Page 99 - josephus_volume_two
P. 99

‫רחש ןב ריאמ‬

                                                                     ‫המעצר של ריב"ז ‪ /‬יוספוס‬

‫נבואת ההכתרה של יוספוס מילטה אותו מהמוות הצפוי בהוצאה פומבית להורג במקרה הטוב או‬
‫כגלדיאטור ברומא במקרה הרע‪ ,‬אבל היא עדיין לא הביאה לשחרורו מהמעצר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אספסיינוס‬
‫ואנשיו הקשו על יוספוס‪ :‬כיצד זה 'שיוספוס לא ניבא ליושבי יודפת את נפילת עירם ולא חזה את‬
‫נפילתו שלו בשבי' (מלח' ג ‪ .)405‬יוספוס ענה שהוא דווקא ניבא ליושבי עירו שיודפת עתידה ליפול‬
‫ביום הארבעים ושבעה למצור‪    ,‬ודבריו אומתו בחקירתם של שבויים אחרים (שם ‪ .)406‬האמון של‬
‫אספסיינוס בנבואתו של יוספוס הלך וגבר‪' ,‬ואם כי לא שיחרר את יוספוס מן המעצר ולא התיר את‬
‫כבליו‪ ,‬העניק לו בגדים חדשים ומתנות יקרות ערך‪ ,‬נהג בו בדרכי נועם והאיר לו פנים מן היום ההוא‬
‫והלאה' (שם ‪ .)408‬לא ברור מה היה מעמדו המדויק של יוספוס מכאן והלאה‪ .‬הוא אמנם מספר שנהגו‬
‫'בו יפה מן הנוהג הרגיל בשבויים והוא זוכה לכבוד אצל מפקדי הצבא' (שם ‪ ,)438‬אבל אינו מוסיף על‬
‫כך‪    .‬יוספוס ואספסיינוס נפגשו פעם נוספת רק לאחר כמעט שנתיים‪    ,‬על פי התיארוך של מלחמת‬
‫היהודים‪ ,‬בתחילת יולי שנת ‪ ,69‬מיד לאחר שלגיונות המזרח הכריזו על אספסיינוס קיסר‪ .‬לדברי יוספוס‬
‫נזכר עתה אספסיינוס באותות השונים שבישרו את עלייתו לשלטון ובכלל זה בדברי יוספוס‪ ,‬והחליט‬
‫לשחררו‪ .‬על פי עצתו של טיטוס בותקו כבליו של יוספוס במכת גרזן כדי שייחשב 'איש אשר לא היה‬
‫אסור כלל'‪ .‬יוספוס מסיים את הסיפור באמרו ששחרורו העניק לו מעמד של נביא אמת בעיני הסובבים‪   .‬‬
‫על פי חלק מגרסות הסיפור התלמודי (אדר"נ נו"ב‪ ,‬איכ"ר)‪    ,‬לאחר נבואתו לאספסיינוס הובל ריב"ז‪,‬‬
‫בדומה ליוספוס‪ ,‬למעצר‪ .‬כדרכם של סיפורי אגדה‪ ,‬נמשך המעצר פרק זמן טיפולוגי ‪ -‬שלושה ימים    ‪-‬‬

‫יוספוס מציין פעמיים שהמצור על יודפת נמשך ‪ 47‬ימים (מלח' ג ‪ .)406 ,316‬מנגד הוא כותב שהמצור החל ב־‪21‬‬                                  ‫‪	92‬‬
‫בארטמיסיוס‪ ,‬הוא חודש אייר (שם ‪ )142‬והסתיים ב־‪ 1‬בפנמוס‪ ,‬א' בתמוז (שם ‪ ,)339‬היינו ‪ ,39‬או לכל היותר ‪ 43‬יום‪ ,‬אם‬                        ‫‪	93‬‬
‫חודשים אייר וסיון מנו ‪ 31‬יום כל אחד‪ .‬ישראל שצמן מציע למנות בכלל ימי המצור גם את ארבעת הימים שבהם הוכשרה‬
‫הדרך בידי כוחות ההנדסה של אספסיינוס (שם ‪ )142‬כהכנה למצור (מלחמת היהודים‪ ,‬מהדורת אולמן‪ ,‬עמ' ‪ ,327‬הערה‬                               ‫‪	94‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	95‬‬
                                                                                                                     ‫לסעיף ‪.)142‬‬   ‫‪9	 6‬‬
‫מסתבר שתנאי השבי שלו היו נוחים למדי‪ ,‬שהרי שבפרק הזמן הזה הוא נשא אישה‪ ,‬אף היא שבויית מלחמה (ח"י‬                                    ‫‪9	 7‬‬
‫‪ ,)414‬וראו בילדה‪ ,‬יוספוס בין ירושלים ורומא‪ ,‬עמ' ‪ ,54-53‬וזאת בניגוד לפעילות האינטנסיבית שלו לאחר שחרורו‬
‫ובמהלך המצור של טיטוס על ירושלים‪ ,‬שכללה בעיקר ניסיונות שכנוע והידברות עם המורדים (מלח' ה ‪326- ,261 ,114‬‬
‫‪ ,)325‬ובכלל זה נאומו הגדול (שם ‪ .)420-361‬במקום אחר מספר יוספוס‪ ,‬שלאחר ששוחרר הוא 'נשלח יחד עם טיטוס‬
‫מאלכסנדריה להטיל את המצור על ירושלים' (נ"א א ‪ .)48‬אמנם משתמע מכאן שהיה לו תפקיד רשמי‪ ,‬אבל בפועל אין‬

                                                                                                                       ‫לכך ביטוי‪.‬‬
‫במקום אחר מספר יוספוס שבמהלך כל תקופת השבי שלו הוא שהה דרך קבע במחיצתם של אספסיינוס וטיטוס (נ"א א‬
‫‪ ,)48‬אבל עובדה זו אינה ניכרת במלחמת היהודים‪ .‬יוספוס מספר זאת כנראה כדי לשוות אמינות לסיפורו ולהאדיר את‬

                                                                      ‫דמותו (נגד אפיון‪ ,‬מהדורת מייסון‪ ,‬עמ' ‪ ,35‬הערה ‪.)196‬‬
‫ככלל חשוב ליוספוס לציין את יחסיו הקרובים עם האל‪ .‬הוא מספר על חיזיון נבואי שפקד אותו במערה ביודפת (מלח' ג‬
‫‪ ,)353-351‬ועל האופן שבו נבואותיו התאמתו (ג ‪ ;407‬ד ‪ .)623‬במקום אחר הוא מספר על חלום נבואי אחר שפקד אותו‬
‫וניבא את גדולתו שלו (ח"י‪ .)209-208 ,‬הוא גם מספר בהזדמנויות שונות כיצד זכה להשגחת האל ולהצלה פלאית (מלח'‬
‫ג ‪ ;391 ,341‬ח"י‪ .)425 ,301 ,83 ,15 ,‬הערות אלו באות לבסס את דמותו של יוספוס כשליח האל וכנביא בעיני קוראיו‪,‬‬

                                        ‫וראו בילדה‪ ,‬יוספוס ואפוקליפטיות‪ ,‬עמ' ‪ ;48–46‬גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪.51-50‬‬
‫באדר"נ נו"א אין מקום למעצר‪ ,‬שהרי סמוך להגעת ריב"ז העניק לו אספסיינוס את משאלתו‪ ,‬ואילו בשורת ההתקסרות‬
‫מופיעה רק כתוספת לאחר עיקר המעשה‪ .‬הבבלי מקצר עוד את משך ההמתנה מנבואת ריב"ז לבשורת ההתקסרות‪ .‬כבר‬

                                                         ‫במהלך השיחה בין ריב"ז לאספסיינוס מגיע השליח המבשר על כך‪.‬‬
                      ‫השוו למשל שמות יט ‪ ;16‬אסתר ה ‪ 1‬ועוד‪ ,‬וראו חזן־רוקם‪ ,‬רקמת חיים‪ ,‬עמ' ‪ ,195‬ולעיל‪ ,‬הערה ‪.24‬‬

                                                                                                                                         ‫‪638‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104