Page 90 - חרדים ואנשי מעשה
P. 90

‫‪  88‬פרק רביעי‬

‫יש בה כדי לשפוך אור על גישתם של מקימי פא"י בארץ לרבנות הראשית בכלל‬
                        ‫ולהתנהלות סביב הרעיון של הקמת רבנות מאוחדת בפרט‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬מינץ מביע עמדה בסיסית חיובית‪ .‬אמנם הוא לא השתתף בדיון‪ ,‬אבל‬
‫לו השתתף היה מצדד בהסכם שכזה‪ ,‬ובלבד שתשמר עצמאותה של אגודת ישראל‬
‫במסגרת הרבנות‪ .‬הסיבה לכך היא השקפתה של פא"י שיש לפעול ולהשפיע על‬
‫חיי היישוב היהודי החדש‪ .‬מינץ טען באוזני רוזנהיים כי איחוד כזה היה מחייב את‬
‫אגודת ישראל הירושלמית לנקוט עמדה כלפי ההתרחשויות ביישוב היהודי בארץ‬

                                 ‫ישראל‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק לשלול אלא לשאוף לעשייה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬פא"י הילכה כל העת‪ ,‬מעצם הגדרתה‪ ,‬על הגבול שבין מסורת‬
‫להתחדשות; גם פה מינץ מבקש להיפגש עם המתנגדים‪ ,‬להיפגש עם מחזיקי‬
‫הגישות השונות ובתוך כך לעמוד על עקרונותיה של אגודת ישראל — ולהציע‬
‫אותם כדרך חלופית‪ .‬הוא אינו מעוניין בסגירות שכופה אגודת ישראל ירושלים על‬
‫חבריה‪ ,‬בחובת הפרישה‪ ,‬ברבנות הנפרדת‪ .‬לדידו‪ ,‬אגודת ישראל הירושלמית תוכל‬
‫לצאת מקיפאונה רק אם תיפגש עם הגישות השונות והאחרות השוררות ביישוב‬

                                                                              ‫היהודי‪.‬‬
‫על אף שהניסיון לכונן רבנות מוסכמת לא צלח‪ ,‬המשיכה פא"י לפעול על פי‬
‫העקרונות שמינץ הציג במכתבו לרוזנהיים סביב פרשה זו‪ .‬באייר תרצ"ד (אפריל‬
‫‪ ,)1934‬במכתב לרוזנהיים‪ ,‬דרשו המנהיגים מתל אביב לזרז את בואו של ברויאר‬
‫ארצה כדי שתהיה בארץ 'אישיות אחראית' שתקל על האחריות האישית הרובצת‬
‫על כתפיהם‪ .‬מהי אותה אחריות? באתם ימים השתתפו חברי פא"י במשמרות‬
‫מחאה נגד חילול שבת ונגד בתי עסק שמכרו מזון טרף בתל אביב‪ ,‬מחאה‬
‫שאורגנה על ידי הרבנות הראשית‪ 13.‬לכותב המכתב‪ ,‬ולצורך הדיון אין זה משנה‬
‫אם הוא לנדוי או מינץ‪ ,‬היו לבטים רבים האם להשתתף במחאה‪ .‬מצד אחד ראתה‬
‫פא"י חשיבות בערכי השבת והכשרות ובשמירה עליהם במרחב הציבורי‪ ,‬ומן הצד‬
‫האחר הרי הרבנות הראשית הייתה חלק מהוועד הלאומי — והצטרפות למחאה‬
‫שהרבנות הראשית ארגנה יש בה משום שיתוף פעולה עקיף עם הוועד הלאומי‪.‬‬
‫חברי פא"י הכריעו כי מאחר שמדובר בחיזוק ענייני הדת‪ ,‬הרי לדעת הכותב‬
‫'אי אפשר להם לתאר איזה צעד בשדה חזוק הדת מבלי השתתפות פא"י בו'‪14,‬‬
‫ולכן הוא רואה לנכון להשתתף בו; אולם הוא עושה זאת תוך הסתייגות המובעת‬
‫במכתב לרוזנהיים‪' :‬מודה אני‪ ,‬שאעפ"י שכשאני לעצמי מוצא כל זה לנכון וללא‬
‫כל חשש‪ ,‬אפשר שימצאו בינינו אנשים שרוחם לא תהא נוחה ממנו מתוך השקפה‬
‫פרינציפיונית'‪ 15.‬לאור זאת הוא שב ודרש שיימצא התקציב שיאפשר את בואו‬
‫של ברויאר ארצה כדי שדברים הנוגעים לעניינים עקרוניים לתנועה‪ ,‬כגון שיתוף‬
‫פעולה עם יוזמות של התנועה הציונית‪ ,‬יתקבלו בידי גורם בעל כתפיים רחבות‬
‫יותר‪ .‬זוהי רק דוגמה אחת למעורבותה של פא"י בפעילות של הרבנות הראשית‬

                                ‫תוך כדי התלבטות האם שיתוף פעולה כזה מוצדק‪.‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95