכירים את נבואת ריב"ז על חורבן המקדש' :תני ארבעים שנה עד שלא חרב
בית המקדש היה נר מערבי כבה ולשון שלזהורית מאדים וגורל שלשם עולה בשמאל ,והיו נועלין דלתות
ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין .אמ' לו רבן יוחנן בן זכיי :היכל למה אתה מבהלינו?
יודעין אנו שסופך ליחרב שנ' "פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך (זכריה יא ( ' ")1ירושלמי ,יומא ו ,ג
[מג ע"ג-ע"ד] ,עמ' .)590שתי הסתייגויות בנוגע לסיפור זה .ראשית ,בסיפור יציאת ריב"ז אין רמז של
ממש להיכרות או לזיקה כלשהי לסיפור על דלתות ההיכל .אמנם באדר"נ נו"ב מופיעה דרשה דומה בסוף
מחזור סיפורי החורבן ,אבל היא נמסרת משמו של ר' חנינא סגן הכוהנים .שנית ,גם בסיפור דלתות
ההיכל אין מדובר בנבואה של ריב"ז על חורבן ההיכל .אדרבא ,ריב"ז גוער בהיכל שאין הוא צריך להבהיל
את הציבור שכן הוא ,ריב"ז ,יודע שסופו של המקדש להיחרב ,וזה לא מפני הסימנים והאותות ,אלא בשל
דברי זכריה ,שכבר התנבא על חורבנו העתידי .לשון אחר ,ריב"ז לא רק שאינו טוען ליכולת נבואית ,אלא
הוא ממאן לפענח את האותות של ההיכל עצמו ומעדיף להיצמד לדברי הנביא.
לסיכום ,נבואותיהם של יוספוס וריב"ז שונות זו מזו בתוכנן ובטיבן .יוספוס אכן מנבא לאספסיינוס
שהוא עתיד להיעשות קיסר רומי .הוא לא מנסה להוכיח או לאמת את נבואתו ,שהרי זה טיבה של
נבואה ,שכוחה נובע מעצם אמירתה מפי נביא נאמן .לעומת זאת אין ריב"ז רומז על יכולת נבואית .אין
הוא נביא כי אם בעל מסורת או כתובים .יכולתו לחזות את העתיד מבוססת על ידיעותיו בדרכי הנהגת
האל .ידיעה זו לא באה לו מכוח סגולה על־טבעית אלא מפני שכדרכם של חכמים ,הוא בקיא בכתבי
הקודש.
יוספוס מדגיש פעמים רבות את חשיבותם של כתבי הקודש ואת מידת האמון שהוא רוחש להם .ראו במיוחד את דברי 8 8
השבח על התורה ויתר ספרי המקרא לעומת החיבורים היווניים (נ"א א .)45-38דווקא בשל כך חשוב ליוספוס להבהיר
שהטעות לא היתה בנבואה עצמה ,אלא בפרשנותם המוטעית של האנשים .כזכור ,יוספוס הציג עצמו כמי שבקי בפירוש 89
90
חלומות ובמיוחד 'דברי אלהים סתומים' (מלח' ג ,)352ומכאן שיש להאמין ולקבל אף את פרשנותו לנבואה זו. 9 1
כהן ,יוספוס ,ירמיהו ופוליביוס ,עמ' .370-369עם זאת ,לא מעט קוראים קדומים ומודרנים טענו שיש לקשור את הדברים,
וראו הסקירה של רג'ק ודחיית גישה זו ,יוספוס ,עמ' .192-191
אכן באדר"נ נו"ב אומר ריב"ז' :חבירינו עמדו והוציאנו מיכן ,שאני יודיע שסוף העיר הזאת לחרב והבית הזה שישרף',
אבל משפט זה אינו מעיקר המסורת אלא תוספת שנמצאת בקטע הגניזה בלבד ,ולא ביתר עדי הנוסח ואף לא במדרש
משלי (קיסטר ,ביאורים ,עמ' .)492-491
לדרשה זו וייחוסה לריב"ז או לר' חנינא סגן הכוהנים ראו בערך פתיחת שערי המקדש.
637
