Page 95 - josephus_volume_two
P. 95
רחש ןב ריאמ
שהקטע מיוספוס חושף את היסודות הראליים (אך לא הספרותיים) שמהם נבנה סיפור יציאת ריב"ז.
בימי המצור היה נוהג של הוצאת המתים אל מחוץ לעיר ולשם כך נקבע שער מיוחד והיו מי שהופקדו
על משימה זו .שער זה אולי אף שימש אנשים שביקשו להימלט מהעיר הנצורה ,ושמא מעשהו של
מנאיוס ,הבורח דרך שער המתים אל טיטוס ,הוא שעומד ביסוד האפיזודה של ריב"ז היוצא כמת .כמו
כן הצמידות ההיסטורית ,כמסופר אצל יוספוס ,בין הרעב הקשה שהחל בראשית חודש סיון שנת 70
לבין בריחת מנאיוס והנכבדים במהלך חודש תמוז ,מקבילה לזיקה בין הרעב ליציאה מהעיר בסיפור
ריב"ז באיכ"ר ובבבלי .
שלום עליך המלך
האגדה התלמודית ,כדרכן של אגדות ,דוחסת את הסיפור ומותירה רק את הדברים הראויים בעיניה
לרישום .תיכף ליציאתו מירושלים התייצב ריב"ז לפני אספסיינוס ובירך אותו בברכת המלכות:
מדרש משלי בבלי איכ"ר ענף ב איכ"ר ענף א אדר"נ נו"ב1
אמ' :רבה דידו מני א"ל :שלם עלך מלכא אתא לגבי ושרי מקלסיה: אמ' ליה :ובידא2 אמרו לו :אוודי
פלטור דמלכותא3. שלם עלך מלכא. יחי מרי מלכא. מאני אפלטור. דומני פיטון.
בנו"א ריב"ז אינו פונה כלל לאספסיינוס .מיד לאחר שהארון נפתח אומר אספסיינוס' :אתה הוא רבן יוחנן בן זכאי שאל מה אתן לך'. 1
הנבואה מופיעה לאחר מכן כמעין נספח ,וראו להלן.
2
ראו שינויי נוסחאות' .ובידא' קרוב ל־ viveאו haveהלטיני ,וראו להלן. 3
ובקטע גניזה' :כיון שיצא רבן יוחנן בן זכיי חוץ מפתחה שלמדינה הלך ושאל בשלומו שלאספסינוס כדרך ששואלין בשלו מ[ה] שלמלכות
א' לה אב רבא דידו אתמני פלטור דמלכותה' .ראו עוד בשינויי הנוסחאות במדרש משלי ,טו ,מהדורת וויסאצקי ,עמ' .126המעניין בגרסה
זו הוא הכנסת המילה 'דמלכותא' בברכת המלכות .ייתכן שהדבר מעיד על שימוש בתרגום קדום למילה .imperatorאפשרות אחרת היא
שבעל מדרש משלי (או אחד ממעתיקי המדרש הקדומים) הבין את המילה פלטור כשם עצם סומך ועל כן צירף לו את הנסמך 'מלכותא'.
בחדש א ,כהנא ,קטעי גניזה ,עמ' )96או על בת נקדימון בן גוריון (תוספתא ,כתובות ה ,ט-י; ספרי דברים שה ,עמ' )325 75
שליקטה שעורים מתחת לרגלי סוסים .הירושלמי (כתובות ה ,ז [ל ע"א-ע"ב] ,עמ' )986-985אכן מעביר את הסיפור
למרתא בת בייתוס .בכל המקורות הללו הסיפור אינו מתרחש בירושלים אלא בעכו או בשפלת החוף ,וככל הנראה
רק לאחר החורבן .מסתבר שהסיפור הובא בבבלי ועודכן שם כדי להמחיש את זוועות הרעב לפני החורבן .הסיפורים
המקבילים נידונו מזוויות ראייה שונות :ניתוח ספרותי אצל מאיר ,סוגיות ,עמ' ;80-57ניתוח ספרותי והיסטורי אצל
ויסוצקי ,הרכה; בן שלום ,חסידות ,עמ' .270-266 ,238-236להערות חשובות על זמנם של הסיפורים השונים ראו
אופנהיימר ,אלון ,עמ' .472-471לפרשנות מגדרית ראו ישראלי־טרן ,בנות ירושלים .לגבי הזיקה בין סיפור מרתא בת
בייתוס לתיאור הרעב של יוספוס ראו בערך האם שאכלה את בנה.
באדר"נ סדר הדברים דומה לסדר של יוספוס ,היינו קודם מובאת פרשת בריחת ריב"ז ועמידתו לפני אספסיינוס ומיד
לאחר מכן תיאור מוראות הרעב (אמנם בנו"א הועבר תיאור הרעב לפרק ו ,מהדורת שכטר ,עמ' ,33-32בעוד שסיפור
ריב"ז נמצא בפרק ד ,מהדורת שכטר ,עמ' ,23-22אבל קיסטר כבר הראה שהפרדה זו היא מלאכותית פרי עבודת עורך
נו"א ,ובמקור שני הסיפורים באו זה אחר זה כמו בנו"ב [קיסטר ,ביאורים ,עמ' .485אבל ראו לעיל ,הערה .)]72יתרה
מזאת ,בחלק מעדי הנוסח של נו"א אנו קוראים' :מה היו אנשי ירושלם עושין היו מביאין את העגלים וגודרין אותן בגדרים
וטוחין אותן בטיט' (חלק מכתבי היד אינם גורסים 'עגלים' אבל הם משניים [קיסטר ,ביאורים ,עמ' .]490על סיפור זה ראו
בערך גיבורי המלחמה ברומא .אמנם בנו"ב ,השומר לכאורה על הסדר המקורי [יציאת ריב"ז ומיד לאחריו תיאור הרעב]
אין דבר מכל זה!) .אם נקבל את הקריאה עגלים ונפרשה 'גללים' (ילון ,פרקי לשון ,עמ' ,128-125ובעקבותיו קיסטר,
ביאורים ,עמ' )491-490אזי יש נקודה משיקה נוספת בין אדר"נ ליוספוס.
634
