Page 190 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 190
מנחם קיסטר
מושפע מן הארמית ,ומה מן העברית המדוברת בת הזמן ,מקבילתה או קודמתה של לשון חז"ל?
החוקרים נחלקים בתשובה על שאלה עקרונית זו32.
ביטויים עבריים מסוימים במגילות הוכרו מכבר כבבואה לביטוי זר ,ככל הנראה ארמי' .ישא
פני אפו לנקמתכה ולוא יהיה לכה שלום בפי כול אוחזי אבות' (סרך היחד ,1QS ,טור ב ,שורה
.)9הביטוי 'אוחזי אבות' מתועד בסורית (ארמית נוצרית) במאה הרביעית לסה"נ ,בצורה 'אחד
אבותא' ,במשמע 'שימש מליץ יושר' .מקורו של צירוף זה באכדית .המילה השנייה בצירוף ,כך
מתברר ,אינה המילה העברית השכיחה 'אבֹות' ,אלא המילה הנדירה 'אבּות' ,שגם בארמית מצויה
רק בצירוף הנזכר .מקרה זה מצטרף למקרים רבים אחרים שבהם נקלטו תכונות לשוניות וצירופי
לשון מן האכדית בעברית בתיווכה של הארמית33.
פרסומים חדשים מזמנים מילים חדשות .בשריד מקוטע מאוד נמצאו המילים '[לפני ר]וחך
כעור כמגורן (!)' ( 4Q433קטע ,1שורות 34,)3–2ואין 'עּור' כאן אלא 'מוץ' ,כמשמעותה של
המילה 'עור' בארמית לניביה .עניינו של הפסוק אפוא שהמשורר עומד לפני אלוהים כמו מוץ
הנזרה ברוח בגורן .במגילה אחרת נמצאה ,כמעט חסרת הקשר ,המילה 'מלוש' (קריmalwash :
,4Q439טור א ,שורה 35.)1מילה זו נשאלה מאכדית לארמית (לניביה השונים) ,ומשמעה 'מזל,
הורוסקופ' .בעברית זוהתה המילה לא מכבר בקטע גניזה מספרות ההיכלות' :שנים עשר מזלות
וגם מלושיהן [=גורל הנולדים בהם]' .עתה נתונה מילה זו לפנינו גם בטקסט עברי מקומראן36.
'החייאתן' של מילים מקראיות בשינוי משמעות
מעניינות ביותר מילים מקראיות שמשמען האמתי כבר נשתכח בימי בית שני ,ושבלשון המגילות
משתמשים בהן – גם בהקשר חופשי – על פי השימוש המקראי כפי שהובן בפרשנות בת הזמן,
שנאלצה לעתים לנחש את משמען של מילים על פי ההקשר .המילים אינן חיות במקרים אלו
את חייהן הטבעיים אלא חיי לשון קודש ,לשון של כתבי קודש ,שחוזרים ומשננים ומפרשים גם
במקום שכוונתו המקורית של הפסוק נסתתמה ,ויש שהמסורת הפרשנית נמשכת לאורך מאות
רבות של שנים .אביא כאן דוגמאות אחדות.
א .בתיאור הלווייתן בספר איוב אנו קוראים' :תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט' (איוב מא,
כב) .מפרשי איוב המודרניים הפנו לדבריו של ַאְי ְלָינֹוס ,מחבר פגני מסוף המאה השנייה לסה"נ,
שתיאר את הקרוקודיל והסביר מדוע אין כלי נשק יכולים לגבור עליו :כי 'גבו וזנבו [ ]...מבוצרים
בקשקשים קשים ומזוינים [ ]...והם דומים לחרסים קשים או קונכיות' .מקבילה זו היא אכן ראיה
32ראו מצד אחד :קימרון וסטרגנל (שם) ,עמ' ;108–83ומצד אחר :מ' קיסטר' ,עיונים במגילת מקצת מעשי 566
התורה ועולמה :הלכה ,תאולוגיה ,לשון ולוח' ,תרביץ ,סח (תשנ"ט) ,עמ' .359–355
33ראו ;P. Wernberg-Møller, The Manual of Discipline, Leiden 1957, pp. 53–54, n. 26 :י' קוטשר' ,בבואה
( )calqueשל הארמית בעברית' ,הנ"ל ,מחקרים בעברית ובארמית ,ירושלים תשל"ז ,עמ' .126–125ורנברג־
מילר מציין שניגודו של 'אוחז אבות' באכדית הוא 'אוכל קורצין' ,שאף הוא נשאל בארמית מאכדית ,ומשם
הגיע גם לטקסטים עבריים.
,E. Schuller, ‘4QHodayot-like Text A‘ 34חזון ואחרים (לעיל ,הערה ,)17עמ' .236–233
,M. Weinfeld & D. Seely, ‘4QLament by a Leader‘ 35חזון ואחרים (שם) ,עמ' .338
36לדיון מפורט בשתי המילים האחרונות ולמראי מקום מלאים ראו :מ' קיסטר' ,שלוש מילים מצפוני מגילות
מדבר יהודה' ,לשוננו ,סג (תשס"א) ,עמ' .37–35
