Page 193 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫קווים לאוצר המילים של כתבי קומראן‬
‫הקודם)‪ ,‬והקשר בין שני הפסוקים (במדבר טו‪ ,‬לט ודברים כט‪ ,‬יח) הוא אפוא קודם כול המילה‬
‫הארמית 'הרהור' שבתרגום‪ .‬אולם בעוד בנוסחה שבברית דמשק אפשר לראות מקבילה מדויקת‬
‫לנוסחת התרגום‪ ,‬הרי בסרך היחד‪ ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ 6‬הניסוח הוא 'ללכת בשרירות לב'‪ :‬המילה‬
‫'ללכת' המירה כאן את המילה 'לתור' שבמקבילה המדויקת בברית דמשק בעקבות דברים כט‪,‬‬
‫יח‪ .‬בדוגמה זו אנו רואים את היחס המורכב שבין פרשנות מילה מקראית ('שרירות' = הרהור)‪,‬‬
‫מסורת פרשנית המתועדת בתרגום ('הרהור לבכון') ודפוס סגנוני מקראי ('ללכת בשרירות‬
‫לב')‪47.‬‬
‫*‬
‫המגילות הן הצוהר הרחב ביותר לעברית בסוף ימי בית שני‪ ,‬ודרכו נגלה לנו משהו מנופה העלום‬
‫של הלשון בתקופה זו‪ .‬אנו יכולים להבחין בנוף זה בצירוף מיוחד במינו‪ :‬לשון חיה‪ ,‬המשמרת‬
‫מילים משכבות קדומות ומספקת את העדות הראשונה למילים המופיעות מאוחר יותר בלשון‬
‫חכמים‪ ,‬אך גם לשון המושפעת מאוד מן הארמית וכן לשון קודש‪ ,‬שמילים מלשון המקרא‬
‫שמשמעותן נשכחה מקבלות בה משמעות חדשה לפי פירושו של הפסוק‪.‬‬
‫אב‬

‫‪ ,4Q386‬קטע ‪ ,1‬טור ב – 'המן' (שורה ‪' ,)4‬תזיז' (שורה ‪' ;)5‬השלום והשדך' (שורה ‪ ,)7‬ראו עמ' ‪565 ,563‬‬

‫‪ 4 7‬על עיקר הדברים העמיד ליכט‪ ,‬הסרכים (לעיל‪ ,‬הערת כוכבית)‪ ,‬עמ' ‪569 .60‬‬