Page 98 - josephus_volume_two
P. 98

‫ספסיינוסאל האובנה‬

         ‫הם הבינו כי הכוונה לאחד מבני עמם‪ ,‬וחכמים רבים טעו בפירוש [הנבואה]; אלא שהיא בישרה‬
                    ‫למעשה את שלטון אספסינוס‪ ,‬אשר הוכרז כשליט בארץ יהודה (מלח' ו ‪.)313-312‬‬

         ‫בשונה מנבואתו של יוספוס עצמו‪ ,‬כאן מדובר בנבואה שנמצאה בכתבי הקודש‪    ,‬ולפיה עתיד לקום‬
         ‫בארצם של היהודים אדם שישלוט בעולם הנושב‪ .‬יוספוס אינו מציין היכן בכתבי הקודש נאמרה נבואה‬
         ‫זו‪ .‬ההשערות בעניין זה רבות ביותר‪ ,‬ומקצת החוקרים טענו שהפסוק שאליו מכוון יוספוס איננו אלא‬

                           ‫המובאה מספר ישעיהו הנמצאת בפיו של ריב"ז‪ ,‬אם כי יוספוס עצמו אינו רומז לכך‪   .‬‬
         ‫גם בסיפור התלמודי לא נעדר הממד הנבואי‪ ,‬שהרי מדרשו של ריב"ז מבוסס על ההנחה שהוא יודע‬
         ‫שבית המקדש עתיד להיחרב‪ ,‬אבל בשום מקום לא נאמר או נרמז כיצד הוא יודע זאת‪    .‬ייתכן שבעל‬
         ‫הסיפור הניח שהקוראים מכירים את נבואת ריב"ז על חורבן המקדש‪' :‬תני ארבעים שנה עד שלא חרב‬
         ‫בית המקדש היה נר מערבי כבה ולשון שלזהורית מאדים וגורל שלשם עולה בשמאל‪ ,‬והיו נועלין דלתות‬
         ‫ההיכל מבערב ומשכימין ומוצאין אותן פתוחין‪ .‬אמ' לו רבן יוחנן בן זכיי‪ :‬היכל למה אתה מבהלינו?‬
         ‫יודעין אנו שסופך ליחרב שנ' "פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך (זכריה יא ‪( ' ")1‬ירושלמי‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ג‬
         ‫[מג ע"ג‪-‬ע"ד]‪ ,‬עמ' ‪ .)590‬שתי הסתייגויות בנוגע לסיפור זה‪ .‬ראשית‪ ,‬בסיפור יציאת ריב"ז אין רמז של‬
         ‫ממש להיכרות או לזיקה כלשהי לסיפור על דלתות ההיכל‪ .‬אמנם באדר"נ נו"ב מופיעה דרשה דומה בסוף‬
         ‫מחזור סיפורי החורבן‪ ,‬אבל היא נמסרת משמו של ר' חנינא סגן הכוהנים‪    .‬שנית‪ ,‬גם בסיפור דלתות‬
         ‫ההיכל אין מדובר בנבואה של ריב"ז על חורבן ההיכל‪ .‬אדרבא‪ ,‬ריב"ז גוער בהיכל שאין הוא צריך להבהיל‬
         ‫את הציבור שכן הוא‪ ,‬ריב"ז‪ ,‬יודע שסופו של המקדש להיחרב‪ ,‬וזה לא מפני הסימנים והאותות‪ ,‬אלא בשל‬
         ‫דברי זכריה‪ ,‬שכבר התנבא על חורבנו העתידי‪ .‬לשון אחר‪ ,‬ריב"ז לא רק שאינו טוען ליכולת נבואית‪ ,‬אלא‬

                                  ‫הוא ממאן לפענח את האותות של ההיכל עצמו ומעדיף להיצמד לדברי הנביא‪.‬‬
         ‫לסיכום‪ ,‬נבואותיהם של יוספוס וריב"ז שונות זו מזו בתוכנן ובטיבן‪ .‬יוספוס אכן מנבא לאספסיינוס‬
         ‫שהוא עתיד להיעשות קיסר רומי‪ .‬הוא לא מנסה להוכיח או לאמת את נבואתו‪ ,‬שהרי זה טיבה של‬
         ‫נבואה‪ ,‬שכוחה נובע מעצם אמירתה מפי נביא נאמן‪ .‬לעומת זאת אין ריב"ז רומז על יכולת נבואית‪ .‬אין‬
         ‫הוא נביא כי אם בעל מסורת או כתובים‪ .‬יכולתו לחזות את העתיד מבוססת על ידיעותיו בדרכי הנהגת‬
         ‫האל‪ .‬ידיעה זו לא באה לו מכוח סגולה על־טבעית אלא מפני שכדרכם של חכמים‪ ,‬הוא בקיא בכתבי‬

                                                                                                                 ‫הקודש‪.‬‬

     ‫יוספוס מדגיש פעמים רבות את חשיבותם של כתבי הקודש ואת מידת האמון שהוא רוחש להם‪ .‬ראו במיוחד את דברי‬                           ‫‪8	 8‬‬
     ‫השבח על התורה ויתר ספרי המקרא לעומת החיבורים היווניים (נ"א א ‪ .)45-38‬דווקא בשל כך חשוב ליוספוס להבהיר‬
     ‫שהטעות לא היתה בנבואה עצמה‪ ,‬אלא בפרשנותם המוטעית של האנשים‪ .‬כזכור‪ ,‬יוספוס הציג עצמו כמי שבקי בפירוש‬                         ‫‪	89‬‬
                                                                                                                                 ‫‪	90‬‬
              ‫חלומות ובמיוחד 'דברי אלהים סתומים' (מלח' ג ‪ ,)352‬ומכאן שיש להאמין ולקבל אף את פרשנותו לנבואה זו‪.‬‬                   ‫‪9	 1‬‬
     ‫כהן‪ ,‬יוספוס‪ ,‬ירמיהו ופוליביוס‪ ,‬עמ' ‪ .370-369‬עם זאת‪ ,‬לא מעט קוראים קדומים ומודרנים טענו שיש לקשור את הדברים‪,‬‬

                                                                   ‫וראו הסקירה של רג'ק ודחיית גישה זו‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪.192-191‬‬
     ‫אכן באדר"נ נו"ב אומר ריב"ז‪' :‬חבירינו עמדו והוציאנו מיכן‪ ,‬שאני יודיע שסוף העיר הזאת לחרב והבית הזה שישרף'‪,‬‬
     ‫אבל משפט זה אינו מעיקר המסורת אלא תוספת שנמצאת בקטע הגניזה בלבד‪ ,‬ולא ביתר עדי הנוסח ואף לא במדרש‬

                                                                                            ‫משלי (קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪.)492-491‬‬
                                         ‫לדרשה זו וייחוסה לריב"ז או לר' חנינא סגן הכוהנים ראו בערך פתיחת שערי המקדש‪.‬‬

‫‪637‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103