Page 100 - josephus_volume_two
P. 100

‫ספסיינוסאל האובנה‬

         ‫ולאחריהם התבשר אספסיינוס שהוא נעשה לקיסר רומא וריב"ז שוחרר ממעצרו‪ .‬המספר התלמודי לא‬
         ‫הכיר כלל את הפרטים ההיסטוריים‪ ,‬והדבר ניכר במיוחד בקביעה שאספסיינוס קיבל איגרות מרומי 'מת‬
         ‫מרון (=נירון) המלך והמליכוך בני רומי' (אדר"נ נו"ב‪ ,‬ו)‪ .‬משפט קצר זה מעיד על חוסר היכרות בסיסית‬
         ‫עם ההיסטוריה הסבוכה של שנת ארבעת הקיסרים‪ ,‬אבל הוא מניח‪ ,‬כמו הסיפור כולו‪ ,‬שאספסיינוס לא‬
         ‫היה המועמד ה'טבעי' להחליף את נירון‪ .‬על אף השוני הרב בין דברי יוספוס לסיפור התלמודי‪ ,‬מעניין‬

                  ‫לראות שלשני הסיפורים אותו המבנה‪ :‬נבואה ‪ -‬מעצר ‪ -‬הכתרת הקיסר ‪ -‬שחרור ממעצר‪.‬‬
         ‫באדר"נ לא נאמר דבר על מעשי ריב"ז במהלך המעצר‪ .‬באיכ"ר מסופר שהרומאים ניסו לבדוק את‬
         ‫סגולותיו הנבואיות‪ .‬הם הכניסוהו לחדר נטול חלונות שדלק בו אור קבוע ושאלוהו מה השעה‪ ,‬וריב"ז‬
         ‫ידע לומר את השעה‪    .‬המדרש מסביר שריב"ז ידע זאת מפני שהוא המשיך כל העת בלימודו הסדיר ועל‬
         ‫כן ידע לחשב את הזמן שעבר‪ .‬יש כאן אפוא הקבלה מבנית נוספת בין דברי יוספוס וחז"ל‪ .‬הרומאים‬
         ‫בודקים שוב את ריב"ז ואת יוספוס לאחר מעצרם‪ .‬יכולותיו הנבואיות של יוספוס‪ ,‬שנגלו בראשונה‬
         ‫בנבואת ההכתרה‪ ,‬מאומתות בחקירת השבויים; ריב"ז‪ ,‬שחשף את העתיד בכוח בקיאותו בכתבי הקודש‪,‬‬
         ‫הוכיח את יכולותיו העל־טבעיות פעם נוספת הודות לכוח שינונו‪ .‬וכן כשם שאימות נבואתו של יוספוס‬
         ‫לא סייעה לו להשתחרר ממעצר‪ ,‬כך גם יכולתו של ריב"ז לא חילצה אותו מהחדר האטום‪ .‬שני האישים‬

                                                            ‫השתחררו רק לאחר שנבואתם לאספסיינוס התגשמה‪   .‬‬

                                                                                        ‫מתנות אספסיינוס‬

         ‫הכתרתו של אספסיינוס מביאה את סיפור הנבואה לשיאו‪ .‬יוספוס מסכם את שחרורו לאחר ההכתרה‬
         ‫במילים אלו‪' :‬כך קיבל יוספוס את מלוא זכויותיו כגמול על נבואתו'‪ .‬במלחמת היהודים יוספוס לא סיפר‬

                                                   ‫על המשך קורותיו‪ ,‬אבל הוא השלים זאת בספרו האוטוביוגרפי‪:‬‬

         ‫וכאשר כבר השתלט טיטוס על עירם של הירושלמים‪ ,‬הוא שידל אותי פעמים רבות לקחת‬
         ‫מחורבות עיר אבותי כל אשר אחפוץ לקחת‪ .‬שהרי אמר שהוא עצמו [מאשר את הדבר]‪)418 .‬‬
         ‫אולם אני‪ ,‬בנפול עיר אבותי לא היה לי דבר יקר יותר שהייתי יכול לקחתו ולשמרו כדי שינחמני‬
         ‫על הסבל האישי שלי‪ ,‬ולכן ביקשתי מטיטוס רק את שחרורם של שבויים מספר וספרים‬
         ‫קדושים; קיבלתי את שבקשתי בחסדו של טיטוס‪ )419 .‬אחרי זמן לא רב בקשתי גם את אחי‬
         ‫וחמשים ידידים‪ ,‬וגם אז לא נדחיתי‪ )420 ...‬וכאשר שלחני טיטוס קיסר יחד עם קריאוליוס‬
         ‫ואלף פרשים לכפר מסוים המכונה תקוע כדי לבדוק אם המקום מתאים להקמת מחנה מבוצר‪,‬‬
         ‫בדרכי חזרה משם ראיתי שבויים רבים צלובים וזיהיתי ביניהם שלושה שהיו מקורבים שלי‪.‬‬
         ‫במצוקה נפשית ובדמעות הלכתי וסיפרתי על כך לטיטוס‪ )421 .‬הלה ציווה מיד להוריד אותם‬
         ‫ושיזכו לטיפול רפואי מסור ביותר‪ .‬שניים מהם מתו במהלך הטיפול‪ ,‬אך השלישי חי‪)422 .‬‬
         ‫אחרי ששם קץ לתהפוכות ביהודה‪ ,‬טיטוס ‪ -‬אשר שיער שהשדות שהיו לי בירושלים יהיו‬
         ‫בלתי רווחיים בשל חיל המצב שהרומאים עמדו להושיב שם ‪ -‬נתן לי אדמה אחרת במישור‪...‬‬

                          ‫‪ )425‬אף קיבלתי מאספסיינוס לא מעט אדמת דורון ביהודה (ח"י ‪.)425–417‬‬

                                                  ‫על המוטיבים השונים באפיזודה זו ראו חזן־רוקם‪ ,‬רקמת חיים‪ ,‬עמ' ‪.195-194‬‬              ‫‪	98‬‬
     ‫עם זאת‪ ,‬באיכ"ר יש סטייה מסוימת מהקו המתבקש‪ ,‬והדגש עובר מהתגשמות הנבואה ליכולתו של ריב"ז לרפא את רגלו‬                           ‫‪	99‬‬

                                                                                                         ‫של הקיסר הטרי‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬

‫‪639‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105