Page 101 - josephus_volume_two
P. 101
רחש ןב ריאמ
יוספוס זכה לשני סוגי מענקים :הטבות חומריות בדמות קרקעות או תשלום כספי הוא קיבל מטיטוס
ואספסיינוס בלי שביקש; סוג שני של מתנות הוא קיבל רק לאחר שביקש .עם אלו נמנים הצלת הקרובים,
הצלת ידידים ומקורבים והצלת ספרים קדושים .ייתכן שמקצת הקרובים שהורדו מהצלב נמנו עם שורות
המורדים ,דבר שמסתבר הן משום העונש שניתן להם והן בגין העובדה שהם נמצאו בסביבות תקוע,
מקום שהיה מוכר כבסיס של המורדים 1 .
סוגיית ההענקות שקיבל ריב"ז מאספסיינוס נידונה רבות במחקר ,ובייחוד שאלת מעמדה של יבנה.
עם זאת ,טרם נבחנה הזיקה בין המתנות שיוספוס זכה בהן לאלו שקיבל ריב"ז 1 .על פי אדר"נ ביקש
ריב"ז את יבנה כמקום ללימוד תורה ושמירת מצוות .בקשה זו אופיינית למי שנתפס כמקיים עּולה של
תורה לאחר החורבן ,וקשה לראות בה קשר או דמיון לדברי יוספוס 1 .לעומת זאת ,באיכ"ר ניכר דמיון
מסוים בין מתנות ריב"ז לבין המתנות שמתאר יוספוס באוטוביוגרפיה שלו .לפני כיבוש העיר ביקש
ריב"ז שאספסיינוס יותיר את השער המערבי פתוח לשלוש שעות כדי שכל מי שרוצה לצאת יוכל לצאת
בשלום 1 .לאחר הכיבוש הציע אספסיינוס לריב"ז להוציא מהעיר קרובים ומקורבים 1 ,וריב"ז אכן
הוציא ממנה את תלמידי החכמים .לבסוף הוציא ריב"ז את ר' צדוק במצב בריאותי ירוד ביותר .בדומה
לקרוביו של יוספוס שהורדו מהצלב וזכו לטיפול רפואי מסור מרופאיו של טיטוס ,כך גם ר' צדוק קיבל
טיפול מרופאיו של אספסיינוס .הדמיון בנקודה זו גדול עוד יותר אם קרוביו של יוספוס אכן נמנו עם
המורדים בדומה לר' צדוק ,שפעל כדי למנוע את חורבנה של ירושלים.
לדמיון בין סיפורו האישי של יוספוס לזה של ריב"ז יש לצרף עוד עניין .כאמור ,לאחר שדחה
אספסיינוס את בקשת ריב"ז להסיר את המצור ,ביקש ריב"ז להותיר את השער המוליך ללוד פתוח עד
השעה השלישית .בקשה דומה לכאורה העלו כנראה המורדים עצמם .לאחר שרפת המקדש והשלמת
כיתור העיר העליונה ניסו המורדים לנהל משא ומתן עם טיטוס .טיטוס תבע מהם להסגיר את עצמם
והמורדים ענו לו שהם לא יעשו זאת 'אך הם מבקשים לצאת בעד הדייק יחד עם נשיהם וילדיהם;
בכוונתם ללכת אל המדבר ולהפקיד את העיר בידיו' (מלח' ו .)351צפתמן ראתה בבקשת ריב"ז תמונת
ראי של הצעת המורדים .ריב"ז מבקש את השער המערבי המוליך ללוד ,המסמלת התחלה חדשה ,ואילו
המורדים פונים למזרח ,למדבר נטול החיים .טיטוס סירב להצעה והודיע שמעתה לא יקבל עוד עריקים
1 00על תקוע כמוקד של מרידה ראו מלח' ד .518
1 01טרופר ,ריב"ז ,עמ' ,147הערה ,39ציין ברמז ובאופן כללי בלבד את הקשר בין הדברים ,אך התמקד בעניין הצלת הספרים.
102נקודת ההשקה היחידה היא בכך שגם יוספוס ביקש להציל מירושלים 'ספרים קדושים' (ח"י ,)418אבל לא נאמר מה הוא
התכוון לעשות בהם .אמנם מחויבותו של יוספוס לכתבי הקודש עולה במקומות שונים (במיוחד נ"א א ;42-38ח"י ;10
קדמ' א ,)17-10אבל ודאי שהם לא שימשו אותו לצורך ייסוד בית מדרש.
103ישראלי־טרן ,אגדות החורבן ,עמ' ,60טוענת שבקשה זו נדחתה ,אבל אין לכך שום ביטוי בטקסט .לאחרונה טענה שרה
צפתמן ,ראש וראשון ,עמ' ,158-147כי בקשה זו נועדה להוות סיפור יסוד למרכז בלוד ,שהרי נאמר על השער המערבי
שהיה פתוח לכיווון לוד.
104צפתמן טוענת ,שם ,עמ' ,153שכוונת אספסיינוס בביטוי 'אי אית לך קרוב או רחום' הייתה הצלה של אדם אחד בלבד,
אבל קריאה דווקנית זו אינה משכנעת .גם ניסיונה בהמשך לטעון שהשם צדוק מייצג את מעמד הכוהנים כולו אינו נראה.
אכן ,ייתכן שמקצת ההיקרויות של השם צדוק ואף של השם ר' צדוק אינן של אדם פרטי ,אלא רומזות לבית צדוק או
למעמד הכוהנים כולו (ראו בנספח לערך בית חוניו) ,אבל במקרה זה אינני סבור שיש לכך הצדקה ,שהרי על פי גישה זו
עלינו לומר שהכוהנים צמו והתענו על מנת שהמקדש לא יחרב ,בעוד ספרות חז"ל מבקרת בחריפות את מעמד הכוהנים
ערב החורבן השני (ראו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים).
640
