Page 197 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 197

‫אסתר אשל‬

                           ‫קומראן וחקר הספרות החיצונית‬

               ‫המונח 'ספרות חיצונית' משמש בעת החדשה (על פי משנה סנהדרין י‪ ,‬א) להגדרת הספרים‬
               ‫שנכללו באסופות המקראיות של הכנסיות הנוצריות‪ ,‬ושאינם כלולים בנוסח המסורה‪ 1.‬ספרים‬
               ‫אלו מכונים בלעז ספרים אפוקריפיים (‪ )Apocrypha‬וספרים פסידו־אפיגרפיים (‪.)Pseudepigrapha‬‬

                            ‫הספרים החיצוניים חוברו בידי יהודים במהלך ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא‪.‬‬
               ‫ברשימה זו אדון בשישה ספרים חיצוניים שעותקים שלהם מתועדים בין המגילות שנמצאו‬
               ‫בקומראן‪ .‬זהו חלק קטן בלבד של הספרים החיצוניים שבידינו‪ .‬קודם לחשיפת מגילות קומראן‬
               ‫חיבורים אלו היו מוכרים מתרגומים שהשתמרו בידי כנסיות נוצריות שונות‪ .‬במערות קומראן‬
               ‫התגלו קטעים מהחיבורים הבאים‪ :‬ספרות חנוך‪ ,‬כתב לוי הארמי‪ ,‬ספר היובלים‪ ,‬ספר טוביה‪,‬‬
               ‫צוואת נפתלי העברית וספר בן סירא‪ .‬בסוף המאמר אדון במספר חיבורים שחוקרים שונים ניסו‬

                                       ‫לזהותם בין המגילות שנמצאו בקומראן‪ ,‬אלא שזיהויים אלו מסופקים‪.‬‬

                                          ‫	* אני מודה לפרופ' מיכאל סטון‪ ,‬שקרא את המאמר והעיר מספר הערות חשובות‪.‬‬
                 ‫‪ 	1‬הספרות האפוקריפית והפסידו־אפיגרפית נאספה ותורגמה לאנגלית בתחילת המאה העשרים‪R.H. :‬‬

                     ‫‪Charles, The Apocrypha and Pseudepigrapha of the Old Testament in English, I–II, Oxford‬‬

                 ‫‪ ;1913‬הספרים החיצוניים תורגמו לעברית באוסף שערך א' כהנא‪ ,‬הספרים החיצונים לתורה לנביאים‬
                 ‫לכתובים ושאר ספרים חיצוניים‪ ,‬א–ב‪ ,‬תל־אביב תרצ"ז‪ .‬בשנות החמישים ראה אור תרגום עברי חדש של‬
                 ‫הספרים החיצוניים‪ ,‬מאת א"ש הרטום‪ ,‬הספרים החיצונים‪ ,‬תל־אביב תשי"ט–תשכ"ז‪ .‬התרגומים שערך‬
                 ‫כהנא מדויקים יותר מתרגומיו של הרטום‪ ,‬אולם במהדורת הרטום ישנן תוספות שלא נכללו במהדורת‬
                 ‫כהנא‪ :‬נוסף תרגום הנוסח הלטיני של ספר אדם וחוה ושל החיבור 'קדמוניות המקרא'‪ ,‬וכן נוספו נספחים‬
                 ‫לצוואות שנים עשר השבטים‪ ,‬הכוללים נוסח עברי של צוואת נפתלי (ראו להלן‪ ,‬הערה ‪ ;)70‬תרגום הנוסח‬
                 ‫הארמי של צוואת לוי מן הגניזה; וכן תרגום הנוסח היווני של תפילת לוי המשולבת בצוואת לוי‪ ,‬תוך סימון‬
                 ‫הקטעים המקבילים לנוסח הארמי שהתגלה בקומראן‪ .‬לפני כעשרים שנה הופיע תרגום חדש של הספרים‬
                 ‫החיצוניים לאנגלית‪J.H. Charlesworth (ed.), The Old Testament Pseudepigrapha, I–II, New York :‬‬
                 ‫‪ ;1983‬אוסף זה אינו כולל את הספרות האפוקריפית‪ .‬מהדורה נוספת של תרגום אנגלי לחלק מן הספרים‬
                 ‫החיצוניים פורסמה בשנת ‪ .1984‬מהדורה זו כוללת יצירות מרכזיות המיוחסות לדמויות מקראית‪H.F.D. :‬‬
                 ‫‪ .Sparks, The Apocryphal Old Testament, Oxford 1984‬בין האוספים השונים יש הבדלים ברשימת‬
                 ‫הספרים הכלולים בכל קבוצת טקסטים‪ ,‬במיוחד בכל הקשור לספרות הפסידו־אפיגרפית‪ .‬למבוא כללי‬
                 ‫לספרים החיצוניים ראו‪ :‬י' ליכט‪' ,‬ספרים חיצוניים וגנוזים'‪ ,‬אנציקלופדיה מקראית‪ ,‬ה‪ ,‬טורים ‪;1121–1103‬‬
                 ‫וכן‪M.E. Stone (ed.), Jewish Writings of the Second Temple Period (CRINT, II, 2), Philadelphia :‬‬
                 ‫‪.1984; M. E. Stone, ‘The Dead Sea Scrolls and the Pseudepigrapha’, DSD, 3 (1996), pp. 270–295‬‬
                 ‫להגדרת האפוקריפה והפסידו־אפיגרפה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪M.E. Stone, ‘Categorization and ;271–270‬‬

‫‪573 Classification of the Apocrypha and Pseudepigrapha’, Abr-Naharain, 24 (1986), pp. 167–177‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202