Page 87 - חרדים ואנשי מעשה
P. 87
פרק רביעי
פא"י ויחסיה עם הציונות הדתית
הפרק הקודם עסק בניסיונותיה של פא"י להגדרה עצמית ולעצמאות במערך
המקומי של אגודת ישראל בארץ ישראל .בפרק זה אבחן את מערכת היחסים
שבין פא"י לבין שני מוסדות בעלי תפיסת עולם דתית שפעלו במסגרת התנועה
הציונית :הרבנות הראשית והפועל המזרחי1.
את הרבנות הראשית לארץ ישראל הקימה ממשלת המנדט הבריטי בשנת
2.1921הקמתה נבעה ,במידה רבה ,מהגדרתה של החברה היהודית בארץ ישראל
כ'עדה דתית' ,על פי החוק המנדטורי ,ומשאיפתה של ממשלת המנדט לקיים לכל
עדה דתית בית דין עצמאי .מכאן שהרבנות הראשית הוקמה בראשית הדרך כרשות
שופטת לחברה היהודית בארץ ישראל.
הגורמים השמרניים בקרב היישוב הישן בירושלים ,ובכללם אגודת ישראל,
החלו להיאבק במוסד זה עוד טרם כינונו ,מאבקים שלא פסקו במהלך שנים
רבות ושליוו את פעילותן של הרבנות הראשית ושל אגודת ישראל גם יחד .על
רקע מערכת יחסים זו החלה פעילותם של לנדוי ומינץ בארץ .פא"י הוקמה בין
השאר ,כאמור בפרקים הקודמים ,כדי לנתק את הקשר בין פעילות אגודת ישראל
ביישוב החדש לבין פעילותה של אגודת ישראל ביישוב הישן ,ומטרה זו התבטאה
גם ביחס לרבנות הראשית .באגודת ישראל בירושלים המשיכו להסתייג מהרבנות
הראשית בכלל ,ומהרב קוק שעמד בראשה בפרט ,בעוד שלנדוי לא היה שותף
להתייחסות זו כלפי הרב קוק ואף סלד ממנה .כבר הזכרתי את תהייתו של לנדוי
לגבי איחוד הפעילות עם אגודת ישראל בירושלים' :האם כדאי ואפשר להעמיס
עלינו בראשית ימי עבודתנו המעשית באה"ק [בארץ הקודש] את המשא הקשה
הזה של האגודה בירושלים? האם לא נכשל תיכף בתחיל ח"ו עי"ז [חס ושלום על
ידי זה]?' 3.אמירה זאת הייתה תולדה של תקרית קשה של תקיפת הרב קוק בידי
קנאי ירושלים ,במהלך הספד שנשא הרב קוק על הרב ישראל מאיר הכהן הנודע
בכינוי 'החפץ-חיים'4.
85