Page 190 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 190

‫מנחם קיסטר‬

‫מושפע מן הארמית‪ ,‬ומה מן העברית המדוברת בת הזמן‪ ,‬מקבילתה או קודמתה של לשון חז"ל?‬
                                         ‫החוקרים נחלקים בתשובה על שאלה עקרונית זו‪32.‬‬

‫ביטויים עבריים מסוימים במגילות הוכרו מכבר כבבואה לביטוי זר‪ ,‬ככל הנראה ארמי‪' .‬ישא‬
‫פני אפו לנקמתכה ולוא יהיה לכה שלום בפי כול אוחזי אבות' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ב‪ ,‬שורה‬
‫‪ .)9‬הביטוי 'אוחזי אבות' מתועד בסורית (ארמית נוצרית) במאה הרביעית לסה"נ‪ ,‬בצורה 'אחד‬
‫אבותא'‪ ,‬במשמע 'שימש מליץ יושר'‪ .‬מקורו של צירוף זה באכדית‪ .‬המילה השנייה בצירוף‪ ,‬כך‬
‫מתברר‪ ,‬אינה המילה העברית השכיחה 'אבֹות'‪ ,‬אלא המילה הנדירה 'אבּות'‪ ,‬שגם בארמית מצויה‬
‫רק בצירוף הנזכר‪ .‬מקרה זה מצטרף למקרים רבים אחרים שבהם נקלטו תכונות לשוניות וצירופי‬

                                          ‫לשון מן האכדית בעברית בתיווכה של הארמית‪33.‬‬
‫פרסומים חדשים מזמנים מילים חדשות‪ .‬בשריד מקוטע מאוד נמצאו המילים '[לפני ר]וחך‬
‫כעור כמגורן (!)' (‪ 4Q433‬קטע ‪ ,1‬שורות ‪ 34,)3–2‬ואין 'עּור' כאן אלא 'מוץ'‪ ,‬כמשמעותה של‬
‫המילה 'עור' בארמית לניביה‪ .‬עניינו של הפסוק אפוא שהמשורר עומד לפני אלוהים כמו מוץ‬
‫הנזרה ברוח בגורן‪ .‬במגילה אחרת נמצאה‪ ,‬כמעט חסרת הקשר‪ ,‬המילה 'מלוש' (קרי‪malwash :‬‬
‫‪ ,4Q439‬טור א‪ ,‬שורה ‪ 35.)1‬מילה זו נשאלה מאכדית לארמית (לניביה השונים)‪ ,‬ומשמעה 'מזל‪,‬‬
‫הורוסקופ'‪ .‬בעברית זוהתה המילה לא מכבר בקטע גניזה מספרות ההיכלות‪' :‬שנים עשר מזלות‬
 ‫וגם מלושיהן [=גורל הנולדים בהם]'‪ .‬עתה נתונה מילה זו לפנינו גם בטקסט עברי מקומראן‪36.‬‬

                ‫'החייאתן' של מילים מקראיות בשינוי משמעות‬

‫מעניינות ביותר מילים מקראיות שמשמען האמתי כבר נשתכח בימי בית שני‪ ,‬ושבלשון המגילות‬
‫משתמשים בהן – גם בהקשר חופשי – על פי השימוש המקראי כפי שהובן בפרשנות בת הזמן‪,‬‬
‫שנאלצה לעתים לנחש את משמען של מילים על פי ההקשר‪ .‬המילים אינן חיות במקרים אלו‬
‫את חייהן הטבעיים אלא חיי לשון קודש‪ ,‬לשון של כתבי קודש‪ ,‬שחוזרים ומשננים ומפרשים גם‬
‫במקום שכוונתו המקורית של הפסוק נסתתמה‪ ,‬ויש שהמסורת הפרשנית נמשכת לאורך מאות‬

                                                ‫רבות של שנים‪ .‬אביא כאן דוגמאות אחדות‪.‬‬
‫א‪ .‬בתיאור הלווייתן בספר איוב אנו קוראים‪' :‬תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט' (איוב מא‪,‬‬
‫כב)‪ .‬מפרשי איוב המודרניים הפנו לדבריו של ַאְי ְלָינֹוס‪ ,‬מחבר פגני מסוף המאה השנייה לסה"נ‪,‬‬
‫שתיאר את הקרוקודיל והסביר מדוע אין כלי נשק יכולים לגבור עליו‪ :‬כי 'גבו וזנבו [‪ ]...‬מבוצרים‬
‫בקשקשים קשים ומזוינים [‪ ]...‬והם דומים לחרסים קשים או קונכיות'‪ .‬מקבילה זו היא אכן ראיה‬

‫‪ 	32‬ראו מצד אחד‪ :‬קימרון וסטרגנל (שם)‪ ,‬עמ' ‪ ;108–83‬ומצד אחר‪ :‬מ' קיסטר‪' ,‬עיונים במגילת מקצת מעשי‬          ‫‪566‬‬

                   ‫התורה ועולמה‪ :‬הלכה‪ ,‬תאולוגיה‪ ,‬לשון ולוח'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סח (תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.359–355‬‬
‫‪ 	33‬ראו‪ ;P. Wernberg-Møller, The Manual of Discipline, Leiden 1957, pp. 53–54, n. 26 :‬י' קוטשר‪' ,‬בבואה‬

‫(‪ )calque‬של הארמית בעברית'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים בעברית ובארמית‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪ .126–125‬ורנברג־‬

‫מילר מציין שניגודו של 'אוחז אבות' באכדית הוא 'אוכל קורצין'‪ ,‬שאף הוא נשאל בארמית מאכדית‪ ,‬ומשם‬

                                                                        ‫הגיע גם לטקסטים עבריים‪.‬‬
                ‫‪ ,E. Schuller, ‘4QHodayot-like Text A‘ 	34‬חזון ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪.236–233‬‬

                    ‫‪ ,M. Weinfeld & D. Seely, ‘4QLament by a Leader‘ 	35‬חזון ואחרים (שם)‪ ,‬עמ' ‪.338‬‬
‫‪ 	36‬לדיון מפורט בשתי המילים האחרונות ולמראי מקום מלאים ראו‪ :‬מ' קיסטר‪' ,‬שלוש מילים מצפוני מגילות‬

                                                    ‫מדבר יהודה'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬סג (תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪.37–35‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195