Page 192 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 192
מנחם קיסטר
של האמוראים המפרשים כך את המילה' .זעף' הוא 'סערה'' ,סופה' ('ויעמֹד הים מזעפו' [יונה
א ,טו]; 'כל מקום שהים עולה בזעפו' [משנה ,אהלות יח ,ו]; הוראה דומה למילה מתועדת
בדיאלקטים של הארמית)' 42.זעף חרישית' הוא אפוא הסערה בים הנגרמת מרוח עזה ומטלטלת
את האנייה43.
ג .על האיש המגורש מן היחד נאמר בברית דמשק' :אל יאות איש עמו בהון ובעבודה' (ברית
דמשק [גניזה] ,עמ' כ ,שורות ,)8–7וכן' :והאיש אשר יוכל (=יאכל) מהונם ואשר ידרוש שלומו
(=של המגורש מן הכת) ואשר יאות עמו' ( ,4Q266קטע ,11שורות .)15–14הוראתו של הפועל
'יאות' נתפענחה רק לאחרונה .כנגד המילה הנדירה 'יאות' אנו קוראים בסרך היחד על היחס
למי שאינו חבר הכת' :לוא ייחד 44עמו בעבודתו ובהונו' ( ,1QSטור ה ,שורה ;)14ועל המגורש
מן הכת נאמר 'ולוא יתערב איש מאנשי הקודש בהונו ועם עצתו לכול דבר' (שם ,טור ח ,שורה
.)23נמצא אפוא שהוראת הפועל 'יאות' שווה להוראת הפעלים 'יתערב'' ,ייחד' .והנה התברר
שמשמעות זו נובעת ככל הנראה מפרשנות לפסוק 'אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמֹנו ל ִהמֹל
לכם כל זכר' (בראשית לד ,טו ,וראו שם פסוקים כב ,כג) ,שלפיה התפרש השורש או"ת כלשון
השתתפות והתערבות 45,כפי שהוא אכן מתפרש בתרגומי המקרא הארץ־ישראליים46.
ד .האמור 'ולא לתור במחשבות יצר אשמה ועני (=ועיני) זנות' (ברית דמשק [גניזה] ,עמ' ב,
שורה )16עשוי על פי הפסוק 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זֹנים אחריהם
למען תזכרו ועשיתם את כל מצֹותי' (במדבר טו ,לט–מ) ,בהמרת 'לב' ב'יצר [אשמה]' ובהוספת
המילה 'מחשבות' .והנה במקומות אחרים במגילות באה המילה 'שרירות' ,בין השאר במטבע
דומה ביותר' :ולא ללכת עוד בשרירות לב אשמה ועיני זנות' (סרך היחד ,1QS ,טור א ,שורה
;)6וכן 'מתור שרירות לבו' (שם ,טור ג ,שורה ' ;)3ועם שרירות לבם יתורו' (הודיות,1QHa ,
טור [יב] ,שורה .)15תרגום אונקלוס מתרגם את המילה המקראית 'שרירות' במילה 'הרהור',
והמגילות מספקות לנו עדות קדומה למסורת פרשנית זו ,שהרי די בהשוואה בין ברית דמשק לבין
המטבע שבמגילות אחרות כדי לגלות ש'שרירות' מקבילה ל'מחשבות' .הביטוי 'ללכת בשרירות
לב' עשוי על פי 'כי בש ִררות לבי אלך' בדברים כט ,יח .אולם נראה שבכל המקרים שהבאתי
אין מדובר בהרכבה פשוטה של שני פסוקים ,במדבר טו ,לט ודברים כט ,יח :תרגום אונקלוס
מתרגם את המילים 'ולא תתורו אחרי לבבכם' במילים הארמיות 'ולא תטעון בתר הרהור לבכון'.
חדירת המילה 'שרירות' לצירוף 'מתור שרירות לבו' ,דרך משל ,אינה אלא המקבילה העברית (או
שמא התחליף העברי) להוספת 'הרהור' בתרגום הארמי (בדומה לתופעה שעמדתי עליה בסעיף
J.F. Elwolde, ‘Some Lexical Structures in 1QH: Towards a Distinction of the Linguistic and the 42 568
‘ ,Literaryמוראוקה ואלוולד (לעיל ,הערה ,)28עמ' .83
4 3לדעת קוטשר 'חרישית' הוא לוואי שם תואר ל'זעף' ,ואי ההתאמה התחבירית נובעת מהמרת הצירוף 'רוח
חרישית' בצירוף 'זעף חרישית' .ראו :קוטשר (לעיל ,הערה .)41לעומת זאת לפי הפירוש המוצע לעיל
'חרישית' הוא סומך ל'זעף' ,לשון קצרה לצירוף 'רוח חרישית'.
44כלומר :ישתתף ,מלשון 'יחד'.
45ופירוש זה נובע מהקשר הדברים בפרק.
4 6ראו :י' יוסטן' ,מינוח כתתי ופרשנות המקרא :הוראת הפועל "אות" בכתבי קומראן' ,מגילות ,א (תשס"ג),
עמ' .226–219פועל זה אינו קשור אפוא כלל לשורש או"ת ,שמובנו בלשון חכמים 'להשתמש'' ,להיעזר',
'ליהנות' ('עד שיאותו לאורו' [משנה ,ברכות ח ,ו]); ואולי או"ת בלשון חכמים הוא חילוף פונטי של
השורש עו"ת ,ראו :י"נ אפשטיין ,מבוא לנוסח המשנה ,ירושלים תש"ח ,עמ' .185
