Page 85 - חרדים ואנשי מעשה
P. 85

‫הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל‪ :‬עצמאות תוך כפיפות להנהגה המקומית  ‪83‬‬

                                                                     ‫סיכום‬

‫מן הדיון על יחסיה של פא"י עם ההנהגה הארצית של אגודת ישראל עולות כמה‬
‫מסקנות חשובות‪ .‬מבחינה אידאולוגית היו אנשי פא"י אמורים להיות כפופים‬
‫באופן מוחלט לברויאר‪ ,‬משום שהיה קרוב להשקפותיהם האידאולוגיות ולדרך‬
‫מימושן ובוודאי כיהן כמנסח וכמורה הדרך של השקפתם האידאולוגית‪ .‬לא‬
‫מצאתי‪ ,‬בכל החומר הארכיוני שבדקתי‪ ,‬כל סיבה אמתית ליחסים הרעועים בין‬
‫ברויאר לפא"י‪ ,‬ונראה ש'פשעם' היחיד היה ניסיונותיהם להיות גוף כלכלי עצמאי‬
‫בתקופה של הפסקת התקציבים שבאחריותו הרשמית של ברויאר‪ .‬יוזכר כי ברויאר‬
‫מילא באותה עת מספר תפקידים‪ :‬יושב ראש קרן היישוב‪ ,‬חבר הוועד הפועל‬

       ‫בארץ ישראל ובמרכז העולמי של אגודות ישראל ונשיא פא"י בארץ ישראל‪.‬‬
‫סיבה נוספת העשויה להסביר במקצת את התנהלותו של ברויאר נגד פא"י‬
‫מצויה בקצר התקשורת‪ ,‬ברמת ההתנהלות הבין‪-‬אישית‪ ,‬בינו לבין לנדוי‪ ,‬שהיה‬
‫הדמות הבולטת ביותר בתקופה הנדונה מבין שלושה חברי הנהלת הסניף בתל‬
‫אביב‪ .‬חוסר בתקשורת היתה אבן נגף שהכבידה על התנהלות פא"י בארץ‬

                                                                              ‫ישראל‪.‬‬
‫משה בלוי ניצב בקצה השני של העמדות האידאולוגיות באגודת ישראל‪ .‬דוגמה‬
‫מובהקת היא יחסו להצהרת בלפור‪ .‬בפרק הראשון לעיל תואר כיצד ברויאר ראה‬
‫בהצהרת בלפור מעמד של נבואה מודרנית‪ ,‬ובשל כך הואשם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקרבת‬

             ‫ברויאר משוחח עם חבר קיבוץ חפץ חיים בביקורו בגדרה ב‪1939-‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90